חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • חתן פרס ישראל, פרופ' יהודה רצהבי הלך לעולמו

    תאריך: 2009-02-26 שעה: 20:28

    פרופ' יהודה רצהבי, מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר- אילן, הלך לעולמו ביום ג' א' באדר התשס"ט. בן 92 היה במותו.

    פרופ' רצהבי היה מבכירי החוקרים בשירת ימי הביניים ומורשת יהדות תימן. הוא נולד בתימן בשנת תרע"ז (1917 ) בן שבע עלה לארץ-ישראל עם הוריו. את חינוכו ותלמודו רכש בבתי הספר 'תלמוד תורה לתימנים', 'תחכמוני', 'בלפור' ו'השכלה', בתל-אביב של אותם הימים שבה השתקעה משפחתו.

    את השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטה העברית בירושלים במקצועות שפה וספרות ערבית, ספרות עברית ומקרא בשנים תרצ"ו-תרצ"ט (1936 – 1939), והוסמך לתואר מ.א. מפרוץ מלחמת העולם השנייה ועד קום המדינה פעל בשורות ההגנה. ומשנת תש"ח (1948) ועד תשכ"ב (1962) שירת במשרד הביטחון.
    בשנת תשכ"ד (1964) נתמנה כמרצה לספרות ימי הביניים ולספרות ערבית-יהודית באוניברסיטת בר-אילן ולימד בה קרוב לארבעים שנה. היה חבר האקדמיה ללשון העברית וחתן פרס ישראל לחקר הספרות העברית, הלשון העברית והערבית יהודית. תחומי מחקרו העיקריים היו : חקר כתבי רב סעדיה גאון, ספרות ימי הביניים הערבית והיהודית, חקר משווה בין שירת הזוהר העברית בתקופת ספרד לבין השירה הערבית, עיוני לשון בשירה העברית, מורשת יהדות תימן לענפיה. ובכל אחד מתחומים אלה זקף לזכותו מאמרי יסוד, גילויים חדשים, מהדורות מדעיות ראשוניות ודברי עיון ומחקר.

    מחקרים חשובים הקדיש פרופ' רצהבי ליצירותיהם של ר' יהודה הלוי ושל ר' שלמה אבן גבירול. כמו כן הרבה לחקור את נושא הזיקה בין השירה העברית והשירה הערבית. פרופ' רצהבי חשף גם עשרות פיוטים ושירים והוסיף להם פירושים מאירי עיניים.
    מחקריו בשני תחומים אחרים, לשון שירתנו בספרד ויצירת רב סעדיה גאון תרמו תרומה חשובה למחקר. מאמריו בתחומים אלה על לשון שירתנו בספרד מצטיינים בעומק רב ובידע נרחב ומציעים את מילונה של שירת ספרד. ספרו, אוצר הלשון הערבית בתפיסת רס"ג, ומאמריו על יצירתו של רב סעדיה גאון הקנו לו מקום כבוד בין החוקרים החשובים בנושא זה.
    תחום נכבד נוסף במחקריו של פרופ' רצהבי הוא שירת תימן, החל במהדורת המופת שהכין לספר המוסר, דרך קובץ מחברותיו של ר' זכריה אל-צ'אהרי בן תימן, וכלה במאמרים שונים על שירת תימן. כאן הוא סלל דרכים חדשות לא רק
    בשירת תימן אלא גם במורשת השירה הספרדית במזרח אפריקה ובצפונה. ובהן הלכו כל החוקרים העוסקים במורשת השירה הספרדית.

    פרופ' רצהבי לא היה רק חוקר בעל שיעור קומה שכתב מאות מאמרים, דברי עיון ומחקר והוציא מהדורות מדעיות ראשוניות בתחומים שונים, אלא גם מורה אצילי שייחד את מרצו לספרי לימוד להוראת שירת ספרד בבתי הספר. אלה התקבלו בהתלהבות על ידי המורים ותרמו תרומה חשובה ביותר להוראת המקצוע.בצד הכנת מהדורות וקובצי פיוטים לבתי הספר, קירב פרופ' רצהבי לשירת ימי-הביניים את ציבור חובבי הספרות העברית בעזרת ילקוטים שונים לשירת ספרד, לשירת תימן ולשירת יהודי המזרח וצפון אפריקה.

    כאיש ספרות פרץ פרופ' רצהבי מעבר לגבולות ספרותנו הקדומה ושלוחותיה וידיו רב לו גם בתחום הספרות העברית החדשה. כך קנה לו פרופ' רצהבי את מקומו כחוקר מרכזי בשירה ובפיוט. ובהישגיו אלה, וביותר מהם- באישיותו הצנועה, המלבבת והמיוחדת קנה לו את אהבתם והערצתם של תלמידיו ושל חבריו.

    אי אפשר לתאר את הישגיה ואת אופיה המיוחד של המחלקה לספרות עם ישראל בלי תרומתו של יהודה רצהבי, מבכירי הפרופסורים של אוניברסיטת בר-אילן.
    יהי זכרו ברוך.