הנשיא - ביוגרפיה

הנשיא - ביוגרפיה

פרופ' משה קוה

פרופ' משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן מאז 1996, הוא פיזיקאי בעל מוניטין בין-לאומיים, ומנהיג יהודי בולט בקהילה היהודית העולמית. פרופ' קוה אינו מהסס להשמיע את דעתו בנושאים שנויים במחלוקת, ונאבק זה שנים על עיצוב פניה החברתיים של מדינת ישראל.

"תפקידנו לבנות חברה ישראלית מודרנית יותר, דמוקרטית יותר, יהודית ובעלת זיקה חזקה יותר למורשת ישראל, המובילה מבחינה עולמית בטכנולוגיה, במדע ובחינוך", אומר פרופ' קוה. בציבור הדתי, נחשב פרופ' קוה לאחד המנהיגים הבולטים של האורתודוקסיה המודרנית, המצדדת בשילוב המורשת היהודית עם המדע וההשכלה המערבית, כדי להתמודד כראוי עם האתגרים של העולם המודרני.

פרופ' קוה כיהן כראש המחלקה לפיזיקה, כדיקן הפקולטה למדעי הטבע וכרקטור אוניברסיטת בר-אילן. הוא עמד מאחורי רפורמות כמעט בכל תחומי הלימודים והמחקר באוניברסיטה, כולל פתיחת מסלולי לימוד ישירים לתארים מתקדמים; מלגות קיום עבור דוקטורנטים (מפעל מלגות הנשיא); מרכזי מצוינות בין-תחומיים, והרחבת ארבע המכללות האזוריות של אוניברסיטת בר-אילן.

פרופ' קוה הוא ותיק ראשי האוניברסיטאות בארץ. הוא מכהן כנשיא אוניברסיטת בר-אילן כמעט 18 שנה. כיהן כיו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) במשך 3 קדנציות. פרופ' קוה זכה בפרס רוטרי בשנת 2004 על פעלו לקידום ההשכלה הגבוהה.

פרופ' קוה פרסם כ-300 מאמרי מחקר בנושאי הפיזיקה של המצב המוצק, מערכות לא מסודרות, תיאוריות של כאוס בחומר ומיזעורם של מכשירים אלקטרוניים וזכה בפרסים רבים עבור עבודותיו. ב-1971 זכה לתשומת לב עולמית הודות לתיזת הדוקטורט שלו, אשר הפריכה את "חוק בלוך". החוק נקבע ב1928 ע"י חתן פרס נובל פרופ' פליקס בלוך, בנושא המוליכות החשמלית של מתכות. ב1979, פיתח פרופ' קוה (בשיתוף חתן פרס נובל סר נביל מוט ממעבדת קוונדיש שבאוניברסיטת קמברידג', אנגליה) גישה חדשה להפיכת מבדדים למתכות, ועבורה קיבל פרס מיוחד מהאגודה המלכותית למדע באנגליה. בשלהי שנות השמונים פיתח פרופ' קוה תחום חדש בפיזיקה, הקשור ללוקליזציה של אור ו"זיכרון" אור. בשנת 1996 נתמנה לעמית מחקר של האקדמיה למדעים של רוסיה.

פרופ' קוה נחשב כאחראי על מפעל קליטתם של מדענים עולים מרוסיה באוניברסיטת בר-אילן. ב-1990 נסע לרוסיה ובחר בקפידה עשרים וחמישה מומחים בתחומי האלקטרו-אופטיקה, מיקרו-אלקטרוניקה ופיזיקה של מוליכים למחצה. הוא הביא אותם ואת משפחותיהם לישראל, והקים את מרכז ג'ק ופרל רזניק לטכנולוגיה מתקדמת באוניברסיטת בר-אילן, הקולט ומכשיר מדענים ותלמידים לתואר שני ושלישי, שעלו מרוסיה.

פרופ' קוה יזם את הקמת מרכזי המחקר הרב תחומיים במדעי המוח, ובננו טכנולוגיה, העמיד בראשם חברי סגל בעלי מוניטין, וגייס להקמתם סכומים גדולים ביותר, תוך שותפות עם הממשלה.
 
פרופ' קוה היה חלוץ בהבאת מדענים ישראלים חוזרים ממוסדות מדע מצטיינים בחו"ל, ובמסגרת תוכנית המדע הניסויי שנועדה להגדיל את מספר חברי הסגל במדעי הטבע נקלטו באוניברסיטה ובפקולטה לרפואה, כ-50 מדענים ישראלים מבריקים שחזרו מחו"ל. בהנהגת פרופ' קוה שינה ביה"ס להנדסה את מתכונתו לפקולטה, ובעתיד יכשיר כ-1000 מהנדסים בכל התארים, ובתחומים שונים. פרופ' קוה גייס תרומות במאות מליוני דולרים להקמת הקמפוס החדש של האוניברסיטה, שבו שוכנים הפקולטה להנדסה, המרכז הרב-תחומי לחקר המוח, ביה"ס לחינוך, בנייני המחלקה למוסיקה, ופילוסופיה, מרכז דהאן לאחדות ישראל, ועוד.

אחד משיאי פעילותו של פרופ' קוה הוא הקמת הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל. פרופ' קוה עמד בראש הצוות שהכין את הצעת אוניברסיטת בר-אילן להקמת הפקולטה, שזכתה בתחרות מול הטכניון ואוניברסיטת חיפה. פרופ' קוה גייס תרומות בקנה מידה חסר תקדים,להקמת הפקולטה והגיע לסיכום עם הממשלה על שותפות שוויונית במימון הקמת הפקולטה.

הפקולטה פועלת כבר שנתיים בעיר צפת, ובמסגרתה לומדים כיום כ-250 סטודנטים לרפואה ועוד 50 תלמידי מחקר, פרופ' קוה עומד בראש המאמץ להקים הפקולטה באתר הקבע שלה במורדות המזרחיים של צפת, בעלות של מאות מיליוני דולרים.

פרופ' קוה נולד בטשקנט, שאליה נמלטה משפחתו מעיירה קטנה ליד ורשה. אביו, הרב דוד קוה, היה ניצול השואה היחיד מבין עשרה אחים, אשר העלה את משפחתו לישראל בשנת 1950. משה קוה שירת בחטיבת הנח"ל, תוך שילוב עבודה חקלאית בקיבוץ. את שלושת תאריו האקדמיים הוא רכש באוניברסיטת בר-אילן.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תאריך עדכון אחרון: 30/09/2013