ננו בגדול

ננו בגדול

ידיעות אחרונות, מאי 2010

 

בשבוע הבא ייחנך באוניברסיטת בר-אילן המרכז הרב-תחומי לחומרים מתקדמים וננוטכנולוגיה. לכאורה, עוד אירוע חגיגי במוסד אקדמי שמפנה את אור הזרקורים להרף עין לעבודתה של קבוצת חוקרים המתמקדת בגזרה ספציפית של הפעילות המדעית. עוד טקס שבו זוכים החוקרים האלה בשבחים ראויים ובו משמיעים את ביטויי התודה הנאותים לתורמים שסיפקו עוד תשתית חיונית להעשרת הידע האנושי. אבל מאפייניו המובהקים של המרכז החדש יוצרים גם הזדמנות לתת את הדעת על כמה סוגיות חשובות לדרכו של המדע הישראלי במאה ה-21.

 

מדובר בראש ובראשונה בהמחשה נוספת של הפוטנציאל הכחול-לבן להימצאות בשורה הראשונה של המחקר החדשני הגלובלי. ננוטכנולוגיה – העיסוק בחומרים ובתופעות ברמה של ננומטר (לאמור מיליארדית המטר) – היא מדע צעיר לימים המתפתח בקצב מסחרר. המושג עצמו נטבע רק ב-1974 והפעילות העיקרית בשדה הזה החלה לפני פחות משלושים שנה, בעקבות הפיתוח של הכלים שהקנו את היכולת לבדוק את הנעשה בממדים כה זעירים. מאז ואילך באו פריצות-דרך בזו אחר זו ואותותיהן ניכרים בבירור מחוץ למעבדות ולספרות המקצועית. תודות לננוטכנולוגיה הולכות ומושלמות מהפכות שיסייעו לכוון תרופות היישר ליעדיהן בגוף האדם, לצמצם חיכוך של כלי רכב ולקצץ משמעותית בצריכת דלק, להגדיל במאות אחוזים את יכולת הניצול של אנרגיה סולארית, לספק חומרים עמידים למכלול של מפגעים – בקצרה, לשנות לטובה רבים מאורחות חיינו. והאקדמיה הישראלית הצליחה להשתלב היטב בתוך המאמץ החדשני הזה. עד כדי יכולת לפתוח את המרכז החדש שהוא מן המתקדמים ביותר בעולם.

 

מדובר גם במרכז רב-תחומי ייחודי, כפועל יוצא מטיבה של הננוטכנולוגיה ומטיבו של המחקר המדעי המתקדם. תחת קורת-גג אחת יפעלו מכאן ואילך בבר-אילן 40 קבוצות מחקר השייכות לפקולטות שונות באוניברסיטה. כל אחת מהקבוצות הללו מעמיקה להתמחות בגזרה מוגדרת מאוד של הננוטכנולוגיה, וכולן יחד רואות לנגד עיניהן את הצורך במבט כולל ובהפריה הדדית על בסיס שוטף.  חלקן עוסקות בפיתוח של ננו-חומרים מורכבים כמו ננו-צינוריות עשויות מאטומי פחמן. אחרות מתמקדות בפיתוח של מקורות אנרגיה מתחדשים כמו תאי שמש וסוללות חשמליות ממוזערים. יש כאלה שעניינן בננו-מגנטיות (ובכלל זה בפיתוח שבבים מסוגים חדשים). ויש קבוצות המתמסרות לבעיות רפואיות (לרבות קידום הליכים מבטיחים לטיפול במחלות ממאירות).

 

שיתוף-הפעולה ההדוק הזה מצטרף לשיתוף-פעולה אחר שהוא מסימני-ההיכר הבולטים של הננוטכנולוגיה. דומה שאין שדה אחר שבו מתקצרים עד כדי כך המרחקים בין מעבדת המחקר הבסיסי ובין היישום התעשייתי. מכאן מתבקש סיוע נרחב של התעשייה לאקדמיה ומתעוררת מאליה השאלה איך יינתן הסיוע הזה ואיך יובטח התיאום האופטימלי בין מעורבותם החיונית של "בעלי המאה" ובין החופש האקדמי החיוני לא פחות של "בעלי הדעה". מכאן מתחייב גם הצורך לחצות גבולות בתבונה וליצור אפשרויות נרחבות לפעילות בינלאומית. ואכן, חלק נכבד מן העבודה במרכז החדש מתבצע במימון של מקורות חוץ כמו קרנות של האיחוד האירופי ושל הממשל האמריקני – עובדה שמלמדת על הכרה באיכות הגבוהה של החוקרים עצמם.

 

המימון החיצוני הנכבד שב ומפנה את תשומת-הלב פנימה. המרכז החדש תורם לאינטרס הלאומי – בין השאר, באמצעות קליטה מבורכת של מדענים חוזרים – אבל עודנו ממתין להכרה הלאומית הראויה. הקמתו לא היתה יוצאת לפועל בלי תרומתם הנדיבה של ידידי בר-אילן בעולם בעיצומו של המשבר הכלכלי הגלובלי. אבל האקדמיה הישראלית אינה יכולה להסתפק בתרומות כאלה. הגיעה השעה לשדרג את מקומה בסדר-היום של המדינה ולתת לכך ביטוי תקציבי הולם.

 

תאריך עדכון אחרון: 10/11/2010