חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • פרופ' אהרון מאיר מגיש לפרופ' משה קוה את דו"ח החפירות בתל צפית

    ערב פתיחת העונה ה-15 של החפירות בתל צפית – פורסם הדו"ח המדעי המסכם 10 שנות מחקר

    תאריך: 2012-06-18 שעה: 10:08

    כשברקע ההכנות לעונת החפירות ה-15 בתל צפית גת שתחל בתחילת חודש יולי, פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, ומנהל החפירות בתל צפית מטעם אוניברסיטת בר-אילן העניק היום לנשיא האוניברסיטה פרופ' משה קוה את הכרך הראשון של סדרת הדו"חות המדעיים על החפירות בתל צפית. מדובר בכרך כפול, המשתרע על כ-1000 עמודים, המתעד את התוצאות של עשר השנים הראשונות (1996-2005) של החפירות בתל צפית - פרויקט שעלה כ-3 מיליון דולר.

    בדו"ח שלושים פרקים שנכתבו בידי 37 חוקרים מובילים, מהארץ ומהעולם, המסכמים מחקרים שנכתבו על ממצאים שנתגלו באתר לאורך השנים. בין המאמרים יש העוסקים בממצאים (כמו כלי חרס, כתובות, כלי אבן, וכו'), ומאמרים אחרים עוסקים בהיסטוריה של האתר וסביבותיו בתקופות שונות, בחקר הטבע והנוף של האתר לאורך התקופות, תוצאות של מחקרים מדעים שונים השופכים אור על תרבויות העבר (כמו רדאר חודר קרקע, תיארוך פחמן 14, וכו'), וגם סקירה של תולדות הישוב עד לתקופה המודרנית.

    המחקר בתל צפית בעשור וחצי האחרונים חשף עדויות מתקופות רבות: מסוף העידן הפרהיסטורי לפני כ-10 אלפים שנה, ועד לכפר הערבי תל אצ-צאפי שננטש במלחמת העצמאות ב-1948. בחפירות נתגלו ממצאים מרשימים ממגוון תקופות ותרבויות, אך במיוחד מתקופת הברונזה (מסוף האלף הרביעי ועד סוף האלף השני לפנה"ס) ומתקופת הברזל (סביב 1200 עד 586 לפנה"ס), עת היה האתר מיושב בידי הכנענים, הפלשתים והישראלים. מתקופות אלו נתגלו ממצאים מגוונים ובעלי עניין.

    דגש מיוחד הושם על השרידים של העיר הפלשתית, גת, אחת מחמש ערי סרני הפלשתים – הידועה מהמקרא כמקום מוצאו על גולית הפלשתי. הפלשתים, אויביהם הגדולים של ישראל בתקופת המקרא (סביב 1200 עד 586 לפנה"ס), היו בעלי תרבות מפותחת ומפוארת, ואכן שרידים רבים של הפלשתים התגלו בחפירה. בין השאר נתגלה מקדש פלשתי עם שני עמודים במרכזו, המזכיר את המקדש הפלשתי בעזה בסיפור שמשון; הכתובת הפלשתית המפוענחת הקדומה ביותר – עם שמות לא שמיים שדומים לשם גולית; מזבח אבן גדול בעלי שתי קרניים, הדומה במימדיו למזבח הקטורת במשכן המתואר בספר שמות; מערכת המצור הקדומה ביותר המוכרת בעולם, המתוארכת סביב 830 לפנה"ס – הקשור במצור ובכיבוש גת בידי חזאל מלך ארם, כפי שמוזכר במלכים ב', יב: 18; ועדות מרשימה של רעידת האדמה בימי עוזיהו מלך יהודה שמוזכרת בספר עמוס א:1.

    אחת מהתוצאות היפות של הפרויקט היא היכולת להמחיש בעזרת המימצאים הארכיאולוגיים, את הנאמר במקרא. לא שניתן לאמת את המתואר אחת לאחת, אך בהחלט אנו רואים שהמימצאים הארכיאולוגייים מתל צפית מסייעים לנו להבין בצורה יותר מעמיקה את המסופר במקרא למשל הסיפור על מצור חזאל מלך ארם ורעידת האדמה מימי עוזיהו מלך יהודה, אף להמחיש אירועים ספציפיים שמוזכרים במקרא.

    בטקס מיוחד שנערך לרגל האירוע במעמד נשיא האוניברסיטה פרופ' משה קוה ,
    המשנה לנשיא האוניברסיטה פרופ' יפה זילברשץ , רקטור האוניברסיטה פרופ' חיים טייטלבאום ,סגנית הרקטור פרופ' מירי פאוסט ,חוקרים ואנשי אקדמיה מובילים בתחום הארכיאולוגיה ציין פרופ' משה קוה נשיא האוניברסיטה : "זהו אירוע מיוחד ולא בכדי כל הנהלת האוניברסיטה מגיעה. פרופ' מאיר וצוותיו נמצאים כל הזמן מתחת לאדמה והנה היום עם רגע חשיפת הדו"ח הנכם מעל האדמה . מדובר בעבודה פנומנאלית של עשר שנים וכבר הודעתי בחבר הנאמנים שאני מתכוון להרחיב את כל התשתית עבור המחלקה לארכיאולוגיה. פרופ' מאיר אני מאחל לך עוד הרבה שנים פוריות למחקר חשוב זה ".

    פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב ציין: "אני רוצה לומר שעבורי דוח החפירות של תל צפית הוא דוגמא לאיך צריך להתנהל מחקר , ראשית פרופ' מאיר בחר אתר נפלא שמעורר שאלות רבות ונותן תשובות מגוונות לשחזור ההיסטוריה - שהן בעצם השאלות המעניינות ביותר. שנית, פרופ' מאיר הוא דוגמא לאיך מקימים צוות מקצועי רב-תחומי בפרוייקט ארכיאולוגי, ואיך הוא משתף את תלמידיו במחקרים ובפרסומים. אני עוקב אחר הפרסומים שהסטודנטים עושים ואת עבודת המחקר שלהם ואין אדם טוב ממנו לשיתוף פעולה. אני פגשתי מעט חוקרים עם פתיחות כזאת ורצון לשיתוף פעולה, פרופ' מאיר לא מחביא מידע מהקולגות שלו ". עוד הוסיף פרופ' פינקלשטיין כי פרופ' מאיר תרם תרומה מכרעת בשינוי הגישה ושיטות העבודה והמחקר בארכיאולוגיה של א"י, ויש מעט אנשים שזכו בעולם שלהם לשנות כיוון במחקר בצורה כל כך ברורה. לבסוף, הדו"ח שפרופ' מאיר וצוותו פרסמו כעת מלא כל טוב והוא ישרת את כל קהילת הארכיאולוגים וחוקרי עברה של א"י במשך הרבה מאוד שנים.

    פרופ' סטיב וינר ממכון ויצמן ברך את פרופ' מאיר :"כבר מהפגישה הראשונה עם אהרן הבנתי שיש כאן אדם שמבין מה זה שיתוף פעולה בין חוקים שונים מדיציפלינות שונות, ושיוכל לקדם את שינוי הגישה בארכיאולוגיה – כך שנוכל לשלב בין "מקרו-ארכיאולוגיה (ארכיאולוגיה של דברים שנראים בעין) לבין מיקרו-ארכיאולוגיה (ממצאים שנראים רק דרך מכשירים). מאז, יש את הזכות והעונג לעבוד איתך. אתה חשוב כמנהיג אך גם כחבר – עם תוצאות מחקריות מאד פוריות ופורצות דרך.
    פרופ' אהרון מאיר ציין כי "הוצאת הדוח מהווה חובה מוסרית של כל ארכיאולוג – וללא הדו"ח המדעי – אנו מועלים בשליחותנו. מצד שני, זו פעולה סיזיפית קשה וארוכה - הדומה ללידה ארוכה מאוד".?

    לבסוף, פרופ מאיר הודה לצוות החפירה לאורך השנים שתרמו רבות לחפירה ולהצלחתה, ואנשים הרבים שתרמו לכתיבת הפרקים השונים של הדו"ח – וציין שללא שיתוף פעולה רחב אופקים בין כל המשתתפים – הדו"ח לא היה מופיע.