האנושות היא פרק חולף בחיי החיידקים: הפקולטה לרפואה עש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן בצפת אירחה את הכנס הלאומי למיקרוביום עש אסתר וחיים קרסו | אוניברסיטת בר-אילן

חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • מימין: ערן קרסו, ד

    מימין: ערן קרסו, ד"ר עמרי קורן ואריק קרסו

    "האנושות היא פרק חולף בחיי החיידקים": הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן בצפת אירחה את הכנס הלאומי למיקרוביום ע"ש אסתר וחיים קרסו

    תאריך: 2019-12-16 שעה: 15:16

    הפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן בצפת אירחה את הכנס הלאומי למיקרוביום ע"ש אסתר וחיים קרסו.

    דיקן הפקולטה, פרופ' קרל סקורצקי פתח את הכנס בווידוי. הוא הודה שבעבר היה סקפטי במחקר המיקרוביום, אולם מאז שהחל למלא את תפקידו כדיקן לפני שנה ונחשף למעבדות הפקולטה, הוא שינה את דעתו והבין את חשיבות התחום. לבני משפחת קרסו הוגשו מתנות לאות הערכה.

    המושב הראשון, בחסות אילקס ביוטק, נפתח במצגת של פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן אשר נתן סקירה קצרה של פרויקט התזונה המותאמת אישית שעולה לכותרות בינלאומיות. על פי מחקריו, "דיאטת אלגוריתמים" עשויה להצליח יותר בהפחתת שכיחות הסוכרת מאשר בהנחיות המסורתיות המקובלות.

    אחריו עלה פרופ' יורם לוזון, מהמחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת בר-אילן, אשר הציג בפני הקהל את התפקיד האפשרי של מיקרוביום באלרגיות. לפיו, על ידי התבוננות במיקרוביום של מישהו נוכל לזהות אלרגיות ואולי אף לרפא אותם ולדעת כמה זמן זה ייקח.

    ד"ר רביד שטראוסמן ממכון ויצמן סקר את הרקע ההיסטורי שקשור לחקר גידולים במיקרוביום והדגיש את ההכרח להיזהר במיוחד בעת ביצוע מחקרים ולהגיע למסקנות. הוא עסק גם בסרטן השד וגם בהתנהגות העישון. הוא הביע תקווה שיום אחד חיידקים יהיו כלי שימושי במלחמה בסרטן.

    ד"ר נעמה גבע זטורסקי מהטכניון דנה בכריית מיקרוביום במעיים, תוך התבוננות במיקרוביום בריא ובמערכת החיסון. ובדקה האם התנהגות המיקרוביום היא סטטית או האם תפקידה משתנה?

    פרופ' יהודית ברגמן מהאוניברסיטה העברית, מומחית באפיגנטיקה, ציינה כיצד המעי הוא מקום נפלא לחקר אתגרים סביבתיים. היא ציינה כי קיים קשר חזק מאוד בין מיקרוביום, דלקת ואפיגנטיקה.

    לאחר הפסקת הצהריים והצגת הפוסטרים, פרופ' איציק מזרחי מאוניברסיטת בן גוריון פתח את המושב הראשון של אחר הצהריים שנערך בחסות רניום. המצגת שלו כללה הסבר אבולוציוני להתפתחות חיידקים במעלה החוליות. בין מחקרו על דגים כמו גם על מעלות גרה, מזרחי, בין רעיונות אחרים, קשר את הנושא לרמות מתאן עולמיות.

    ד"ר יעל הברמן מהמרכז הרפואי שיבא דנה בעלייה האחרונה במחלות מעי דלקתיות (IBD), והציעה כי גנטיקה אינה יכולה להסביר שינוי כה דרסטי בגלל "המגיפה", אלא התיעוש והמערביות. מדוע אנשים מגיבים לתרופות ואילו אחרים לא? היכן משתלבת אנטיביוטיקה, בהתחשב במחקר המיקרוביום האחרון?

    ד"ר נועם שנטל, חוקר מדעי נוירונים חישוביים באוניברסיטה הפתוחה מציב כאחת ממטרות המחקר שלו, למצוא פרופיל של בקטריות בגידול במיקרו סביבה.

    ד"ר אוון אליוט מהפקולטה לרפואה העלה תחום נוסף - האינטראקציה בין גנטיקה למיקרוביום באוטיזם. ידוע שלעתים קרובות ASD מלווה בבעיות במערכת העיכול והיו עדויות אנקדוטליות המצביעות על תסמיני ASD ואנטיביוטיקה. גם תחום זה נחקר.

    המושב השני של אחר הצהריים התחיל בשיחה קלינית של ד"ר אילן יאנגסטר מבית החולים אסף הרופא, בו דנו בהשתלת מיקרוביוטה צואתית (FMT).

    פרופ' איריס דותן מהמרכז הרפואי רבין הביאה נקודת מבט נוספת על מחלות מעיים דלקתיות, במיוחד בכל הנוגע לאוכלוסייה הישראלית - מהגרים ושנת העלייה. היא הדגישה שמדובר אך ורק במחלה אנושית, והזכירה את הסיכון לגרום לתנגודת לאנטיביוטיקה ואת האפשרות לטפל בכמה מחלות כמו פוציטיס (דלקת) באמצעות דיאטה.

    פרופ' ערן אלינב ממכון ויצמן דן בציר המיקרוביום-בטן-מוח, לאחר שבחן ALS בעכברים ובבני אדם. הוא, כמו חוקרים אחרים בסדנה, הקפיד להצביע על ההבדל בין סיבתיות ומתאם.

    המציג האחרון היה ד"ר עמרי קורן מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן. ד"ר קורן הקדיש חלק ניכר מזמנו ללימוד שינויים במיקרוביום במהלך ההיריון, ומצא כי חיידקים מגיבים להורמונים. הוא קשר בין סוכרת, חשיפה לאנטיביוטיקה של יילוד והבדלי מין. קורן חתם את ועידת הפתיחה והדגיש, "האנושות היא פרק חולף בחיי החיידקים."