יעלון: ערביי ישראל רוצים להשתלב – הפוליטיקאים הערבים מדברים על היבדלות | אוניברסיטת בר-אילן

הודעות הקמפוס

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • אלוף במיל גרשון הכהן, השר והרמטכ``ל לשעבר משה (בוגי ) יעלון וראש מרכז בגין סאדאת פרופ` אפריים קארש

    האלוף במיל גרשון הכהן, השר והרמטכ``ל לשעבר משה (בוגי ) יעלון וראש מרכז בגין סאדאת פרופ` אפריים קארש

    יעלון: "ערביי ישראל רוצים להשתלב – הפוליטיקאים הערבים מדברים על היבדלות"

    תאריך: 2018-01-23 שעה: 15:03



    שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון נשא השבוע הרצאה במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן על שלושים שנה לאינתיפאדה הראשונה. 


    יעלון התייחס לאמירתו של סגן הנשיא מייק פנס כי השגרירות  בירושלים תיפתח עד  סוף  שנת 2019. "העמדה האמריקאית,  לפחות של הממשל הנוכחי מגלה הבנה לזה שהסכסוך בינינו לפלסטינים לא התחיל ב-1967 אפילו לא ב-1948 אלא ב-1917 ב'הצהרת בלפור', כמו שאומר אבו מאזן' כשבעצם ביטא את  אי הנכונות שלהם, של אלה שנחשבים בעיני רבים ליותר מתונים, להכיר בזכותנו  להתקיים בבית לאומי יהודי בארץ ישראל. לכן אני מברך את האמירות של סגן נשיא ארה"ב בנושא זה, גם בנושא ירושלים  וגם בנושאים האחרים, שבהם האתגרים שלנו הם היום איראן, איסלם קיצוני וכל אלה שחשבו שיגיעו ויסתדרו את העניינים  במזרח התיכון באיזו וועידה או באיזה הסכם שאין לו בסיס הם בהחלט טעו".


    יעלון סקר את המניעים שהובילו לפרוץ האינתיפדה ב-1987.  "עסקת ג'יבריל הייתה הגורם המאיץ להתפרצות האלימה, שחרור של 1150 אסירים מבתי הכלא, אין ספק שזו הייתה זריקת מרץ לשטח וסמל לכניעה ישראלית. הם חזרו לכפרים ולשכונות, חלקם חזרו לטרור, ורובם הפכו למנהיגי האינתיפאדה באמצעות 'הוועדות העממיות'". גורם נוסף לדעת יעלון הייתה ההאטה הכלכלית ביהודה ושומרון שסייעה לפרוץ האינתיפאדה. בנוסף, הייתה קפיצה דמוגרפית שלא היה לה מענה כלכלי, קפיצה דמוגרפית שנבעה מירידה בתמותה, לנוכח השיפור במצב הבריאות ומחזרת פלסטינים ממדינות המפרץ, לנוכח הירידה בהכנסות במדינות הנפט. "אני למדתי להסתכל על המרכיב הכלכלי כמרכיב מנבא של פוטנציאל לאי שקט " אמר יעלון. כמו-כן, הסביר כי באותה תקופה הפלשתינאים הרגישו כי הם ננטשו ע"י מדינות ערב וזאת כאשר ירדן הייתה בברית עם ישראל ומצרים חתמה על הסכם שלום. בנוסף חלה עלייה בהקצנה הדתית בעקבות הצלחת המהפכה האיראנית, שהיתה למקור השראה לתנועות אסלאמיות שצמחו בעקבותיה, ביניהן תנועת החמאס.


    יעלון הוסיף "אחד הדברים שלמדתי כראש אמ"ן, כשהיה אירוע פתיחת מנהרת הכותל, אחד הסימנים המעידים היה רמת ההסתה בתקשורת הפלסטינית".


    "ביולי 1999 הוצאתי מסמך כי יש להתכונן למלחמה  בספטמבר 2000 , כי כששמעתי את  רה"מ אהוד ברק אומר  שתוך 15 חודשים הוא ינסה להגיע להסדר. אני הבנתי שהדרך של ערפאת  להתחמק מהסדר על בסיס קווי 67, שייחשב ל'סוף הסכסוך וקץ התביעות', היא ליזום גל אלימות  – מה שלא  היה ברור ולא ברור עדיין לחלק מהציבור אצלנו וחלקים במערכת הבינלאומית. לכן העניין של התרעה מודיעינית צריך להיות מבוסס על ידע, ולא על משאלות לב".


    יעלון ציין כי יש שתי אמירות שהוא אינו מסכים איתן, שאותן הוא שמע בתחילת האינתיפאדה ואת חלקן הוא שומע עד היום. "מפקדים בצבא הטוענים שאין מה לעשות, כי "הפתרון הוא מדיני". מנגד, יש כאלה האומרים "תנו לצה"ל לנצח". האמת נמצאת בין שתי האמירות. לקצין שאמר שאין פתרון  צבאי אלא מדיני – אני אומר ללכת הביתה. לך יש אחריות  בתחום הצבאי. קודם תמצה את האחריות המוטלת עליך. ואני לא מדבר חלילה על זבנג וגמרנו. לכן אני גם לא מסכים לאמירה תנו לצה"ל  לנצח" .


    עוד אמר יעלון שהוא למד מניסיונו שבמקום לחפש 'פיתרון' מבוסס על הסכם מנוסח על ידי עורכי דין, צריך להוביל ב'דרך' מבוססת אינטרסים. "צריך להיות סבלניים, להימנע מ'פיתרוניזם' ו'עכשיוויזם', לעמוד איתן ולהוביל בדרך שמממשת את האינטרסים שלנו. גם אם הדרך ארוכה - הדרך הארוכה היא הקצרה יותר".


    יעלון התייחס לשאלת ערביי ישראל "הרצון של ערביי ישראל זה להשתלב בעוד הפוליטיקאים שלהם מדברים על התבדלות" אמר יעלון. "אני חושב שצריך להשקיע תקציבים  בחיבור של ערביי ישראל  אלינו. להשקיע בהסדרת הבנייה והדיור, בחינוך, בתעסוקה ובאכיפת החוק. כשר ביטחון פעלתי לגייס ערבים לצבא ותמכתי בקידום שרות לאומי-אזרחי".


    פרופ' אפרים  קארש, ראש מרכז בגין-סאדאת והאלוף במיל' גרשון הכהן בירכו את השר והרמטכ"ל לשעבר יעלון בפתחה של ההרצאה.