ערב השקה לספרה של דר כלילה מגן חשופים בעלטה, התקיים השבוע באוניברסיטת בר-אילן | אוניברסיטת בר-אילן

הודעות הקמפוס

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • יעקב פרי, ד

    יעקב פרי, ד

    ערב השקה לספרה של ד"ר כלילה מגן "חשופים בעלטה", התקיים השבוע באוניברסיטת בר-אילן

    תאריך: 2018-01-07 שעה: 9:36



    ערב השקה לספרה של ד"ר כלילה מגן "חשופים בעלטה", התקיים השבוע באוניברסיטת בר-אילן. בכנס ההשקה השתתפו ד"ר יובל שטייניץ, שר האנרגיה והתשתיות, ח"כ יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר, והעיתונאים אריאלה רינגל -הופמן מידיעות אחרונות, רון בן-ישי מ YNET, יוסי מלמן ממעריב ורועי שרון מתאגיד השידור הציבורי.


    הספר "חשופים בעלטה" מעניק הצצה ראשונה לממד מרתק הנוגע לשירותי המודיעין, ממד אשר נדחק לקרן זווית במשך שנים ארוכות  -  הקשרים שנרקמו, לרוב מאחורי הקלעים, הרחק מעין הציבור, בין ראשי מנגנוני המודיעין לבין מערכות התקשורת בישראל. בספר נסקרת בהרחבה ההתפתחות המורכבת של היחסים בין שירות הביטחון הכללי והמוסד ובין התקשורת בישראל מאז קום המדינה ועד תחילת המאה העשרים ואחת, והוא דן בדילמות המורכבות שניצבו לפני ראשי הארגונים לאורך השנים, עת נדרשו להתמודד עם סוגיות תקשורתיות מסובכות בכמה מן הפרשיות הביטחוניות שהסעירו את הציבור בארץ ובעולם.


    ד"ר כלילה מגן מבססת את ספרה על המחקר שלה לדוקטורט בהנחייתו של פרופ' איתן גלבוע, ראש המרכז לתקשורת בינלאומית בבר-אילן. בספרה היא מוכיחה כי, שלא כפי שמקובל להניח, לעולם המודיעין יש עניין בתדמית וביחסי ציבור.


    שר האנרגיה והתשתיות, ד"ר יובל שטייניץ, גילה כי ד"ר מגן שמשה בעבר הדוברת שלו. "מאחר שהממסד הביטחוני, השב"כ והמוסד, הם חשאיים במיוחד, אין עליהם פיקוח ציבורי תקשורתי. משום כך, צריך שיהיה עליהם פיקוח פרלמנטרי אקטיבי ומשמעותי. השב"כ הוא ארגון הנמצא בין צה"ל למוסד מבחינת החשאיות שלו ורוב ההצלחות שלו מתפרסמות. בניגוד לו המוסד, אינו יכול להתגאות בהצלחותיו. בצד הסודיות, גם השב"כ וגם המוסד זקוקים ליחסי ציבור כדי לחזק את מעמדם הציבורי ולאפשר להם לגייס אנשים טובים לארגונים הללו. הספר "חשופים בעלטה" הוא הפעם הראשונה בישראל שנושא הסודיות עולה לדיון. בלילות האחרונים בכנסת, עם נאומי הפיליבסטרים הארוכים, היה לי הזמן לקרוא את הספר  והוא מרתק ואמתי".


    יעקב פרי, ראש השב"כ לשעבר, דן בסוגיית החשאיות, ואמר: "פרשת קו 300 בשב"כ הובילה לשינוי בתחום הזה. לדעתי, חשיבות חשיפת הפעילות בשב"כ היא לצורך האהדה הציבורית. שם המשחק הוא רוח, מוראל, גיבוש, נחישות וגאווה יחידה. החשיפה של מבצעים שצלחו אינה מאיימת על התשתיות ועל היכולת להילחם, ואפילו נותנת רוח גבית טובה יותר לארגונים. מבחינת השב"כ, עדיף שחלק מהמידע על פעילותו יפורסם בצורה מאוזנת וזהירה. לעומת זאת, פרסום יזום של עלילות המוסד עלול לגרום לנזק בלתי הפיך וטוב עושה המוסד שסוגר עצמו מפני חשיפה. עם זאת, חשוב וטוב שיידעו מי הוא העומד בראש המוסד ויכול להתבטא, גם אם בקצרה, בתקשורת".


    ד"ר מירב גלילי, סגן הנשיא לפיתוח באוניברסיטה, עמדה על החשיבות של המחקר במרכז לתקשורת בין-לאומית, ואמרה: "מרכז זה הוא יחידי בארץ ואחד היחידים בעולם שעוסק בהיבטים מחקריים ויישומיים של דיפלומטיה ציבורית וסיקור תקשורתי של יחסים בין-לאומיים. המרכז רלוונטי ומעורב בעניינים שעל סדר היום ומייצר אימפקט גם באמצעות הכשרת מנהיגים ומקבלי החלטות בכל משרדי הממשלה".


    פרופ' איתן גלבוע, ראש המרכז לתקשורת בין-לאומית, ברך את ד"ר מגן, ואמר "הספר מקיף ועוסק בתקשורת מתחילת ימי המדינה. ד"ר מגן פתחה בו מודל ראשון מסוגו בעולם שניתן להשתמש בו גם במדינות ליברליות דמוקרטיות אחרות בעולם. זהו ספר חובה".


    פרופ' אשר כהן, ראש ביה"ס לתקשורת, אמר: "הספר עוסק בשני הפכים: עולם הביון, הריגול והשב"כ – הסתרה, ומצד שני בתקשורת – חשיפה. החיבור ביניהם הוא שהופך את הספר למעניין".


    מחברת הספר, ד"ר כלילה מגן, הודתה למברכים ועמדה על חשיבות העיסוק בנושא. " לא ניתן להקל ראש בדילמות כבדות המשקל שמעסיקות את ארגוני המודיעין כאשר הם מנסים לתמרן בין אזור הנוחות הטבעי שלהם, העלטה המוחלטת, לבין אור הזרקורים המסמא של התקשורת והזירה הציבורית. בתפר הזה, העדין מאד שבין ה"חשופים" ל"עלטה", מרובים סימני השאלה מסימני הקריאה. העבר מלמד כי מאחורי גלימת החשאיות עלולים להתרחש דברים מטרידים, שאם היו מתבררים בציבור שבשמו פועלים אותם הארגונים – לא היו בהכרח מתקבלים בהבנה. מנגד, במקרה של עולם הביון, קרני אור השמש הידועות בסגולות החיטוי שלהן בחברות דמוקרטיות, עלולות להקרין באופן קטלני על פעילות שמקומה בצל ולהסב נזק עצום ליכולתן של מדינות, ליברליות ככל שתהיינה, להגן על עצמן מפני יריבים עיקשים וּמרים.   


    כפי שאני רואה זאת, גם היום, בעידן המידע, עת משגשגות הרשתות החברתיות - ומסמכי הוויקיליקס מדגימים עד כמה המצב שברירי מִבְּחינת גורמי הממשל - לא תשתנה מהותם של ארגוני המודיעין הזקוקים בראש ובראשונה לעלטה כדי לפעול. הטענה כי קערת הסודיות התהפכה על פיה וכי היום "כבר אין סודות" רחוקה מן האמת. גם היום, בעידן הפייסבוק של צוקרברג, סודות רבים, קטנים וגדולים נותרים הרחק מן העין הציבורית וכך צריך להיות. לצד זאת, שישים שנה  של יחסים עם התקשורת מלמדים, כי יש שארגוני המודיעין הישראלים נהגו נכון נוכח האתגרים המשתנים, ויש שטעו בשיקול הדעת שהפעילו ביחס למתרחש מחוץ לארגון, מחוץ לבועת הביון. הארגונים העלומים של מדינת ישראל אינם שוקטים לרגע על השמרים ושוקדים כל העת על מתן מענה עדכני ואף חלוצי לאתגרי המחר. מוטב כי גם מן ההיבט התקשורתי יניחו יד על הדופק הציבורי ויבחנו מאין באו ולאן הם הולכים".  


    במסגרת הכינוס התקיים דיון בנושא: "ארגוני המודיעין והתקשורת: טנגו מסובך", בהשתתפות אנשי תקשורת: אריאלה רינגל -הופמן מידיעות אחרונות, רון בן-ישי מ YNET, רועי שרון מתאגיד השידור הציבורי ויוסי מלמן ממעריב.