פרשת בשלח

פרשת בשלח

"וידעו מצרים כי אני ה'" - ד"ר חגי בן-ארצי
למהלך הגדול של יציאת מצרים מציבה התורה שתי מטרות דתיות-אמוניות. הראשונה היא גיבוש האמונה של עם ישראל בא-לוהי ישראל. עוד

 

"חמושים" – האמת הספרותית - פרופ' עמיצור ברק
"וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". רש"י: "וַחֲמֻשִׁים – אין חמושים אלא מזויינים... שלא תתמה במלחמת עמלק... מהיכן היו להם כלי זיין... דבר אחר חמושים - אחד מחמשה יצאו, וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפילה". עוד

 

קריעת הים: קפיאת הים ובקיעתו - הרב ד"ר יוחנן קאפח
תהליך קריעת ים סוף מתואר בספר שמות בשני מקומות: בסיפור המעשה ובשירה. על פי המובא בסיפור נטה משה את ידו על הים, ומיד החלה לנשב רוח קדים עזה שׁשׂמה את הים לחרבה ובקעה את המים. לאחר מכן שוב נטה משה את ידו, ומיד שבו המים על המצרים וטיבעום. עוד

 

"לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד" – כיצד הגיע פרעה לנינוה העיר הגדולה? - ד"ר גלעד ששון
בשירת הים מתואר כיצד טבע חיל פרעה בים סוף: "מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף"; "כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם". בפסוקים אלה, חיל פרעה, סוסו ורכבו הם שמות קיבוציים לצבא פרעה, אך האם פרעה עצמו נכלל בתוך חילו? האם גם הוא טבע? התשובה נמצאת בתיאור המאורע. עוד

 

"וְּדְבוֹרָה אִשָּה נְבִיאָה... הִיא שֹפְטָה" – הרב ד"ר יהודה זולדן
 דבורה נזכרת בין שבע הנביאות שהיו לישראל: "שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה, ואסתר". במדרש תנא דבי אליהו מוצגת תמיהה על היותה של דבורה נביאה ושופטת בתקופה זו. התמיהה היא מדוע דבורה היא המנהיגה המובילה, ולא פינחס בן אלעזר הכוהן? עוד

 

כיצד הגיע פסל מיכה לים סוף? - ד"ר גלעד ששון
בפרשת בשלח מובא בהרחבה תיאור הנס של קריעת ים סוף, הצלת ישראל וטביעת המצרים. במסגרת הסיפור מתוארת גם התגובה של עם ישראל לאירועים: "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ". בניגוד לתיאור מופתי זה, התנא רבי אליעזר בן הורקנוס מערער על האמונה הגדולה של ישראל. עוד

 

בין קריעת ים סוף למעמד הר הכרמל - אברהם סופר
לאחר תום המעמד קריעת ים סוף, בחלוף שלושה ימים בלבד מאותו אירוע נסי ונשגב, התחילו בני ישראל לנדוד במדבר, לא מצאו מים, ומיד החלו להלין על משה. בהמשך הם התלוננו על כך שאין להם לחם ובשר, ביכו את סיר הבשר והלחם שאכלו – לטענתם – לשובע במצרים, עד שהאשימו את משה ואהרון שהוציאום ממצרים כדי להמיתם במדבר. כך, למעשה, עד שלהי הפרשה, כמעט, המקרא מתאר בהרחבה ובפירוט רב את תלונותיהם על הקב"ה ועל משה עבדו, ואת געגועיהם ל"תענוגות מצרים". עוד

 

שירת הנשים - פרופ' שאול רגב
לאחר טביעת המצרים בים והצלת בני ישראל נאמרה שירת הודיה ושבח על הנס. בפרשתנו מצויות שתי שירות: האחת ארוכה שאמרוה משה ובני ישראל, ולאחריה באה שירה קצרה שאמרו הנשים. אין אנו יודעים הרבה על שירת הגברים, אך על שירת הנשים נוסף המידע החשוב, שהיא לוותה בנגינה ובריקודים. חז"ל חלוקים בדעתם באשר לחשיבותה וזמנה של שירת הנשים הזו, וכפועל יוצא מכך הם חלוקים בשאלת מעמדן של הנשים לפני הקב"ה. עוד

 

השירה בעולמה של היהדות - אלישי בן-יצחק
מכל ענייני הפרשה המובאים בה, זכתה פרשת "בשלח" להיקרא על שם שירת הים, ובקהילות ישראל היא נקראת שבת "שבת שירה". ברשימה זו ננסה לעמוד זעיר פה זעיר שם על מקומה של השירה כפי שעולה ממקורות היהדות. עוד

 

מקורות התפילה של יהודי קוצי'ן ונוהגם בהפטרת בשלח - ד"ר מאיר רפלד
השפעת מנהגי אשכנז על יהדות קוצי'ן מתקבלת על הדעת, כיוון שקבוצות של מהגרים מקהילות אשכנז הגיעו לקוצי'ן כבר במאה השש-עשרה, ונציגיהן שימשו כמנהיגי קהילת הפראדיסים [=הלבנים]. וכבר הבאנו במקום אחר עדויות ומקורות ודוגמאות. ברם, דומה שיש עוד סיבה למנהגם של בני קוצי'ן להפטיר את ההפטרה הארוכה של שבת שירה. עוד


על הצעקה וההשתקה שקדמו לקריעת ים סוף - ד"ר מרדכי מאיר
"וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ עַל פִּי הַחִירֹת לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן: וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹסֵעַ אַחֲרֵיהֶם." במילים אלה פותחת התורה את התיאור של אחד מרגעי המתח והפחד הגדולים בתולדות עם ישראל, המתבטאים בביטוי קצר: "וַיִּירְאוּ מְאֹד". לתחושת פחד זו מתלוות שתי התנהגויות. עוד


אוניברסליות ולאומיות במשפט העברי - הרב ד"ר רצון ערוסי
המשפט העברי הוא משפט דתי לאומי. הוא ניתן בסיני כתורה מן השמים. גם חוקים שניתנו לפני מעמד הר סיני, מחייבים את עמנו רק אם חזרו וניתנו בסיני. לפי זה המשפט העברי אינו אוניברסלי, וכלשון הרמב"ם: "משה רבינו לא הנחיל התורה והמצוות אלא לישראל, שנאמר מורשה קהלת יעקב", ולכאורה אין לו ענין בחברה האנושית. עוד

 

לכל פרשיות בשלח

תאריך עדכון אחרון: 07/01/2019