הודעות הקמפוס

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • ן: ד``ר אייל ברוך ופרופ` אבי פאוסט מהמחלקה ללימודי א``י וארכיאולוגיה בבר-אילן

    מימין: ד``ר אייל ברוך ופרופ` אבי פאוסט מהמחלקה ללימודי א``י וארכיאולוגיה בבר-אילן

    מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים באוניברסיטת בר-אילן קיים את הכינוס השנתי ה-22 חידושים בחקר ירושלים

    תאריך: 2017-01-29 שעה: 13:51



    מרכז אינגבורג רנרט ללימודי ירושלים והמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן  קיימו את הכינוס השנתי  העשרים ושניים בנושא 'חידושים בחקר ירושלים' שהוא הכינוס המרכזי והוותיק ביותר לפרסום מחקרים על ירושלים. בכינוס הוצגו כעשרים מחקרים חדשים על ירושלים וסביבותיה למן תקופת הברונזה ועד התקופה העות'מנית. מושב מיוחד הוקדש לשפלה בתקופת הברזל 2א – ראשית תקופת המלוכה – בדגש על התהליכים שעברו על האזור בזמן שהפך להיות מיושב באוכלוסייה ישראלית.


    פרופ' אברהם פאוסט מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה וממארגני הכינוס, הציג מחקר מקיף הבוחן את התהליכים היישוביים שעבר אזור השפלה (בהשוואה לאזורים סמוכים), וממנו עולה כי בעוד שבתקופת הברזל א' – תקופת ההתנחלות – הייתה השפלה דלילה באוכלוסין והתקיימה בה מובלעת כנענית קטנה בין היישובים הפלישתיים במערב והישראלים במזרח, הרי שבראשית תקופת הברזל ב' – תקופת המלוכה – חלו שינויים דרמטיים בהתיישבות באזור. ההתיישבות בפלשת נפגעה, ומרבית האתרים אף ניטשו. השפלה, לעומת זאת התמלאה בהדרגה ביישובים חדשים, כולם בזיקה להתיישבות הישראלית. פרופ' פאוסט מוסיף "המחקר מראה כי לא רק שהיישובים החדשים הוקמו בזיקה לממלכת ההר, אלא שגם היישובים הכנענים הוותיקים עברו שינוי בתקופה זו והם בוצרו ונבנו בהם מבני ציבור, ודומה כי הם שולבו בתוך המערך היישובי הישראלי החדש והיוו חלק ממנו. הממצאים מחזקים לפיכך את הגישה הרואה את ממלכת דוד ושלמה כהיסטורית".


    פרופ' יוסף גרפינקל מהאונ' העברית ומר סער גנור מרשות העתיקות הציגו את הממצאים החדשים מחפירתם בח' אל-ראעי, כשלשה ק"מ מצפון-מערב לתל לכיש. "החפירה מלמדת כי במקום התקיים יישוב בשלהי תקופת הברזל א' ובראשית תקופת המלוכה, כולל במקביל לזמן קיומה של ח' קייפא". לדברי החופרים "חורבת אל ראעי מהווה עוד נקודת ציון בתקופת הברזל 2א במפת תפרוסת היישובים היהודיים בשפלת יהודה, ומצטרפת אל השלב הקדום של שלהי המאה הי"א וראשית המאה הי' לצד חורבת קיאפה, חורבת א- דווארה, בית שמש שכבה 4, ערד שכבה XII, ובאר שבע שכבה VII." עם זאת הוסיפו החוקרים  "רק המשך החפירה יוכל להבהיר אם חורבת אל ראעי היא עיר שדה השוכנת כמוצב קדמי אל מול אשקלון הפלישתית, בדומה לסיטואציה הגאו-פוליטית של חורבת קיאפה מול גת".


    פרופ' דוד אוסישקין מאוניברסיטת תל אביב הציג מחקר חדש המערער על המוסכמה ולפיה היו ירושלים (וגם חברון) מבוצרות בתקופת הברונזה התיכונה והוא העלה את האפשרות כי מדובר ביישובי פרזות בלבד. "הדעה המקובלת בין החוקרים היא שירושלים הייתה יישוב מבוצר בתקופת הברונזה התיכונה II (ב"ת II). עם זאת, בדיקה יסודית של העדויות מראה כי הן בעייתיות, ואפשר להעלות את האפשרות כי היישוב בירושלים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד למאה הח', היא תקופת הברזל  IIב, לא היה מבוצר".


    הרצאתם של פרופ' שמעון גיבסון וד"ר רפאל לואיס עסקה בתיאורכן של מערכות הטראסות. לדבריהם "הטראסה הייתה ועודנה ממאפייניו הבולטים של הנוף ההררי בארצנו, אך ברור שאין מדובר פה בתופעה אנושית מקומית, אלא בחקלאות מדורגת שהיא תופעה כלל-עולמית ורב-תרבותית". החוקרים הוסיפו "בעבר תוארכו מרבית הטראסות לתקופות קדומות, אך לאחרונה יש ניסיון לאחר מאד את תאריך בנייתן, בעיקר על בסיס שימוש בבדיקות OSL". החוקרים הציעו "על מנת להבין את התפתחות מערכות הטראסות יש לשלב מגוון רחב יותר של אמצעים, כולל ניתוח מקיף יותר של הנוף. אם תאומץ הגישה הרואה ב OSL אמצעי מהימן לתיארוך טראסות, הרי שהתוצאה שנגיע אליה תהיה חריצת גורלו של המרחב המסורתי. שכן על בסיס המסקנה המתבקשת - מכיוון שהוכח שטרסות הן 'מודרניות', אזי אין כל צורך לטרוח לחקור אותן, לחפור ובוודאי לא להגן עליהן". החוקרים  סיכמו " אנו מתריעים שאם לא ייעשה דבר בנידון, בעתיד יסתכלו על ימינו בתמיהה וישאלו: כיצד הקהילה הארכיאולוגית הישראלית עמדה מנגד ונתנה למחקר כה מוטעה ומטעה להשפיע במידה כה רבה על גורל הטרסות היקרות מפז של ארצנו".


    עוד השתתפו בכינוס ד"ר  אייל ברוך, פרופ' אייל רגב, פרופ' זאב ספראי, פרופ' יוסף דרורי, ד"ר צבי לדרמן, אמיר פלדשטיין, ד"ר אהרון גרינר, ד"ר רוברט  דויטש, ד"ר גבי ברקאי, יצחק שמעון דבירה (צויג), מורן חג'בי, ד"ר דויד  גורביץ, ד"ר דוד אילן , פרופ' שלמה בונימוביץ, ד"ר ענת אביטל, ד"ר בת שבע גרסיאל, ד"ר איל דודסון, ד"ר שלמה לוטן, ד"ר אברהם דוד ועוד.