Skip to main content
27.03.2023 | ה ניסן התשפג

תוכנית "קימא" – קהילה יוצרת מציאות באקדמיה

רשת קהילות למען סטודנטים חרדים ובהובלת סטודנטים חרדים 

תמונה
קימא חרדים

"כמו רוב הסטודנטים החרדים, הגעתי לאקדמיה חדור מטרה ללמוד מקצוע," אומר עירא ברימט, סטודנט חרדי ומוביל קהילת הסטודנטים החרדים בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר־אילן בצפת. "מסביבי 97% סטודנטים שאינם שומרי תורה ומצוות. אנחנו, הסטודנטים החרדים, חלוצים בעולם זר, והרגשתי שאין לי עם מי להתייעץ, אין עוד מישהו כמוני שעובר את מה שאני עובר, כמי שבא מהעולם החרדי ומבקש גם ללמוד וגם לשמור על זהותי החרדית."

החלוציות של הסטודנטים החרדים באקדמיה היא מרשימה, אבל גם טומנת בחובה קשיים. עניינים טכניים, כמו גישה לחומרי לימוד משנים קודמות שאפשר למצוא בדרייב או איזה קורסים עדיף לקחת בשנה ב', עוברים מפה לאוזן או מדור לדור. כדור ראשון לאקדמיה סטודנטים חרדים שמגיעים ללמוד ללא מורשת משפחתית ותמיכה חברתית, מרגישים לא פעם בודדים בתוך המון שהשפה והתרבות שלו שונה מזו שלהם. כדי לשרוד את הלימודים האקדמיים, דרושה תמיכה מקצועית, חברתית ולימודית, אבל לשרוד זה לא מספיק, ובאוניברסיטת בר־אילן מכוונים גבוה הרבה יותר.

אוניברסיטת בר־אילן היא בית טבעי לסטודנטים חרדים; המצוינות האקדמית שלובה באווירה המסורתית, בקמפוס שבו יש מנייני תפילות ולא מעט מרצים דתיים וחרדים ויושב גאוגרפית בקרבה רבה לערים החרדיות הגדולות. נוסף על כך, המערכת עצמה מוכנה להתאים עצמה לצורכי המגזר, מבלי לוותר על איכות ומתוך הערכה רבה ליכולות הלימוד והחשיבה ולידע הייחודי שמביאים עמם הסטודנטים החרדים. "אנחנו מבקשים ליצור שילוב ממשי ומיטבי, שיאפשר לסטודנטים גם לשמור על זהותם ועל אורחות חייהם וגם להצטיין בלימודיהם. ההצלחה של הסטודנטים החרדים – היא ההצלחה שלנו, של האוניברסיטה," אומרת ד"ר דקלה שר, ראש מדור אקדמיה וקהילה בדיקן הסטודנטים.

מדור אקדמיה וקהילה מספק מעטפת תומכת מקיפה: החל בסיוע בהתמודדות עם הביורוקרטיה; דרך שיעורים פרטיים, חיזוק באנגלית ובמתמטיקה, מרתונים קבוצתיים ללימודים לקראת מבחנים ואבחונים דידקטיים; המשך בסדנאות מיומנויות למידה ושכלול כלי ההשתלבות בתעסוקה; ועד פעילויות חברתיות מותאמות וייעודיות למגזר. "אנחנו דואגים גם למחשב נייד, למלגות או לטיפולים פסיכולוגיים כשאלה נדרשים, אבל אף על פי שפרסמנו את מגוון השירותים שלנו, זיהינו שחסרה חוליה שתחבר את הסטודנטים החרדים אלה לאלה, תפיג את הרגשת הבדידות שלהם בקמפוס וגם תתווך בינינו, גופי המנהל, ובין הסטודנטים בשטח," אומרת ד"ר שר. "וכך, לפני כשנתיים, עשתה אוניברסיטת בר־אילן צעד חדשני שנועד להפוך את שנות הלימודים של הסטודנטים החרדים למסע מעצים – הקמת רשת קהילות."

הקמת קהילות משימה מקצועיות היא מגמה בהתחזקות. ההבנה שקהילה מגדילה ומעצימה את היחיד ויכולה לסייע לגופים לעמוד ביעד הלאומי לשילוב מיטבי של המגזר החרדי באקדמיה ובתעסוקה, מביא גם חברות גדולות כמו אינטל ומיקרוסופט וארגונים כמו ג'וינט ישראל לנקוט צעדים דומים, המתבססים על הידע הנצבר באוניברסיטת בר־אילן.

קהילה היא בית וכוח
"רשת קהילות קימא – קהילה יוצרת מציאות באקדמיה," אומרת מירי ליפשיץ, יועצת אסטרטגית לתחום חרדים באוניברסיטה "היא מודל שפיתחנו בשיתוף דיקן הסטודנטים. הרשת מורכבת מקהילות משימה מקצועיות לסטודנטים חרדים ובהובלת סטודנטים חרדים – קהילה ברפואה, קהילה למקצועות הטיפול, קהילה במשפטים ועוד. היופי במודל הוא שהפתרונות מגיעים מהסטודנטים עצמם, מהשטח לגופי המנהל, באמצעות מתודולוגיות וכלים מעולם ניהול הקהילות. רתמנו סטודנטים חרדים משנים מתקדמות למען חבריהם, ונוכחנו לראות כי לקהילות כוח אדיר בהנגשת האקדמיה באמצעות עזרה הדדית, תמיכה לימודית וחברתית וגם סיוע בהשתלבות של הבוגרים בתעסוקה. נוצרת רשת קשרים חזקה בקימא, הקהילה והקשרים שנוצרים ממשיכים ללוות את חבריה גם אחרי שהשלימו את לימודיהם."

דינה מונדרוביץ, רכזת תחום חרדים באוניברסיטת בר־אילן, מוסיפה, "עזרה הדדית ואחריות אישית הן הכוח של קהילת השווים. בקהילה קטנה, שבה כולם מתמודדים עם אותם האתגרים, הסטודנטים מרגישים נוח לשאול כל שאלה וגם מקבלים הזדמנות לסייע מהניסיון שלהם. הידיעה שיש עוד אנשים שעברו את מה שהם עוברים גם מפיגה את הרגשת הבדידות וגם, יעילה מאוד, הלא 'אין חכם כבעל ניסיון'," אומרת דינה.

חברים, סיימתי את התואר, כדאי לי להמשיך למחקר? מישהו יודע על משרות בהיי־טק?
"הקבוצה החרדית יש לה דרך משלה להסתכל על המציאות ולפרש אותה, זה בלט מאוד בשנת הקורונה, והרגשתי שהובלת קהילה היא המקום שלי להציע תמיכה רגשית ולימודית ולהשפיע. כולנו באותו מצב, באותה אוניברסיטה, חדורי מטרה להצליח בלימודים, ועל הדרך, אנחנו חרדים – זה מבדיל אותנו וגם מאחד אותנו," מספרת אילה מינץ, מובילת קהילת מקצועות הטיפול. קהילות קימא באוניברסיטת בר־אילן פעילות בעיקר בדיגיטל, בווטסאפ, וכך מאפשרות גם השתתפות פאסיבית, "גם אנשים שמעדיפים להישאר מאחורי הקלעים נתרמים מעצם שייכותם לקבוצת הווטסאפ."

מובילי הקהילות יזמו מפגשי היכרות אחד על אחד על קפה ומאפה, במימון האוניברסיטה. ההיכרות האישית שנוצרה מזמנת גם מפגשים ספונטניים בספרייה, במעבדה או בדשא, רגעים אנושיים יקרים מפז שבהם מישהו מתעניין בך, מאפשר לשתף ומכיל. חברי הקהילות הראו יוזמה ואחריות אישית לקידום הקהילה כולה והשתתפו בפיתוחם של מפגשים אקדמיים בהתאם לתחומי העניין ולצרכים הייחודים לכל קהילה. קהילת הטיפול, למשל, יזמה דיון בהיבטים המקצועיים שעלו בעקבות התפוצצות פרשת חיים ולדר, וקהילת מדעים מדויקים והנדסה עסקה בסוגיה של שילוב חרדים בהיי־טק.

היכולת להפנות שאלות בווטסאפ לקהילה מספקת לא פעם מענה פרקטי מיידי לשאלות טכניות, כמו איך מוצאים חומרים במערכות הדיגיטליות של האוניברסיטה – מידע שיכול להיות קריטי כדי להצליח בקורס. בהמשך חברי הקהילה מתייעצים בנושאים מהותיים לעתידם, כגון, אם כדאי להמשיך לתואר שני ולמחקר או דווקא לצאת לתעסוקה בתעשייה. ואכן, ברבות מהקהילות הפכה רשת העמיתים גם לפלטפורמה שבה בוגרים מפרסמים משרות חדשות ומסייעים לסטודנטים להתקבל אליהן.

ליצור מנהיגות ולייצר אדוות של השפעה
הקהילות ממשיכות משנה לשנה, המובילים יורשים את קבוצת הווטסאפ ומצרפים אליה חברים חדשים ובהתאם גדל גם הכוח של הקהילות לדאוג לצרכים של הסטודנטים החרדים. אוניברסיטת בר־אילן שואפת ליצור מנהיגות חרדית משפיעה באקדמיה ומחוצה לה ולשם כך משקיעה בטיפוחם של מובילי הקהילות. הם זוכים במלגה שנתית ומשתתפים בתוכנית מנהיגות חרדית באקדמיה של עשרה מפגשי למידה לפיתוח מיומנויות ניהול ומנהיגות קהילתית, וזאת לצד ייעוץ וסיוע אישי כיצד לקדם את הקהילה. כלי ניהול, כגון, איך לבנות יעדים לקהילה, איך לזהות צרכים, איך יוצרים קשרים אישיים והרגשת שייכות, איך מצרפים חברים לקהילה ואיך רותמים אותם לקבל אחריות וליזום בעצמם – מעצבים את מובילי הקהילות לכדי מנהיגים.

שגרירי קימא, בוגרים שהשלימו את לימודיהם בהצלחה בזכות הקהילה התומכת ומובילי הקהילות, יוצאים מאוניברסיטת בר־אילן וממשיכים לייצר אדוות של השפעה טובה בכל סביבה מקצועית, אקדמית וחברתית שבה הם משתלבים.