מדעי החברה ומשפטים

מדעי החברה ומשפטים

מחקרו של פרופ' גלוברזון ממרכז לחקר המוח בנושא זיהוי רגשות בדיבור עשוי לסייע לטיפול באוטיסטים
במחקר ראשון מסוגו שערך פרופ' גלוברזון מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, נמצא קשר בין יכולת ההבחנה בין תדרים בצלילים לבין יכולות לזיהוי רגשות בדיבור באוכלוסיה הכללית ובאוטיסטים. למחקר זה עשויות להיות השלכות חשובות בטיפול באוכלוסיות המגלות בעיות בזיהוי רגשות כמו באוטיסטים.
 

ד"ר קרן בן יצחק מהתכנית למדעי המוח בבר-אילן חוקרת את הסיבות להתנהגות מסוכנת בגיל ההתבגרות
מחשבות, ניסיונות אובדניים והתנהגות מסוכנת, הם השכיחים ביותר בתקופת גיל ההתבגרות, ביחס לכל גיל אחר. מדוע? גיל זה רצוף בשינויים היוצרים מתחים ולחצים רבים, בעוד שהנער אינו בשל עדיין מבחינה קוגניטיבית ורגשית להתמודד עמם. המתבגרים הם חסרי ניסיון, יכולתם להכיל אמוציות מוגבלת, כמו גם היכולת לווסתן. בנוסף זהו גיל המאופיין באימפולסיביות רבה יותר ביחס למבוגרים וכל אלו, יוצרים סיבולת נמוכה יותר ללחצים שונים, מה שעשוי להעלות את הסיכון לבצע אקט אובדני. ד"ר קרן בן יצחק מהתוכנית למדעי המוח בבר-אילן חוקרת את הסיבות לכך
 

מישהו מטפל בילדים?
מחקר חדש של מכון בייקר לגיל הרך באוניברסיטת בר אילן, בדק את איכות הטיפול של המעונות הציבוריים בישראל. הוא העריך את הפרטים הקטנים המרכיבים את שגרת הטיפול, את היחס לילדים ואת התקשורת של המטפלת עמם, כמו גם את איכות המבנה והשימוש באביזרים ובצעצועים. תמונת המצב שעולה מהממצאים - עגומה ביותר. רבע מהמעונות היו ברמה נמוכה מהמינימום הנדרש. עורכות המחקר מאשימות את מוסדות המדינה באחריות לתקצוב נמוך ולהכשרה לקויה של מטפלות.

כדאי לכם לתמוך בבן הזוג – הרווח כולו שלכם
קשר בין שני בני זוג הוא עניין מורכב. אחד המרכיבים של המערך הסבוך הזה הם הרגשות - האישיים וההדדיים כאחד. האם נוכל לפענח את מהות הרגשות ואת המידה שבה הם מושפעים ממאורעות ביחסים הבין-אישיים? האם הבנה כזאת תיתן בידנו כלים להבנת הזולת או לשיפור מערכות יחסים בין בני זוג? פרופ' אשכול רפאלי, ראש המגמה הקלינית במחלקה לפסיכולוגיה בבר-אילן ומנהל מעבדת מחקר במרכז גונדה לחקר המוח, ערך סדרת מחקרים בה השתתפו כ-100 זוגות שהתבקשו בכל יום לדווח על מאורעות בזוגיות שקרו באותו היום. מתוצאות המחקר עולה כי בני-זוג נוטים לדייק יותר לגבי מצבי-רוח שליליים אחד של השני ושדיוק כזה תורם יותר לקשר מאשר דיוק לגבי רגשות חיוביים.
 

מחקר חדש חושף: כך הוחמצה ההכרעה בסיני במלחמת יום הכיפורים
בעבודת דוקטור של האלוף (במיל.) עמנואל סקל שנעשתה במסגרת לימודיו בחוג למדע המדינה באוניברסיטת בר- אילן, נמתחת ביקורת קשה על חלקו של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים. ד"ר סקל עוסק בשאלה האם מכה מקדימה או מקבילה על ציוד הגישור והצליחה של הצבא המצרי בגדה המערבית הייתה משנה את מהלך מלחמת יום הכיפורים? תשובתו היא חד משמעית :"כן!".
 

מחקר בוחן את ההבדלים בתפקידי הסבים בין חילונים לחרדים
רונית לזר מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, חקרה את ההבדלים בתפקידי הסבים והסבתות בין חרדים לחילוניים, ומצאה יותר משותף ממבדיל. סבים וסבתות חילונים וחרדים כאחד ראו בסבות תפקיד חיובי, מאתגר ובעל משמעות של המשכיות המשפחה. עם זאת שינויים בסיסיים כמו גיל ותפישת האל הביאו להבדלים, כמו זמן ההשקעה בקשר עם הנכדים והמשאבים לכך, וקשר המושתת על תפישת מימוש וייעוד האדם בעולם.
 

האם אנו ערוכים טוב יותר להתמודדות מול טרור המוני?
בפרויקט בינלאומי שניהל ד"ר שלמה שפירא, סגן ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן ומומחה למודיעין במכון בס"א למחקרים אסטרטגיים, פיתח אסטרטגיה תקשורתית יעילה, מעשית ומודולארית אשר ניתן לשלבה בתכניות החירום הקיימות של רשויות ציבוריות וגופי הצלה בכל רחבי האיחוד האירופי. במסגרת הפרויקט פעלו צוותי חוקרים באוניברסיטאות ומכוני מחקר מובילים באזורים מוכי טרור, בישראל ובאירופה, במדינות: אירלנד, ספרד, יוון, גרמניה ובולגריה.
 

מרי אזרחי: זוגרות ארוכת טווח בישראל - זוגיות ללא כבלים
ממצאים רבים מעידים שתופעת הזוגרות, חיים זוגיים של אישה וגבר תחת קורת גג אחת ללא נישואים, הופכת לנורמטיבית. במחקר שנעשה על ידי ד"ר רבקה הזה מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, התגלתה תמונה של זוגרות ישראלית המעצבת אופי חזק ויציב המושתת על תקשורת זוגית הנתפסת בעיני הזוגרים כאיכותית.

המנהיג הנשכח: כיצד הפך מייסד אש"ף, אחמד אל-שוקיירי, לדמות נשכחת בהיסטוריה הפלסטינית?
ד"ר יניב רונן מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן, עונה במאמרו, מתוך עבודת הדיסרטציה "המנהיג הנשכח: ביוגרפיה של אחמד אל-ש?קירי", על השאלות העולות על הנצחת מורשתו של מייסד תנועת אש"ף אחמד אל-שוקיירי. כיצד קרה שהאיש שייסד את הארגון שקע בתהומות הנשייה ואינו חלק מהפנתיאון הלאומי הפלסטיני לצד אישים כיאסר ערפאת ועז אל-דין אל-קסאם? מדוע האליטה הפוליטית שהנהיגה את אש"ף מסוף שנות ה-60 לא שימרה את זכרו של מייסד הארגון? מדוע שמו אינו נישא ברמה כחלק מהאתוס הלאומי הפלסטיני?

מחפש עבודה? התדמית שלך זועקת מקורות החיים
ניהול רושם הוא מושג בפסיכולוגיה חברתית המוגדר כניסיון מודע או לא מודע לשלוט בתדמיות המוצגות במצבים חברתיים שונים. מועמדים לעבודה הם לרוב בעלי מוטיבציה להתקבל לתפקיד שאליו הם מועמדים ונוטים לייפות את האמת כדי להשיג את העבודה. בעבודת הדיסרטציה של ד"ר ליאת בסיס, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, נחקרה השפעתם של אלמנטים שונים בקורות החיים על ההתרשמות של מעריך ועל הסיכוי לקבל זימון לראיון עבודה.
 

מוזיאונים כסוכני שינוי חברתי וכלכלי
דר' עפרה קינן מהמחלקה לגיאוגרפיה והסביבה באוניברסיטת בר-אילן ודר' עמוס רון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים במאמרם המשותף "ממוזיאון קהילתי לקהיליית מוזיאונים: מודל הבניית קהיליית מוזיאונים וירטואלית למוזיאוני העלייה הראשונה" ראו בהלכי הרוח של "תנועת המוזיאולוגיה החדשה" המתחברת למרד הסטודנטים בצרפת (1968) כמחוללות, באותן שנים, מגמות מהפכניות ובין היתר גם ביחס לתפקודיו של מוזיאון כמוסד משמר ומקדם את מורשת הקהילה.
 

אפקטיביות של טרור: בחינת אסטרטגיית הטרור בהשגת יעדים פוליטיים
ארגוני טרור יכולים לתקוף כל מטרה, בכל מקום ובכל זמן. המסר המועבר לציבור הוא כי אין אדם מוגן ובטוח וכי השלטונות אינם מסוגלים להבטיח את הסדר הציבורי ולהגן על האזרחים. בכך קורא הטרור תיגר על הסדר החברתי והעולמי ועל הלגיטימציה של משטרים ליברליים ודמוקרטיים. עם זאת, הטרור אינו מטרה לכשעצמה, אלא הטרור משמש אמצעי להשגת יעדים פוליטיים. מחקר חדש שנכתב במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן, בחן את דפוסי הפעולה המרכזיים של ארגוני טרור בעולם ומצא שלארגוני טרור סיכוי טוב יותר להשיג יעדים אסטרטגיים, כאשר הם מצליחים להפוך לישות פוליטית.
 

תופעת "א?בדן הילדות" וירידת הסמכות החינוכית
ד"ר ערן גוסקוב מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן בעבודת הדוקטודט שלו בנושא "עיון פילוסופי במושג הסמכות החינוכית לאור משבר הסמכות במצב הפוסט-מודרני", מצביע על תופעה המיוחדת לתקופה הפוסט מודרנית המכונה "א?בדן הילדות" כגורם המשפיע על ירידת הסמכות החינוכית בבית הספר מעצם התפוגגות ההבחנה החותכת בין מבוגרים לצעירים מהם וצמצום המרחק ביניהם.

למאמר המלא

מחקר: רוכשי הדירות לא רוצים שהמחירים יירדו
עבודת מחקר של הכלכלן ד"ר אביחי שניר מאוניברסיטת בר-אילן חושפת כי דירות יקרות יותר נתפשות בציבור הישראלי כסמלי סטטוס שמבטיחים איכות חיים, שכנים טובים יותר וחינוך טוב יותר. ועל פי שיקולים אלו בוחרים ישראלים את מקום מגוריהם ולא דווקא על פי היכולת הכלכלית. התוצאה: מחירי דירות גבוהים שלא יורדים.
 

בית אריזה בפרדס כמועדון חברתי
פרדסים בישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת המנדט הבריטי, כללו, מלבד עצי פרי, מבנים, מתקנים חקלאיים ונכסים, אשר שימשו את הפרדסנים, ואלו עדיין פזורים בפרדסים או בשטחים שהיו פרדסים וחקירתם, מיונם, תיאורם ואפיונם היו נושא לעבודת מחקר לתואר דוקטור של יוסי ויטריאול, שנערכה במסגרת המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.לכל פרדס יהודי היה בית אריזה פרטי משלו, בית האריזה לא מילא רק תפקיד כלכלי אלא חברתי. הפרדסנים השקיעו בבית אריזה משלהם כשם שהשקיעו בבתיהם, ללא חשבון כלכלי מדוקדק.
 

 דו"ח: שירותי הרווחה פועלים בצורה פרימיטיבית
פרופ' רמי בנבנישתי מאוניברסיטת בר-אילן וממכון חרוב ועדנה שמעוני מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בדו"ח שחיברו הבוחן לראשונה מצב ילדים בסיכון המוצאים מביתם ומועברים לסידור חוץ-ביתי, הופיעה תמונה קשה שלפיה ילדים ובני נוער במסגרות חוץ ביתיות מעורבים בפעילות עבריינית פי שלושה ומעלה מילדי האוכלוסייה הכללית. גם שיעור הזכאים לבגרות מקרבם נמוך משמעותית ובנוסף, פי שלושה ומעלה מהבנות ביצעו הפסקות הריון.
 

גולני מול הצנחנים – "ערבים" מול "צהובים"
דר' דנה קחטן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר-אילן, במאמרה המבוסס על עבודת הדוקטוראט שלה בנושא הבניית זהויות אתניות בצה"ל, בחנה את הבניית התרבות בשתי חטיבות חי"ר כפי שהיא משתקפת מעיניהם של 60 לוחמים ומצאה שחיילי גולני תופשים עצמם כ"ערבים", ושחיילי הצנחנים נתפשים כ"צהובים".
 

פרדוקס התמיכה בחולי-לב: מעורבות פעילה של בת הזוג מפחיתה חרדה? תלוי למי...
דר' נעה וילצ'ינסקי, ראש המגמה הקלינית-שיקומית במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מאפשרת הצצה קצרה אל התעלומה הגדולה בתחום של התמיכה הזוגית, שעל אף הידע הרב שנצבר, המצביע על כך שתמיכה מועילה להתמודדות עם מחלה כרונית, יש מחקרים המעידים כי תמיכה כזו אינה מסייעת תמיד וללא תנאי. מסתבר, כי לעיתים, היא אף פוגעת, מפחיתה מתחושת הערך העצמי של המקבל, מעוררת את התנגדותו וגם את תחושת התלות והמחויבות שלו לבן-הזוג התומך. ממצאים מפתיעים אלה מעוררים את השאלה אם הבעיה מקורה באופי התמיכה הניתנת.
 

עצמי הדוניסטי ועצמי ממושמע – על ייצוגי עצמי סותרים בתשדירי פרסום
בעבודה לתואר שני שנכתבה בהנחיית ד"ר אבי שושנה במחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן נותחו המסרים של תשדירים בתחרות "כוכב נולד" אחת מתכניות הטלוויזיה הפופולריות ביותר והמושכת אליה תשדירי פרסום רבים של מפרסמים המבקשים להגיע לחשיפה מירבית לקהל צופים מגוון והטרגוני. ניתוח זה מאפשר לבחון את ייצוגי העצמי בהם מתוך ראייתם כטקסט תרבותי, המספק מידע אודות ניהול העצמי בחיי היומיום.

למאמר המלא

התרופה, המכה והחיסון - מוטיבציות פנימיות וחיצוניות לציות
פרופ' יובל פלדמן חבר סגל בכיר בפקולטה למשפטים, שואל במאמרו החוקר מוטיבציות פנימיות וחיצוניות לציות לחוק, כיצד ניתן לגרום לאנשים לפעול באופן רצוי חברתית, אחת התהיות המרכזיות ביותר בעבור מוסדות שתפקידם לכוון ולהסדיר התנהגות של פרטים בחברה. עליהם לחשוב האם לקבוע ענישה בגין מעשים לא רצויים (לסווג אותם כעבירות שעונש בצידן) או שמא עדיף להם שלא להתערב בדרך משפטית, אלא רק על ידי חינוך והסברה, למשל.

למאמר המלא

ההתמודדות עם הקונפליקט בית - עבודה: יהודיות לעומת ערביות-מוסלמיות
לרשות נשים יהודיות עובדות עומדים משאבים רבים יותר להתמודדות עם קונפליקט בית – עבודה. הבעלים בשתי החברות תומכים אך בעלים לנשים ערביות מוסלמיות משתתפים פחות בנשיאת עול הבית. ממצאים אלו ונוספים במחקר שערכה פרופ' ליאת קוליק מבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן, בקובץ המאמרים "משפחות עובדות – הורות בשוק העבודה".

לכתבה המלאה

משפחה חדשה – הורות חדשה – בעיות ואתגרים חדשים
פרופ' ליאת קוליק, פרופסור חבר בבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן עם ד"ר ורדה מילבאור מהמכללה האקדמית נתניה, ערכו את קובץ המאמרים "משפחות עובדות – הורות בשוק העבודה", העוסק בהיבטים הרבים של דפוס המשפחה החדש בו מטבע הלשון "כפל תפקידים" אינו עוד נחלתן הבלעדית של הנשים, אלא משמש, לא אחת, לתיאור קונפליקטים פנימיים שחווים גברים המכירים בצורך לקיים חלוקה שיווניות של נטל תפקידי הבית.

לכתבה המלאה

הלך לעולמו פרופ’ משה (מקס) ימר, לשעבר נשיא אוניברסיטת בר-אילן ותלמידו של אלברט איינשטיין
בירושלים נפטר פרופ' משה (מקס) ימר, פיזיקאי, חתן פרס ישראל בהיסטוריה של המדע וחתן פרס א.מ.ת, לשעבר נשיא אוניברסיטת בר-אילן ומן החוקרים המקורבים שעבדו עם אלברט איינשטיין בשנותיו האחרונות. בן 95 היה במותו.

לכתבה המלאה

תורת המשפט הטיפולי: גישה חדשנית לשפיטת עבריינים
ד"ר מיכל אלברשטיין, מרצה בכירה בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, מתארת אתאחת ההתפתחויות המרתקות והעשירות המתרחשות בצל תנועת תורת המשפט הטיפולי היא פיתוח דגם חדש של שפיטה המבוסס על מיומנויות בין אישיות וניהוליות הנלמדות באופן מובנה. השופטים החדשים קשובים ומביעי אמפתיה, מיומנים ביצירת הסכמים טיפוליים עם נאשמים ועירניים לנושאים כמו שפת גוף, הקשבה אקטיבית ופתרונות יצירתיים.

לכתבה המלאה

24 מדענים עולים מאוניברסיטת בר-אילן זכו להוקרה על תרומתם למדע הישראלי
הזוכים הם חלק מקבוצה של 186 מדענים מכל האוניברסיטאות ומהתעשייה. תחומי ההתמחות של המדענים העולים נעים מפיסיקה ועד מוסיקה והם העשירו את המדע בישראל בכלל ובבר-אילן בפרט.
 

מגמה בעולם החרדי: העדפת בתי-המשפט האזרחיים על-פני בתי-הדין הרבניים
ממסקנות מחקרו של דר' אביעד הכהן, דקאן מכללת "שערי משפט", שהוצג בכנס "בין קודש לחוק" באוניברסיטת בר-אילן והוקדש לפרשת עמנואל, עולה כי למרות הדיבורים הרמים בגנות בתי-המשפט האזרחיים והגדרתם כ"ערכאות של גויים", חלה עליה במספר פניות חרדים אליהם כדי שאלה יכריעו במחלוקות וסכסוכים פנימיים. חשובי הדיינים בבני-ברק הגיעו לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, לאולמה של שופטת כדי שזו תכריע בעניין כשירות הליכי הדיון בבית-הדין הרבני. פרשת עמנואל חשפה לעיני כל מגמה חדשה זו.
 

ספרו של ד"ר אורן הרמן ברשימת 100 הספרים הטובים ביותר ב- 2010 ברשימת הניו-יורק טיימס
ספרו של ד"ר אורן הרמן,"The Price of Altruism: George Price and the Search for the Origins of Kindness" שראה אור בהוצאת W.W. Norton & Company נבחר לאחד מ-100 הספרים הטובים ביותר שראו אור בשנת 2010, וזאת על פי רשימה שנבחרה על ידי מבקרי מוסף הספרים היוקרתי של ה"ניו-יורק טיימס". הספרים שנבחרו מחולקים לקטגוריות שונות, בהן ספרות בדיונית, עיון וכד'. ברשימת ספרי העיון נכללים 42 ספרים ומתוכם 5 ספרי מדע. ספרו של ד"ר הרמן הוא אחד מהם. ד"ר אורן הרמן הוא ראש התכנית למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן.

הזירה המשפטית כזירה תקשורתית
עורכי-הדין בישראל מייחדים יותר ויותר מזמנם לפעילות תקשורתית בשל החשיבות שהם מייחסים למשפט בזירה הציבורית ולהשפעתו על תוצאות ההליך הפלילי האמיתי. סנגורים צעירים רואים ברכה בהפיכתם של העבריינים ל"ידוענים" והכללתם בשיח התקשורתי הנורמטיבי, ולעתים אף גובר הפיתוי של עורך-הדין להגדיל את פרסומו האישי באמצעות המקרה שבו הוא מטפל אפילו על חשבון טובת לקוחו.

לכתבה המלאה

הפארק העירוני כמשאב טבע
ד"ר ילנה ז'בלב, יחד עם צוות חוקרים וסטודנטים במעבדה לגיאומורפולוגיה וקרקע בבר-אילן בדקו קרקע וצמחייה במספר פארקים בתל אביב וגילו מדוע ישנם אזורים פוריים פחות ואזורים פוריים יותר בתוך אותו הפארק. ד"ר ז'בלב קיבלה השבוע משרת הקליטה אות הוקרה על היותה בין המדענים העולים שתרמו את התרומה החשובה ביותר למדע הישראלי.  
 

בשביס זינגר: המוות אינו מצב בלתי הפיך וגם אינו סופי
באמונה ובמסורת היהודיות ובספרות השואבת מהן יש תפישה שאינה רואה במוות מצב סופי ובלתי הפיך. על-פי גישה זו המתים מעורבים ומתערבים ללא הרף בחיים. הסופר יצחק בשביס זינגר נטה לאמץ אותה ועל כן סיפוריו מלאים בחוויות החיים המשותפים של המתים והחיים. ויש מתאבדים, על-פי מחקרו דר' גדעון בקר, התופשים את החיים שלאחר המוות כחיים טובים ושלמים יותר מחייהם הנוכחיים. המוות - לא מה שחשבתם.
 

ספר אלקטרוני לילד אינו עדיף על מבוגר קורא
ספר אלקטרוני משוכלל לילד בגיל הרך נשמע כמו הבטחה להתפתחות אוריינית מהירה של ילדים עוד לפני הגיעם לכיתה א'.  דר' עפרה קורת ודר' עדינה שמיר מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן ניסו חקרו ומצאו שהפוטנציאל הלימודי של ספר אלקטרוני מצוי רק אם הוא מפותח במיוחד למטרה זו, וכי הוא יעיל במיוחד בקרב ילדי גן ממיצב חברתי-כלכלי נמוך. אלקטרוניקה, הן מסכמות, אינה עדיפה על-פני מבוגר הקורא לילד.
 

 מהגר מביא מהגר
במאמר שפרסמו לאחרונה בכתב-העת האינטרנטי לכלכלה ועבודה IZA פרופסור גיל אפשטיין מן המחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן ופרופ' אירה גאנג מאוניברסיטת ראטג'רס, סוקרים השניים את מכלול הבעיות והתופעות שמעלה ההגירה, שהחל משנות ה-90 של המאה ה-20 היתה שוב לגל חדש ולתופעה רווחת במדינות המפותחות, אשר שואפות מאז להגביל את ההגירה אך לא לחסלה. 
 

מותג קולקטיבי – יתרונות במספר מוגבל
פירות ישראל וירקותיה, שמגדלים מאות חקלאים בארץ, משווקים באירופה תחת שם המותג "כרמל", המהווה לצרכן האירופאי ערובה לאיכות המוצרים וטריותם. למותג קולקטיבי יש יתרונות רבים על-פני מותג של יצרן איכות בודד וקטן המוגבל במשאבים שהוא יכול להקצות באיכות ובטיפוח מוניטין. פרופ' ארתור פישמן מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן בחן יחד עם שלושה כלכלנים נוספים את יתרונות המותג הקולקטיבי ומגבלותיו.

לכתבה המלאה

האיום ההולך וגדל על השטחים הפתוחים דורש שילוב תפישות
בספרות העוסקת בתכנון השטחים הפתוחים ניתן להבחין בשתי תפישות בסיסיות.  האחת – המייצגת "גישת ביקוש" - מעמידה במרכז את האדם וצרכיו ועיקר מעייניה נתונים למתן מענה לצרכי האוכלוסיה בתוך מרחב בנוי או בסמוך אליו. התפישה השניה – המייצגת "גישת היצע" - מעמידה במרכזה את מצאי ערכי הטבע והנוף, ורואה בצורך להגן עליהם כסיבה העיקרית לשימור שטחים פתוחים.

"אשרי אדם המפחד תמיד" - האמנם?
20% מן הנערים העבריינים מאופיינים בכך שהם נשלטים על-ידי גירויי הסביבה ואין להם מייצב פנימי העשוי לנווט אותם. התנהגותם של עבריינים אלה היא חסרת יציבות והפחד אינו מתעורר בהם ואינו מנווט אותם. לאוכלוסיות אלה לא יהיה עונש יעיל. מבוסס על מאמרו של פרופ' (אמריטוס) משה אדד, חתן פרס ישראל לקרימינולוגיה "ההשלכות הפסיכולוגיות של הענישה: מה בין חינוך לענישה?".

לכתבה המלאה

איך רואים ילדים יהודים וערבים זה את זה?
דר’ גיל דיזנדרוק, מנהל המעבדה לשפה והתפתחות קוגניטיבית במרכז גונדה לחקר המוח שבאוניברסיטת בר אילן מצא כי כבר מגיל הגן ילדים רואים את היהודים והערבים כשתי ישויות נפרדות, כמעט כשני מינים של חיות, למרות שאין להם למעשה ידע זה על זה.
 

במקום ענישה כתגמול או הרתעה - צדק מאחה
הביקורת הרבה שמעוררת הענישה הפלילית עולה בשל נזקיה ובעיקר בשל חוסר יעילותה בצמצום העבריינות.  ההחמרה בעונשים, הארכת תקופות המאסר וההחמרה בתנאיו יוצרים אשליה של משפט הוגן ויעיל. למעשה, זו מערכת הפועלת בחוסר שיקול דעת ובאופן בלתי רציונלי ובלתי מוסרי.
 

החדשות הרעות: ישראל מתחממת. החדשות הטובות: אין פחות גשם
כיום מתרחש תהליך של התחממות גלובלית, ובעיקר משנות ה-70 של המאה ה-20, הנובע מן הפעילות האנושית, הגורמת לעליה בריכוזים של גזי החממה.  האם נתוני ישראל הם חלק מן המגמות הגלובליות? תשובה על כך ניתנת במחקר מקיף, שנערך בעבור המשרד להגנת הסביבה, ואשר בדק את אשר התרחש ב-30 השנים האחרונות. המחקר דן בשלושה מדדים: טמפרטורה (נבדקו 7 תחנות מטאורולוגיות), כמות גשם שנתית (30 תחנות) וכמות גשם יומית (10 תחנות).
 

עונשים בחומרה בינונית - מגמת התפתחות מרכזית במשפט הפלילי
המונח "עונשים בחומרה בינונית" משמעו עונשים שאינם עונשי מאסר אך גם אינם פטור בלא כלום. במשמעות קרובה משמש גם המונח "ענישה בקהילה" – עונשים שהעבריין נושא אותם בעודו ממשיך לחיות בקהילה והקהילה נעשית שותפה לתהליך ענישתו. הדיון בעונשים בחומרה בינונית מדגיש את הצורך להתאים את חומרת העונש לחומרת העבירה וכך להימנע מכליאה אלא אם כן זו מתחייבת מחומרת העבירה.
 

אני מלשינה ומרכלת משמע אני קיימת
"כלא של נשים עם נשים זה המון צביעות והמון שקרים. ריכולים – סוף הדרך. הדבר הכי קטן הופך להיות פה גדול. אני חושבת שזה מרשעות", אומרת האסירה י' מכלא "נווה תרצה". "יש בחורות שמקנאות שלא יוצאות לחופשים. הן הולכות לקצינת מודיעין ואומרות שהיא רוצה לעשות ככה וככה בחופש ומבטלים לה את החופש", אומרת כ' . אסירים גברים אינם מרכלים ואינם מלשינים ואילו אסירות נשים מרבות לרכל ולהלשין אף כי הן מכחישות זאת. הקרימינולוגים דר' גילה חן ודר' תומר עינת נכנסו לכלא "נווה תרצה" כדי להבין.
 

ספורט נשים בעיתונות - 60 שנה וכלום לא השתנה
מאז 1948 ועד ל-2006 עמד היקף הסיקור של תחרויות ספורט לנשים במדורי הספורט של העיתונות הכתובה על 2% בממוצע מהיקף מכלל שטח העיתון המוקדש לספורט בעוד ששיעור הספורטאיות הפעילות מגיע ל-15% מכלל הספורטאים. נתון זה, הנכון לכמעט 60 שנה, שבהן לא חל שינוי ביחס מדורי הספורט לספורט הנשים, הוא אחד הממצאים של עבודת הדוקטורט "ספורט, מגדר ותקשורת: נשים בעיתונות הספורט הכתובה בישראל, 2006-1948", שחיבר דר' אילן תמיר במסגרת המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן.

לכתבה המלאה

מתורגמנות קהילתית
כמו בישראל, כך גם במדינות רבות בעולם המערבי גדל בהתמדה שיעור המיעוטים הלשוניים באוכלוסיה, ודרכי הטיפול בצורכיהם - ובכלל זה סוגיית ההנגשה הלשונית – זוכה להתייחסות גוברת. פרופ’ מרים שלזינגר מובילה את נושא המתורגמנות הקהילתית באוניברסיטת בר-אילן.
 
 

הדוקטורט מוכיח: הכלב הוא אכן חברו הטוב של האדם
חיית-מחמד עשויה לשמש דמות להתקשרות ולענות לבעליה על צרכים בין-אישיים ובכך להרחיב את פוטנציאל הדמויות להתקשרות. הקשר עם חיית-מחמד יכול להוות חוויה משלימה או "מתקנת" לאדם במיגוון רחב של אירועי חיים ואספקטים, המרכיבים את חיי היום-יום שלו. למסקנה זו הגיעה דר' סיגל זלכה בעבודת הדוקטורט שלה "הקשר אל חיית-המחמד מבעד לפרספקטיבה שמציעה תיאורית ההתקשרות: המשגה ומדידה של הבדלים אינדיבידואליים", שחוברה במסגרת המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
 

מחקר: ספורט הישגי מעצב מאפייני אישיות חיוביים
הישגיהם הלימודיים של נערים העוסקים בספורט תחרותי נופלים מהישגיהם של מי שעוסקים בספורט להנאתם או שאינם עוסקים כלל ספורט. זהו אחד ממצאי מחקרה של מירי שחף, השוקדת על עבודה לתואר דוקטור בבית-הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן. מחקר זה מבקש לבחון ולבדוק את הקשר שבין ספורט להישגים אינטלקטואליים: האם עיסוק בספורט בונה אופי? האם תלמידים השונים ברמת העיסוק שלהם בספורט הינם בעלי מאפייני אישיות שונים זה מזה? האם יש קשר בין רמת העיסוק בספורט להישגים לימודיים?
 

המדע של חיזוי העתיד
איך הייתם מנהלים את תיק ההשקעות שלכם, אילו הייתם זוכים למידע פנים אודות מצבה הכלכלי העתידי של ישראל, שנים רבות לפני התרחשות האירועים? כיצד הייתם מכינים את עצמכם למלחמה הבאה, אם היו בידיכם התאריך והמקום המשוערים שלה? שאלות אלו מתאימות אולי לתסריט של סרט מדע בדיוני בסגנון "בחזרה לעתיד", אך פרופ' דוד פסיג מביה"ס לחינוך ע"ש חורגין באוניברסיטת בר-אילן, ניבא את התשובות עליהן ועל שאלות נוספות בספרו "צופן העתיד".
 

התמודדות עם משברים תודות למחקר בבר-אילן
כאשר חברה נמצאת בקונפליקט, לא קל לפעמים לחיות חיים נורמליים. איש לא יודע זאת טוב יותר מאשר ד"ר איוה גלבוע-שכטמן, פסיכולוגית קלינית וחוקרת ניסויית המתמקדת בשיקום ילדים ומתבגרים ישראליים הסובלים מהפרעת מתח פוסט-טראומטית (PTSD).  

לכתבה המלאה
תאריך עדכון אחרון: 17/01/2012