מדעים מדויקים והנדסה

הספין שעדיין לא נחשף
התקן בעל ממדים זעירים שנבנה באוניברסיטת בר אילן, מככב באחד התחומים החמים של הננוטכנולוגיה – ספינטרוניקה. ד"ר עמוס שרוני מהמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן, עורך מחקר שעשוי להוביל לטכנולוגית מעבדים חדשה שגם תהיה חסכנית באנרגיה וגם תאפשר עבודה בזמן ארוך פי כמה מזו של היום.

 
הפרופסורים גדנקן ודובינסקי בר-אילן מפיקים דלק ביולוגי מאצות  
שיתוף פעולה בין שתי קבוצות מחקר באוניברסיטת בר-אילן יאפשר ייצור של דלק מאצות, שבניגוד למקורות ביולוגיים אחרים כגון תירס או קנולה, לא יבוא על חשבון גידול המזון. במעבדתו של פרופ' אהרון גדנקן מהמחלקה לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים הופכים מיקרו אצות לביודיזל תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית המוזילה משמעותית את העלויות.

למאמר המלא

גלי קול מאפשרים לזרז התססת היין
פרופ' אהרון גדנקן, מנהל המעבדה לננו חומרים במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, רשם לאחרונה פטנט על תהליך המזרז את תהליך התססת הסוכרים בידי שמרים באמצעות שימוש בגלי קול. הודות לכך, כעת ניתן לעבוד עם ריכוזי סוכר גבוהים ולהפיק אתנול המשמש כתוסף לדלק הנמכר בארה"ב ובברזיל.

מים מותפלים ימתקו: האם הפתרון למשבר המים טמון בהתפלת מים מליחים באמצעות פחם פעיל?
מחקר שפיתח שיטה להתפלת מים מליחים באמצעות פחם פעיל, בוצע בשנות השבעים על ידי ד"ר אברהם סופר מהטכניון. המחקר נגנז בשל סיבות טכניות שונות, ולפני כשש שנים, לאור משבר המים המתמשך, הוחלט לשוב אליו במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, על ידי ד"ר יניב בוהדנה. המחקר היום נמצא בשלבים מתקדמים ועתיד לעבור בשנים הקרובות לכדי מימוש מסחרי ושילוב כוחות עם גורמים בתעשיית המים הבינלאומית

מעקב תיכוניסטים אחר פולשים
"אמנה על המגוון הביולוגי" היא חלק מתכנית פעולה בינלאומית שיזם האו"ם, אחת ההנחיות באמנה זו היא לכלול את נושא המגוון הביולוגי בתכניות חינוכיות. בהשראה זו ד"ר מיכל ציון וד”ר אורנית ספקטור-לוי מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, העוסקות בחינוך והוראת המדעים, יחד עם ד"ר סלעית קרק מהאוניברסיטה העברית, העוסקת באקולוגיה של ציפורים פולשות, יצרו שיתוף פעולה מחקרי. הנתונים שנאספו היו לא רק על אוכלוסיית הציפורים, אלא גם על אוכלוסיית הילדים שהיו מעורבים בפרויקט ועל האפקטיביות של תהליך למידת חקר מלא ודינמי בו הם לקחו חלק. מעורבותם הוכיחה להם שתהליך למידת חקר דורש עבודה מאומצת, מתמשכת ומדויקת
 

פרקינסון, הפרעת קשב וריכוז או תסמונת טורט: הבסיס נמצא בגרעיני הבסיס
כיום אנו יודעים כי מחלת פרקינסון, הפרעת קשב וריכוז, הפרעה טורדנית-כפייתית ותסמונת טורט קשורות בהפרעות בפעילות המח. אולם, אף כי לכל מחלה יש ביטוי התנהגותי שונה וייחודי, כשמחפשים את האחראי על שורת התופעות הללו, מגיעים בכל המקרים למערכת מוחית יחידה. מערכת זו, הנקראת מערכת גרעיני הבסיס, מורכבת מקבוצות של תאי עצב בעומק המוח שאינן צמודות פיזית, אך מחוברות ביניהן בקשרים הדדיים ומסוגלות לווסת את הפעילות של חלקים מרכזיים במח. במחקר חדש וייחודי המתנהל במעבדה של ד"ר בר-גד על ידי ד"ר מאיה ברונפלד ממרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, התמקדו בהבנת המנגנונים העצביים העומדים בבסיס ההפרעה המכונה תסמונת טורט.

גישות חדשות לטיפול במחלת האלצהיימר
עשרים מיליון איש חולים במחלת האלצהיימר, והמספר אמור לשלש את עצמו עד שנת 2050. אחד מכל שני אנשים מעל גיל 85 עתיד ללקות בה, והיא גורם התמותה הרביעי בעולם. הנזק שהמחלה מסבה לכלכלת ארה"ב בלבד מגיע ל-650 מיליארד דולר בשנה. היבט חדש להתפתחות מחלת אלצהיימר, שחקר ד"ר שי רהימיפור מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן, מאפשר פיתוח גישות טיפול שיתקפו את המחלה מכיוונים חדשים.

 נבחרת ישראלית זכתה במדליות זהב, כסף וארד באולימפיאדת הפיזיקה
חמשה תלמידים ישראלים זכו באולימפיאדה הבינלאומית לפיזיקה בבנגקוק. שלושה מהם מהתכנית לנוער מוכשר במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן, שניים זכו במדליית זהב ואחד במדליית כסף. זוכי מדליית הזהב הם אסף רוזן מתיכון עירוני ג' ע"ש מוטה גור במודיעין וגל דור מתיכון אחד העם בפתח תקווה. במדליית ארד זכה אביב פרנקל מאורט יד ליבוביץ בנתניה.
 

 חישוביות ביולוגית – BiologicalComputation
פרופ' רון אונגר מהפקולטה למדעי החיים על שם גודמן באוניברסיטת בר-אילן יחד עם ד"ר אהוד לם מאוניברסיטת תל-אביב, חיברו את הספר "חישוביות ביולוגית" בו עושים שימוש בשיטות מרכזיות בתחום חישוב בהשראה ביולוגית, וכך מרחיבים את הידע על תקשורת בין חיידקים, מלמדים איך ניתן לנצל מולקולות DNA לצורך ביצוע חישובים, בוחנים איך ניתן ללמוד מהאופן שבו נמלים מארגנות את קיניהן ועוד.
 

כאוס במיקרו לייזר
פרופ' עדו קנטר פיזיקאי מאוניברסיטת בר-אילן, ועמיתו פרופ' סטפן ריזנשטיין וצוותו מאוניברסיטת ווירצבורג בגרמניה, יצרו מיקרו לייזר בעל תכונות ייחודיות שבעזרתו הצליחו לגרום לקרן הלייזר להתנהג באורח כאוטי. בעתיד הדבר עשוי לשמש לדרך בטוחה להעברת מידע.

למאמר המלא

 אלטרנטיבה חדשנית לשימור מזון
פרופ' אהרון גדנקן מהמחלקה לכימיה בבר-אילן שפיתח שיטה המאפשרת לצפות בדים, כמו כלי מיטה, או חלקיקי מתכת, כמו צנתרים ולמנוע בכך פעילות חיידקים בבתי חולים ועל מכשירים המוחדרים לגוף. אך זהו רק קצה הקרחון. לאחרונה פרסם גדנקן מאמר ובו יישום נוסף לשיטתו: ציפוי נייר בחלקיקי ננו אנטי בקטריאליים שישמשו בין השאר לשימור והארכת חיי המדף של מוצרי מזון.
 

ננו אנטיביוטיקה
כלי מיטה קוטלי חיידקים, אריזות מזון אנטיביוטיות, הם רק חלק משלל הפיתוחים של קבוצת חוקרים באוניברסיטתבר-אילן."בעולם של מלחמה בלתי פוסקת במחלות בקטריאליות מתרחשת הסתגלות גנטית מהירה של החיידקים לתרופות החדשות וכך, באופן מתמיד יש מרוץ בין התרופות האנטי בקטריאליות ובין ההגנה שהחיידקים רוכשים. יש, אם כך, צורך מיידי למצוא דרכים חדשות ויעילות להילחם בחיידקים האלימים", אומר פרופ' משה ללוש מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן. ללוש מפתח אסטרטגיה חדשה ללוחמה בחיידקים. הוא כולא חומר אנטי חיידקי בתוך ננו-חלקיקים של סיליקה ומקבל פעילות מוגברת של החומר פי 100,000 עד מיליון מפעילות החומר כשהוא ניתן בצורת גלולה.

למאמר המלא

משחמט ממוחשב לסיווג תנועות במצלמות אבטחה
פרופ' נתן נתניהו מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן מתאר את חלקה של קבוצת המחקר שלו בפיתוח אלגוריתמים לאחזור מידע וסיווג תנועות עצמים, כגון רכב, אדם ובעלי-חיים, לניתוח אוטומטי של נתוני מצלמות אבטחה במסגרת מאגד "
VULCAN" המיועד לפיתוח טכנולוגיות וידאו ליישומי אבטחה ופיקוח. פרופ' נתניהו צפה כי הניסיון שנצבר בתחום משחקי חשיבה באמצעות מחשב, ובפרט שחמט-מחשב, עשוי להיות מיושם בתחומים נוספים באינטליגנציה מלאכותית ולקדם בכך את החזית המחקרית והטכנולוגית.
למאמר המלא

כנס שנתי ופרסים לחוקרים במתמטיקה
האיגוד הישראלי למתמטיקה עורך את הכנס השנתי שלו באוניברסיטת בר-אילן, ב-16 ביוני.אחד הדוברים המרכזיים בכנס הוא פרופ' אילון לינדנשטראוס, זוכה מדליית פילדס לשנת 2010.מטרתו המוצהרת של האיגוד לעודד השכלה מתמטית ברמה אקדמית ובמחקר המתמטי בישראל."חובה עלינו להעלות את הוראת המתמטיקה בפרט והמדע בכלל למקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי", אומר נשיא האיגוד, פרופ' אליעזר רואן.

למאמר המלא

מולקולה קטנה ומבטיחה
פרופ' בנימין שרדני הדיקן הראשון של בית הספר ללימודים מתקדמים בבר-אילן מספר על הבייבי שלו - מולקולה כימית קטנה שנקראת AS101. זוהי מולקולה שבבסיסה יסוד כימי בלתי מוכר בשם טלוריום. למולקולה הזאת, לדבריו, נשקף עתיד מבטיח. בין סגולותיה לגרום להפעלת מערכת החיסון ולעזור בריפוי מחלת הסרטן.

למאמר המלא

אוניברסיטת בר-אילן תהיה שותפה בשניים מתוך שלושה  מרכזי מצוינות ראשונים שאישרה המל"ג
אוניברסיטת בר-אילן תהייה שותפה בקבוצה החוקרת את תחום הבסיס המולקולרי לחקר מחלות בבני אדם, בראשות האוניברסיטה העברית, ובקבוצה החוקרת את תחום התהליכים הקוגניטיביים בחקר המוח, ברשות מכון ויצמן.
 

מה לשידוכין ולחלוקת תדרי רדיו?
במעבדתו של פרופ' אפי זהבי בבית הספר להנדסה בבר-אילן מפתחים שיטה שתאפשר שיתוף פעולה בין התקני אלחוט רבים החולקים את אותם תדרים להקצאה טובה לשביעות רצון של כל המשתמשים, באמצעות שיטת שידוכים מתורת המשחקים.
 

פיתוחים מרשימים לסטודנטים בתואר ראשון בהנדסה בפרויקטי גמר ובהם: מערכת לחישת פעימות לב באמצעות עכבר אופטי המוצמד ליד
 ב-27 לדצמבר 2011 נערך כנס פרויקטים של בית הספר להנדסה באוניברסיטת בר-אילן, בו הוצגו פרויקטי הגמר של הסטודנטים לתואר ראשון. לדברי פרופ' שרון גנות, מרכז הכנס, הפרויקטים אמנם מבטאים סיום תואר ראשון, אך מאפשרים לסטודנט להתנסות בכל שלבי הפרויקט מתכנונו ואפיונו ועד השלמתו, דבר שיקנה לו יתרון במקומות עבודה.
 

מחקר של ד"ר טלי קאופמן יאפשר הפעלת אלגוריתמים לתיקון שגיאות בתקליטורי המוסיקה
ד"ר טלי קאופמן מהמחלקה למדעי המחשב בבר-אילן זכתה במלגת אלון היוקרתית שתאפשר לה לחקור מנגנונים לאיתור ותיקון שגיאות בזמן קצר בתחום האלגוריתמים התת- לינארים. 
 

פרופ' שרית קראוס זכתה במענק מחקרי בסך 2.3 מיליון אירו ממועצת המחקר האירופית לצורך מחקר בתחום הבינה המלאכותית
פרופ' שרית קראוס מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן וכלת פרס א.מ.ת בתחום מדעי המחשב לשנה זו, זכתה במענק מחקרי בסך 2.3 מיליון אירו ממועצת המחקר האירופי.
התסריט שאותו רואה פרופ' קראוס לנגד עיניה הוא של מערכת ממוחשבת אינטליגנטית, סוכן ממוחשב בשפתה, שיותקן על גבי מחשב או רובוט. לטענתה "המחשבים ינסו לשכנע את האדם לשנות את מטרותיו ואת העדפותיו בעזרת כלים חישוביים".
 
לכתבה המלאה

פרס בינלאומי של "ג’נרל אלקטריק" לטכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת בר-אילן
מערכת המגבילה את הזרם ובכך מגינה על רשת החשמל מפני שינויים פתאומיים פותחה במעבדה הלאומית למדידות מגנטיות במחלקה לפיסיקה בבר-אילן, בשיתוף עם חברת ריקור, ומסחורה הופקד בידי גריד-און הישראלית, נחשבת לאחת מחמש הטכנולוגיות החשובות ביותר להפיכת רשתות החשמל לחכמות וירוקות.

לכתבה המלאה

שירת המוח
הבנת השפה מתרחשת אצל מרבית האנשים – ימניים ושמאליים כאחד - בחלק השמאלי של המוח. מתברר שגם לחלק הימני של המוח יש תפקיד בהבנת השפה. הוא עוסק בחלקים היצירתיים של השפה, כמו הומור ושירה. איך אנחנו מבינים שירה, שבה פעמים רבות נוצרים ביטויים חדשים שמעולם לא ראינו? איך המוח יודע לקבל צירופי מילים הגיוניים ולדחות כאלה שאינם נראים הגיוניים? פרופ' מרים פאוסט. מאוניברסיטת בר אילן בדקה זאת.

לכתבה המלאה

יש תלמידים שכן אוהבים מתמטיקה - התכנית לנוער מוכשר במתמטיקה באוניברסיטת בר אילן
התוכנית לנוער מוכשר במתמטיקה באוניברסיטת בר-אילן הוקמה לפני 26 שנים על מנת לתת מענה לצורך ממשי של תלמידים מוכשרים במתמטיקה בהשכלה מתמטית נרחבת. עד אז, היה מענה לתלמידים חלשים ממערכת החינוך, אך התלמידים הבולטים בכישרונותיהם הוזנחו על ידי המערכת ולא ניתנו להם אפשרויות לפיתוח הכישרון שלהם בקצב המתאים להם.

לסרטון

פיזיקאים מבר אילן פיתחו שיטת הצפנה חדשה
מערכת פיסיקלית פשוטה וזולה שפיתחו הפרופסורים רוזנבלו וקנטר מאוניברסיטת בר אילן, מאפשרת הצפנת מסרים ארוכים ומורכבים שלא ניתנים לפיצוח. זוהי אחת המשימות החשובות ביותר בעולם התקשורת העכשווית שבו קצב העברת הנתונים וכמותם גדל והולך. 

לכתבה המלאה

הסוכן הממוחשב יקנה כישורים חברתיים  לילדים עם אוטיזם
המונחים סוכן ממוחשב – תוכנה המבוססת על בינה מלאכותית ואשר מדמה למעשה התנהגות של גורם אנושי, ומודלים פורמליים של שיתוף פעולה מוכרים למשל ממערכות ההפעלה של רובוטים המשתפים פעולה בקבוצה. כעת מבקשים חוקרים להשתמש בשיטה כדי לפתח את הכישורים החברתיים אצל ילדים המשתייכים לקשת האוטיסטית.
לאחרונה החלה קבוצת חוקרים ממספר מוסדות, בראשותו של ד"ר דוד סרנה מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר-אילן בניסוי לבניית מודל של שיתוף פעולה כאשר סוכנים ממוחשבים ישתפו פעולה עם ילדים אוטיסטים.
 

מערכת פוטונית לשמיעה וחישת תזוזות מרחוק
קרן לייזר לא מזיקה, המכוונת אל פניהם של אנשים הנמצאים מאות מטרים ממנה מאפשרת "לשמוע" אותם ואפילו לחוש את פעימות ליבם. המערכת שפותחה במעבדתו של פרופ' זאב זלבסקי בביה"ס להנדסה בבר-אילן נמצאת בשלבי מיסחור בידי חברת בר אילן למחקר ופיתוח.
 

אסטרטגיה לעצירת מגפה המונית
פרופ' שלמה הבלין מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן, שותף למחקר המציג גישה חדשה לשימוש יעיל באמצעי חיסון מוגבלים. הדמיות מחשב מראות שחיסונים הממוקדים בקבוצה נבחרת של אנשים, עשויים לעצור מגפה המונית מלהתפשט ברשת של קשרי גומלין חברתיים, אף על פי שהגישה החדשה משתמשת ב- 50% פחות מנות חיסון לעומת הגישות הקיימות. 
 

אלגוריתם של אוניברסיטת בר-אילן בסיוע רשויות החוק ובעלי לקויות שמיעה
אחת השיטות שנוקטים פושעים כדי למנוע מרשויות החוק להאזין לשיחותיהם, היא לשוחח דווקא בחדר הומה אדם.אפילו אם מיקרופון קולט את קולם, קשה מאוד לפענח את דבריהם בשל רעשי הרקע החזקים. כעת, בזכות דרשרון גנות מבית הספר להנדסה באוניברסיטת בר-אילן (שהינחה בשיתוף פרופ' ישראל כהן מהטכניון את עבודת המוסמך של שמוליק מרקוביץ בתחום זה)אפשר לבודד שיחה כזאת בין חשודים.
 

מה מצופה מקטטר ולוויין ?
החדרת צנתרים (קטטרים) גמישים לגוף היא פעולה שגרתית.אנשים חיים עם צנתרים בדרכי השתן שנים רבות, אך בעיה שחוזרת ונשנית היא זיהום שמתרחש בצנתר, ולעתים תכופות למדי נדרשת החלפתו בצנתר חדש וסטרילי. כשלוויין מסתובב בחלל הוא נמצא בסביבה עוינת. בחלל הקרינה חזקה מאוד, חמצן פעיל נמצא שם בריכוזים גבוהים, מטענים חשמליים מצטברים ועוד. כל האלמנטים האלה הורסים את חומרי המעטפת של הלוויין. יש צורך, אם כך, לייצר לו "אריזה" שתבודד אותו מהסביבה העוינת. הבעיה היא שרוב החומרים המוכרים המתאימים למשימה זו, לא ממש מסתדרים בסביבה עוינת שכזאת. 
 

חוקרים בבר-אילן מלמדים את המחשב היסקים בשפת אנוש
קבוצת המחקר במעבדה לעיבוד שפה טבעית במחלקה למדעי המחשב בבר-אילן הראתה במספר מחקרים שפורסמו בשבוע שעבר התקדמות לעבר היכולת ללמד מחשב להבין האם משפטים מסוימים נובעים ממשפטים אחרים גם אם הם כתובים בניסוח שונה לחלוטין, וכן כיצד ניתן להציג את התשובות כדי שבני האדם יוכלו להפיק מהן תועלת.
 

החיים והמוות ביד המקלידה
פרופ' יהודה לינדל חוקר בסיוע מימון בשווי 1.9 מיליון אירו כיצד ניתן לשתף מידע בין גופים בטחוניים ואחרים מבלי לגלות את כל המידע, אלא רק לטפל בחריגים, ומצד שני כיצד ניתן לקיים חיים מקוונים מבלי שיזהו אותנו.
 

מחרוזת צופנת סוד
פרופסור עדו קנטר ופרופסור מיכאל רוזנבלו, חברי סגל במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן ותלמידיהם איגור ריידלר ויערה אביעד, פרסמו את תוצאותיו של מחקר לפיתוח מכשיר פשוט אך רב עוצמה שנודעת לו חשיבות רבה בתחומים רבים של מדע, תקשורת ואבטחה מחולל מספרים אקראיים מהיר במיוחד.

לכתבה המלאה

עולמן הקטן של המילים הגדולות
חלק מהממצאים ומהידע שנצבר בחקר המוח מקורו בחקר ליקויים תפקודיים בגלל חבלות מוחיות אך חקירת התהליכים המוחיים המאפשרים את היכולות השפתיות באופן רחב יותר מתבצעת בנבדקים אנושיים בריאים ולרוב בשיטות מדידה לא פולשניות בשילוב עם שיטות חישוב וניתוח מידע.  במאמר זה יוצג השימוש שנעשה בשיטות אלו במרכז לחקר המוח בבר-אילן ובמכון רקח לפיסיקה באוניברסיטת ירושלים במטרה להבין את תהליכי עיבוד השפה במוח האנושי. 

לכתבה המלאה

 
תאריך עדכון אחרון: 02/08/2012

שלח לחבר