פרשת יתרו

פרשת יתרו

גלגולו של שבט יתרו בתוך עם ישראל -  יוסי ברכיה 
בתחילת פרשתנו אנו קוראים על יתרו חותן משה, אשר הגיע למחנה בני ישראל, והתקבל בכבוד רב ע"י משה, אהרון וזקני ישראל. בסוף הפרשה התורה כותבת כי יתרו שב אל ארצו. עוד

 

נחמה ליבוביץ "כועסת" על ר' אברהם אבן עזרא: עשרת הדברות בשמות ובדברים -  ד"ר עוזיאל פוקס
השאלה על הבדלי הלשון, הניסוח וההנמקה שבין עשרת הדברות שבפרשתנו לעומת אלה שבפרשת "ואתחנן" העסיקה את המפרשים, חדשים גם ישנים. עוד

 

מעמד סיני בפולמוסו של רב סעדיה גאון כנגד המוסלמים – ד"ר שמעון שטובר
הֲלֹא אָז בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה רְדַפְתִּיךָ /  וְשֵֹעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדָי. התגלות ה' אל קהל ישראל כולו, שהתרחשה על הר סיני ובסביבתו, בחודש השלישי לצאתם ממצרים, נחשבת לאחד המאורעות המכוננים בתולדות עמנו. ולא בכדִי נטפלו בני דתות הספר, הנוצרים והמוסלמים, אל ההר שבו התגלה ה' לעמו. עוד

 

מזבח אדמה תעשה לי - ד"ר אלכסנדר קליין
מובא בפרשתנו: יֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ. בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ. וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ. וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו. עוד

 

חרות על הלוחות – על הכתב והתפתחותו – ד"ר חגי משגב
מעמד הר סיני, שבו נאמרו לעם עשרת הדיברות, עומד במרכז פרשתנו. עשרת הדיברות נכתבו על שני לוחות הברית וניתנו ביד משה, כפי שהוא מעיד בספר דברים: "אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דִּבֶּר ה' אֶל כָּל קְהַלְכֶם  בָּהָר... וַיִּכְתְּבֵם  עַל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים וַיִּתְּנֵם אֵלָי". מהו הכתב שבו נכתבו עשרת הדיברות? שאלה זו העסיקה את חכמינו. עוד

 

בני משה ומתן תורה - יונה בר-מעוז
כאשר מתייחסים לשאלה, מתי הגיע יתרו להר הא‑לוהים, לפני מתן תורה או לאחר מכן, יש לתשובות השלכות על בניו של משה יותר מאשר על יתרו עצמו. אם יתרו בא לאחר מעמד הר סיני, משמעות הדבר היא שנכדיו גרשם ואליעזר, שבאו עמו, היו הגרים הראשונים שנסתפחו לעם ישראל לאחר קבלת התורה. עוד

 

המסורה החשובה ביותר – הרב שמואל יניב
לפני כמאה שנים יצא ספר בשם "אהבת תורה" מאת הרב פנחס זלמן הורביץ; ספר קטן בכמות ורב האיכות, כ-30 דפים בלבד. הרב מפרסם בו שהוא ספר ומצא בתורה 1,820 הופעות של שם הויה. קדושת התורה נמצאת בשם הויה, ומכאן שמניין 1,820 הוא מהות הקדושה. עוד

 

היאך אפשר לצוות על "לא תחמוד"? - שמעון שרביט
בירור משמעו המילוני של הפועל "חמד" במקרא, חשוב, כדי לבדוק אם זו פעולה שבמחשבה בלבד, או שזו פעולה שיש עמה מעשה, כדוגמת "לא תגנוב" ו"לא תרצח". במקרא  הפועל "חמד" משמש  בשני משמעים: הרהור ותאווה בלב (שאין עִמם מעשה), ועושק וגזל. השאלה שהעסיקה את חז"ל ואת פרשני המקרא בכל הדורות היא: היאך אפשר לצוות על מחשבות הלב ועל תאוות הנפש? וכי יש שליטה לאדם על מראה עיניו, על מחשבותיו ועל רגשותיו? עוד


ההיתר לכפות מצוות על האדם - ד"ר עו"ד פינחס חליוה
אף שפרשת יתרו נושאת את שמו של חותן משה, רובה עוסקת במעמד הר סיני וקבלת התורה. משה נצטווה להכין את העם לקראת המעמד המיוחד, וביום השלישי נשמעו קולות ברקים וקול שופר חזק מאוד. העם שבמחנה נחרד לשמע הקולות, ומשה רבנו נאלץ להוציא את העם מן המחנה ולהובילו לתחתית ההר, כדי שיהיה במרכז ההתרחשות והחוויה כמתואר בפרשה . עוד

 

"וְלֹא־תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל־מִזְבְּחִי" - ד"ר אלי גורפינקל
המילה "מַעֲלוֹת", השכיחה במקרא, משמעה בלשון הדיבור בימינו הוא 'גרם מדרגות'. בלשון המקרא ובלשון חז"ל, המילה "מדרגות" משמשת כמונח חקלאי המציין חלקות שדה צרות בקרקע הררית משופעת, הנוצרות על ידי בניית קירות תֶּמֶךְ במעלה ההר (טראסות). על כל פנים, בעלייה במעלות על המזבח האדם מפשק את רגליו יותר מבהליכה רגילה וערוותו עשויה להתגלות אל מול המזבח, ולכן אסרה התורה לעשות כן. עוד
 

וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ – ד"ר אברהם גוטליב
זכה יתרו כהן מדיין חותן משה רבנו אשר הצטרף לעם ישראל פיזית ורגשית, שפרשה חשובה מאוד הכוללת את עשרת הדיברות קרויה על שמו. כאדם שבא מחוץ לעם ישראל זכה להשתתף בחוויה חיובית אדירה, רגשית ועמוקה עד מאוד, המתגלמת כשמחה נפשית עילאית. לאחר שיתרו שמע שה' הציל והוציא באורח פלא את עם ישראל ממצרים, הוא שמח מאוד וביותר.  רש"י מבאר לפי פשוטו של מקרא, שיתרו שמח עד מאוד שמחה עם תוכן חינוכי ערכי על גאולת ישראל ממצרים וכך משמע מן הטקסט הכתוב וגם מן הקונטקסט – ההקשר. עוד


"כבד את אביך ואת אִמך"-"איש אמו ואביו תירָאו" - ד"ר שמעון אליעזר הלוי ספירו
שתי המצוות הבולטות הנ"ל, המלמדות על ההתנהגות הדרושה מן האדם (בן או בת) כלפי הוריו, כוללות את האב והאם תחת חובה שווה, כלומר שניהם ראויים לאותה דרגה של כבוד ויִראה. הייחוד שבאב ואם מובנת מאליה, כיוון ששניהם אחראים לא רק לעצם קיומו של האדם אלא במידה רבה גם להתפתחות אישיותו. אבל אין זה מלמד שבעיני הבן (או הבת) אביו ואמו מופיעים תמיד במידה שווה. לכל אחד מהם תפקידים אחרים בלידה ובגידול הבנים, ומכאן היחסים השונים והמשונים בין אדם לאביו ולאמו. עוד

 

לכל פרשיות יתרו

תאריך עדכון אחרון: 16/01/2019