מדע על הבר-אילן

מדע על הבר-אילן

מדע על הבר-אילן

לוח זמנים אקדמי

  מפת הקמפוס

 שירותים בקמפוס

הוויי הקמפוס

תחבורה וחנייה

מדע על הבר-אילן היא סדרת הרצאות במגוון נושאים המוגשים בגובה העיניים מפי מיטב החוקרים והמרצים של אוניברסיטת בר-אילן.

ההרצאות מתקיימות בימי שלישי בקפה גרג בקמפוס בשעה 20:00.

סדרה 3 | מדע על הצלחת

29 בינואר | מהצלחת לגנום – האם הבחירות התזונתיות שלנו משפיעות על התורשה ועל תוחלת החיים
כיצד תזונת האם במהלך ההיריון משפיעה על העובר ועל עתידו הבריאותי? האם דיאטה מותאמת אישית על פי מידע גנטי באמת עובדת? מדוע שני שליש מאוכלוסיית העולם רגישה לחלב פרה ולמה כוסית יין יכולה להיות משמחת לאחד וקטלנית לאחר? הרצאתה של ד"ר ענת צ'סנר תעסוק בהשלכותיה של התזונה על בריאותו של האדם ותוחלת חייו, וכן בהשפעה שלה על הגנום והתורשה.

דר' צ'סנר חוקרת בפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן, בבר-אילן את הבקרה הגנטית של תהליך ההזדקנות באמצעות זיהוי וחקר גנים שמשפיעים על קצב התהליך. כמו כן, היא מרצה בתחום הגנטיקה תזונתית בחוג למדעי התזונה במכללת תל חי.

להרשמה ורכישת כרטיסים >>

5 בפברואר | הכול מתחיל בבית – חשיבותה של הארוחה המשפחתית
הביטוי 'ארוחה משפחתית', טומן בחובו גם את המזון הקונקרטי המוגש לשולחן וגם ערכים של שייכות, הקשבה ונתינה. הרצאתה של ד"ר שירלי בן שלמה תעסוק בתיאור מרכיבי הארוחה המשפחתית ובתועלות שהופכות אותה לאמצעי המקדם את הרווחה הנפשית של כל אחד מבני המשפחה. ההרצאה תעסוק בצרכים האנושיים שהארוחה המשפחתית נותנת להם מענה, ובאופן שבו היא יכולה להוות משאב חיוני למשפחה.

ד"ר בן שלמה מבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן, היא עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית המתמחה בעבודה טיפולית עם ילדים נוער והורים. בנוסף היא מרצה  וחוקרת סוגיות הקשורות למעברים התפתחותיים בחיים.

להרשמה ורכישת כרטיסים >>

12 בפברואר | תזונה בריאה – עובדות מדעיות וניפוץ מיתוסים מה נעדיף לאכול בארוחת הערב - ירקות חיים בסלט או ירקות מבושלים? האם הבישול באמת הורס את כל הוויטמינים? האם צריך להפריד פחמימות מחלבונים בארוחה? הרצאתו של פרופ' חיים גמליאל תעסוק בעקרונות התזונה הנכונה במקורות, וברפואת ימינו. בהרצאה יוצגו קביעות מדעיות לעומת דעות מקובלות בנושאי בריאות ותזונה תוך חידוד ההבחנה בין מזונות הנחשבים ל'רעים' לבין מזונות 'טובים' החשובים לשיפור בריאות הגוף והנפש.

פרופ' חיים גמליאל, הוא רופא, חוקר סרטן, מומחה לוירולוגיה, המטולוגיה ותזונה אונקולוגית. הוא משמש כמרצה ביחידה לפיתוח מקצועי בבר-אילן, ומכהן כראש מכוני רות"ם למחקר ברפואה ותזונה מונעת. פרופ' גמליאל חיבר את הספר רפואת הרמב"ם במבחן המדע בן זמננו, וייסד את שיטת 'הרפואה המונעת התכליתית' לשיפור התזונה, למניעת מחלות ולשיפור ההישגים.

להרשמה ורכישת כרטיסים >>

19 בפברואר | "אדם הראשון, לא הותר לו בשר לאכילה" – האידאל הצמחוני ביהדות
היהדות אמנם אינה מטיפה להתנזרות מבשר, אך היא מכילה קולות משמעותיים המעודדים תזונה צמחונית. יש להניח שהקולות האלה מושפעים גם מכך שלפי המקרא נקודת הראשית ונקודת האחרית של המין האנושי מאופיינות בתזונה צמחונית. הרצאתה של פרופ' יעל שמש מציגה את הקולות הקוראים לצמחונות, החל מן המקרא, המשך דרך ספרות חז"ל והפרשנות המסורתית וכלה בהוגים יהודיים בני זמננו, כגון הרב הראי"ה קוק.

פרופ' שמש היא מרצה לתנ"ך וראש המרכז לחקר האישה ביהדות ע"ש פניה גוטספלד הלר באוניברסיטת בר-אילן. היא צמחונית מילדות וטבעונית למעלה מ-25 שנים, פעילה בעמותת אנימלס למען בעלי חיים ובעלת הבלוג טבעונית למרחקים ארוכים.

להרשמה ורכישת כרטיסים >>


סדרה 2 – נפלאות התבונה

1 בינואר | נפש בריאה בגוף פעיל ­– השפעת פעילות גופנית על המוח והנפש
כיצד משפיעה הפעילות הגופנית על בריאות הנפש, ומה הקשר בניהן? הרצאתו של פרופ' אורי רסובסקי תעסוק בהשפעתה של הפעילות הגופנית על תפקודים קוגניטיביים ורגשיים בילדים ונוער נורמטיביים ובנוער בסיכון. בנוסף תדון ההרצאה בקשר שבין פעילות גופנית ובריאות נפש וקוגניציה, באוכלוסיות פסיכיאטריות ונוירולוגיות בגיל מבוגר ובזקנה.  

פרופ׳ רסובסקי הוא פסיכולוג קליני, מרצה וחוקר במחלקה לפסיכולוגיה ובמרכז הרב-תחומי לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזן גונדה (גולדשמיד) בבר-אילן. לצד עיסוקיו בתחום הנוירופסיכולוגיה הוא משמש גם כמדריך מוסמך באומנויות לחימה. השילוב בין עיסוקיו אלה מאפשר לו ליישום שיטות מחקר חדשניות בתחומי הגרייה המוחית, תרגול קוגניטיבי ופעילות גופנית, ושיפור והעצמה של יכולות קוגניטיביות ורגשיות.

1 בינואר | נפש בריאה בגוף פעיל ­– השפעת פעילות גופנית על המוח והנפש

8 בינואר | התמכרויות בעידן הדיגיטלי –  האם כולנו נמצאים בסכנה?
תופעת ההתמכרות, הנמצאת במגמת עלייה בעידן הדיגיטלי, היא בעיה מורכבת החוצה תרבויות וגבולות. המדענים החוקרים את התופעה מתמקדים בין היתר באופן שבו פועל מנגנון ההתמכרות במוח והאם תרבות הצריכה, על כל גווניה, ניזונה ממנגנון זה ואף מעודדת אותו?

הרצאתה של ד"ר עינב סודאי מהפקולטה למדעי החיים, תחשוף את תופעת ההתמכרויות והשפעתה על המוח האנושי ותנסה לענות על השאלות האם אנו מתמכרים רק לחומרים? איך משפיעים על מוחנו השינויים הטכנולוגיים והשינויים בהרגלי הצריכה? והאם כולנו נמצאים בסכנת התמכרות? בסיום הרצאתה תציג ד"ר סודאי מחקרים חדשניים שמציעים פתרונות למוח המכור.

ד"ר סודאי חוקרת במרכז הרב תחומי לחקר המוח ע"ש לסלי וסוזן גונדה (גולדשמיד), מתמקדת במחקרה בפעילות העצבית במוח ובהשפעת ההתמכרות על יכולתו של המוח לייצר נוירונים חדשים.

8 בינואר | חידושים בעידן הדיגיטלי –  האם כולנו נמצאים בסכנת התמכרות?

15 בינואר | איך להתמודד עם מתח נפשי בעידן של לחץ ושחיקה
תרופות נוגדות חרדה ודיכאון הפכו בעידן החדש למוצר נפוץ ומבוקש בקרב כל שכבות האוכלוסייה. יותר ויותר אנשים חווים לחץ וחרדות, ובהיעדר חוסן נפשי וכלים התנהגותיים המאפשרים להתמודד עמם, הסימפטומים הקשים רק הולכים ומחריפים, ומשפיעים גם על הסביבה.

הרצאתו של שחר צדוק מהמרכז לתוכניות אימון ביחידה לפיתוח מקצועי בבית הספר לחינוך, תעסוק בתסמיני החרדה המפרים את השלווה האישית, המשפחתית והמקצועית, ובקשיים שהם מעוררים בהתמודדות עם אתגרי החיים. כמו כן הוא יציג כלים משמעותיים, פרי מחקרים עדכניים בתחום, המסייעים לוויסות רגשות ולפיתוח נפשי.

צדוק הוא בעל תואר שני בהתנהגות ארגונית התמחות בפיתוח ארגוני ובהדרכה, עוסק בפסיכותרפיה התנהגותית קוגניטיבית בשילוב ביופידבק. הוא מתמחה בטיפול בחרדה, עוסק באימון אישי למתבגרים ולמבוגרים, מרצה ומנחה סדנאות להתמודדות עם לחץ, שחיקה ומצבי לחץ.  

15 בינואר | הכול בראש – דרכים להתמודדות עם מתח נפשי ומצבי לחץ

22 בינואר | האם יש נוסחה מנצחת לזוגיות מוצלחת
"לקוות משמעו להיות מאושר", כך סבר הפילוסוף הצרפתי אמיל שארטייה. אבל האם תקוותו של האחד יכולה להשפיע לטובה גם על בן הזוג? האם היא יכולה להשפיע על יחסי הזוגיות?

הרצאתם הזוגית של פרופ' אשכול רפאלי ורוני שוחט-פשדצקי, מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז הרב תחומי לחקר המוח, תציג פרויקטים מחקריים שבהם הם ליוו זוגות המתמודדים עם אתגרי חיים, כמו הורות, אבטלה ותחושות חרדה. המחקרים בחנו את השפעת התקווה על המצב האישי והזוגי, על האינטימיות ומצב הרוח, על הקונפליקטים ועל התמיכה ההדדית.

פרופ' אשכול רפאלי הוא פסיכולוג קליני וחוקר במרכז לחקר המוח. מחקריו מתמקדים ברגשות וביחסים בין-אישיים בקרב זוגות, וכן בתהליכים ובתוצאות של טיפולים פסיכולוגיים. שוחט-פשדצקי היא פסיכולוגית קלינית המסיימת בימים אלה את עבודת הדוקטורט באוניברסיטת בר-אילן. עבודתה עוסקת בתהליכי תמיכה בין בני זוג. 

22 בינואר | יש סיבה לאופטימיות –  הנוסחה הנכונה לזוגיות מוצלחת

מחירים ורכישת כרטיסים
כרטיס יחיד - 30 שקלים, זוג כרטיסים - 50 שקלים, סטודנטים, בוגרים ועובדי האוניברסיטה - 20 שקלים לכרטיס בהצגת תעודה מתאימה בכניסה. ניתן להירשם לסדרת הרצאות או להרצאות יחיודות.

להרשמה להרצאות ולרכישת כרטיסים >>

לרשות המבקרים חניה חופשית בקמפוס מ-19:00 ותפריט בר מוזל.

לפרטים על הסדרי נגישות נא ליצור קשר במייל events.pr@biu.ac.il עד יומיים קודם ההרצאה

סדרה 1 – התגליות והמחקרים שישפרו את חיי האנושות

20 בנובמבר | תקשורת אינטרנט איך כל כך הרבה מידע מגיע כל כך רחוק?
איך התפתחו מערכות תקשורת האינטרנט במשך השנים ואיך התקדמה הטכנולוגיה עד כדי כך שהיא מאפשרת לעבד כמות עצומה של מידע, ולהעבירו למרחקים חובקי עולם? הרצאתו של פרופ' אבי צדוק מהפקולטה להנדסה, שתעסוק בהתפתחותה של תקשורת האינטרנט המבוססת על סיבים אופטיים, תנסה לתת מענה לשאלה זו ולנושאים נוספים.

פרופ' צדוק גם חוקר במכון לננוטכנולוגיה ולחומרים מתקדמים, מומחה לפוטוניקה מבוססת סיליקון, מחקר שמסייע למערכות תקשורת אופטיות מרובות מעבדים.

סיבים אופטיים

27 בנובמבר | מוליכות-על וחשיבותה לעתיד משקי האנרגיה והתחבורה
מוליכות-על היא תופעה פיזיקלית שבה החומר מאבד לחלוטין את התנגדותו החשמלית ומסוגל להוליך זרם מבלי לאבד אנרגיה. ניתן לרתום את מוליכות העל לשימושים מגוונים, כמו הגנה על מערכות חשמל, רשתות חשמליות חכמות, ריחוף מגנטי בתחבורה, רפואה ועוד שימושים שיש להם השפעה על חיי היום יום. הרצאתו של ד"ר שוקי וולפוס מהמחלקה לפיזיקה תעסוק בהתנגדות החשמלית ובשאלה כיצד יתכן שהיא נעלמת. כמו כן יידונו האפשרויות הטכנולוגיות של שימוש בתופעת מוליכות העל בתחומי האנרגיה והתחבורה ובהשפעתן על עתידנו.

ד"ר וולפוס מוביל מחקר יישומי במכון למוליכות-על, המתמקד בשילוב של מגנטיות ומוליכות-על בתחומים מגוונים. בנוסף הוא מוביל מיזמים טכנולוגיים שהתפתחו לחברות הזנק ביניהן ״גרידאון״ שבין היתר נבחרה ע״י משרד המדע להימנות עם הפיתוחים והתגליות הישראלים שהשפיעו על העולם.

מוליכות-על (superconductivity)

11 בדצמבר | ראייה מלאכותית בשנת 2050 שילוב של אדם ומכונה במערכת הראייה 

האם ניתן להחזיר לעיוורים שאיבדו את ראייתם את היכולת לראות בעזרת אמצעים טכנולוגיים מתקדמים? הרצאתו של ד"ר יוסי מנדל, חוקר בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה, תעסוק בשאלה כיצד המוח מעבד מידע שמשלב ראייה טבעית וראייה מלאכותית. כמו כן ביכולות של הטכנולוגיות הקיימות לשחזור ראייה באמצעות רשתית מלאכותית, שתלים אלקטרוניים שמגרים את עצבי הראייה באופן חשמלי, ובשאלה מה צפוי עוד בתחום זה בעתיד.

ד"ר מנדל, הוא רופא עיניים בהכשרתו ובעל דוקטורט בביו-הנדסה. צוות המעבדה שבו הוא חבר, פיתח רשתית מלאכותית, המאפשרת לאנשים שאיבדו את ראייתם כתוצאה מניוון מָקוּלָרי, לשוב ולראות בעזרת שבב המושתל מתחת לרשתית הפגועה וקולט במקומה את התמונות.

11 בדצמבר | ראייה מלאכותית בשנת 2050 

 25 בדצמבר | עד מאה ועשרים: האם ניתן להאריך את תוחלת החיים באמצעות התערבות גנטית?
מצבם הפיזיולוגי של רוב היצורים החיים מתדרדר עם הזמן, כחלק מתהליך ההזדקנות. עם הגיל הגוף נחלש ורגישותו לתנאי לחץ ולמחלות עולה. בעולם המחקר סבורים כי תהליך ההזדקנות, כמו תהליכים ביולוגים רבים, נתון לבקרה גנטית. הרצאתה של פרופ' סיון הניס-קורנבליט מהפקולטה למדעי החיים תעסוק בשאלה האם קיים בסיס גנטי לתהליך ההזדקנות, והאם ניתן להאריך חיים ולהאט את קצב ההזדקנות על ידי מניפולציות של גנים בודדים. 

פרופ' הניס-קורנבליט התמחתה באחת הקבוצות המובילות בעולם בחקר ההזדקנות. במעבדתה היא חוקרת את הבקרה הגנטית של תהליך ההזדקנות באמצעות זיהוי וחקר גנים שמשפיעים על קצב התהליך.

 25 בדצמבר | עד מאה ועשרים

מחירים ורכישת כרטיסים
כרטיס יחיד - 30 שקלים, זוג כרטיסים - 50 שקלים, סטודנטים, בוגרים ועובדי האוניברסיטה - 20 שקלים לכרטיס בהצגת תעודה מתאימה בכניסה. ניתן להירשם לסדרת הרצאות או להרצאות יחיודות.

להרשמה להרצאות ולרכישת כרטיסים >>

לרשות המבקרים חניה חופשית בקמפוס מ-19:00 ותפריט בר מוזל

ניתן להתעדכן באירועים המתקיימים בקמפוס גם בדף הפייסבוק של בר-אילן לקהל הרחב ובאמצעות הניוזלטר החודשי. להרשמה לניוזלטר כתבו למייל events.pr@biu.ac.il

תאריך עדכון אחרון: 22/01/2019