אזהרה מוקדמת: פיזיקאים חוזים אל-ניניו בשנת 2020 | אוניברסיטת בר-אילן

חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • פרופ' שלמה הבלין, המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת בר-אילן

    פרופ' שלמה הבלין, המחלקה לפיזיקה, אוניברסיטת בר-אילן

    אזהרה מוקדמת: פיזיקאים חוזים "אל-ניניו" בשנת 2020

    תאריך: 2020-01-02 שעה: 9:50

    אל ניניו, תופעה המתרחשת כאשר תנאי האוקיינוס המשתנים מפריעים לדפוסי מזג האוויר, היא חלק מהתחזית לשנת 2020 על פי חוקרים מגרמניה ומישראל. שיטת החיזוי שפותחה על ידם מבוססת על אלגוריתם חדש המסתמך על ניתוח רשת של טמפרטורות האוויר באזור האוקיינוס השקט. אלגוריתם זה ניבא נכונה את שני אירועי האל-ניניו האחרונים (ב-2014 וב-2018) יותר משנה לפני התרחשותם. כעת הוא מנבא אירוע אל-ניניו נוסף לפני סוף 2020. בין היתר, תחזיות ארוכות טווח כאלו מסייעות לחקלאים להתכונן ולהתאים את הזריעה.

    "גישת רשת האקלים החדשה הזו היא גישה מבטיחה מאוד לשיפור החיזוי של אל-ניניו," אומר פרופסור שלמה הבלין, פיזיקאי ישראלי עטור פרסים מאוניברסיטת בר אילן, שהיה מעורב בפיתוח האלגוריתם.

    "השיטות הרגילות אינן מסוגלות לספק תחזית מהימנה בנוגע לאל-ניניו יותר משישה חודשים מראש. בשיטה שלנו, הכפלנו בערך את זמני ההתרעה הקודמים," מדגיש הפיזיקאי ארמין בונד מאוניברסיטת גיסן, שיזם את פיתוח האלגוריתם ביחד עם הדוקטורנט שלו לשעבר ג'וסף לודשר.

    הנס יואכים שלנהובר, מנהל במכון פוטסדאם לחקר השפעות האקלים, מסביר: "השילוב החכם הזה בין נתונים שנמדדו לבין מתמטיקה מספק לנו תובנות ייחודיות – ואנחנו מעבירים אותן לאנשים המושפעים מהתופעה." הוא מציין ששיטת החיזוי אינה מספקת, כמובן, וודאות של מאה אחוז: "הסבירות לאל-ניניו ב-2020 נעה סביב 80 אחוז. אבל זה שיעור משמעותי למדי."

    ג'וסף לודשר, שעובד כיום במכון פוטסדאם, מדגיש: "חזינו גם את אי-הופעתה של אל-ניניו ב-2019 כבר בסוף השנה שעברה. התחזיות הרשמיות מסכימות איתנו רק מאז יולי." הצוות מרחיב כעת את האלגוריתם כדי לאפשר בעתיד חיזוי של משך התופעה האקלימית ושל עוצמתה.

    עם תקופת התרעה מוקדמת של חצי שנה בדרך כלל, תושבי האזורים הטרופיים והסובטרופיים אינם מוכנים מספיק לתוצאות ההרסניות לעיתים קרובות של "אל-ניניו" ("הילד האלוהי" בספרדית). אל-ניניו יכולה להתרחש במרווחי זמן משתנים סביב חג המולד ולהוביל לרשות דיג ריקות ולגשמים כבדים בפרו, כמו גם לבצורות ממושכות בחלקים של דרום אמריקה, באינדונזיה, באוסטרליה ובאפריקה. בנוסף, דפוסי המונסון בתת-היבשת ההודית עלולים להשתנות, וכמות המשקעים בקליפורניה עשויה לגדול.

    לצורך המחקר השתמשו החוקרים ברשת של נתוני טמפרטורה אטמוספריים באזור הטרופי של האוקיינוס השקט המורכבת מ-14 נקודות רשת באזור הליבה המשווני של "אל-ניניו". הפיזיקאים גילו כי כבר בשנה הקודמת להתפרצות של אל-ניניו, הקשר (teleconnection) בין טמפרטורת האוויר בתוך אזור הליבה לבין טמפרטורת האוויר מחוץ לו נעשה חזק באופן משמעותי. הם השתמשו בקשר זה במיוחד כדי למטב את אלגוריתם החיזוי שלהם.

    שיטת החיזוי פורסמה לראשונה במאמר שהופיע בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences בשנת 2013. לרשות החוקרים עמדו נתונים מהימנים מתחילת שנת 1950 ועד סוף שנת 2011. התקופה שבין 1950 לבין 1980 שימשה שלב לימוד לקביעת סף ההתרעה. לאחר מכן, בעזרת האלגוריתם, היה ניתן לחזות אירועי אל-ניניו ולהשוות את התחזיות לאירועים שהתרחשו בפועל. בשמונים אחוז מהמקרים הייתה ההתרעה נכונה, ואירוע האל-ניניו נחזה באופן מדויק שנה מראש.