כנס 100 שנות אקטיביזם למען שוויון זכויות נשים בישראל נערך בהשתתפות נשיאות בית המשפט בדימוס, דורית בייניש ומרים נאור ופרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל | אוניברסיטת בר-אילן

חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • מימין: פרופ' אריה צבן, השופטות בדימוס מרים נאור ודורית בייניש, פרופ' קרנית פלוג, פרופ' רות הלפרין-קדרי ופרופ' אורן פרז

    מימין: פרופ' אריה צבן, השופטות בדימוס מרים נאור ודורית בייניש, פרופ' קרנית פלוג, פרופ' רות הלפרין-קדרי ופרופ' אורן פרז

    כנס "100 שנות אקטיביזם למען שוויון זכויות נשים בישראל " נערך בהשתתפות נשיאות בית המשפט בדימוס, דורית בייניש ומרים נאור ופרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל

    תאריך: 2019-12-12 שעה: 14:49

    בכנס לציון מאה שנות אקטיביזם למען שוויון זכויות נשים בישראל שנערך (ד') באוניברסיטה ע"י מרכז רקמן, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, המכון לחקר האישה ביהדות והתכנית ללימודי מגדר ושותפים נוספים, הוצגה סקירה היסטורית וסופר סיפורן של הסופרג'יסטיות העבריות, ומה נעשה עד היום. במהלך היום דנו בסוגיות שונות, כגון: מה השתנה במאה השנים האחרונות במעמדן של נשים ישראליות? פמיניזם דתי במרחב הישראלי: אפשרות ריאלית? מה לסופרג'יסטיות של המאה ה-19 ולמאבקים פמיניסטיים במאה-21- מבט מארה"ב, על אומנות אקטיביסטית וזכותן של נשים לבחור ולהיבחר.

    שיאו של האירוע היה מושב הסיום שהתקיים בשעות אחה"צ בהשתתפות נשיאות בית המשפט העליון בדימוס: השופטת דורית בייניש, השופטת מרים נאור, נגידת בנק ישראל בדימוס, פרופ' קרנית פלוג.

    פרופ' מרים פאוסט, רקטור אוניברסיטת בר-אילן שפתחה את הכנס אמרה: "הכוח של השפה בתקינות פוליטית. אני אישה של מילים ולכן הכנס הזה והנושא שלו נוגע בי. אי אפשר לעצור את הרעיון הפמיניסטי. הוא רעיון שכאן לתמיד. הטלת ספק במנהיגות האינטלקטואלית והרוחנית האוניברסיטה היא חברת לומדים ולומדות וחלה בה התקדמות עצומה ביחס לנשות הסגל. כרקטור שנמצאת בדרגה הבכירה ביותר באקדמיה ויש לי את היכולת להשפיע. היום בוועדת המינויים יש לה השפעה מהותית יש חמש נשים מתוך אחד עשר חברים. כולן פרופ' מן המניין והן מסייעות לנשים אחרות".

    פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן, לקידום מעמד האשה, ממארגנות הכנס: "סיפור מאבקן של הנשים על זכות הבחירה ביישוב היהודי בישראל לפני מאה שנה לא קיים בזיכרון הקולקטיבי שלנו. השכחתו איננה מקרית. במקומו הוטמע סיפור של שוויון מדומה שכאילו התקיים כאן מאז מעולם, כאילו הדרת נשים היא בעיה שמעולם לא התקיימה בארץ וכאילו מאבק על זכותן של נשים לבחור ולהיבחר הוא חסר משמעות ואינו רלוונטי בימינו. זו טעות קשה. נשים בישראל הן היחידות בעולם המערבי שעדיין חשופות לחוקים אשר מפלים אותן לרעה והיחידות שהאפשרות למלא תפקידים ציבוריים מסוימים חסומה בפניהן. קהילות שלמות בישראל מדירות נשים מהאפשרות לקחת חלק בהנהגה, המדינה אפשרה באופן רשמי לרשימות אשר בתקנון שלהן מופיעה מגבלת השתתפותן של נשים כחברות מפלגה ומועמדות לכנסת להתמודד בבחירות. המאבק מלפני מאה השנים רלבנטי כיום, לא פחות מכפי שהיה לפני מאה שנים. התרגום בן זמננו של הדרת נשים מזכות האזרחות הבסיסית, הזכות לבחור ולהיבחר, היא כל התופעות של העשור האחרון – של הדרת נשים מהמרחב הציבורי, של הפרדה מגדרית באירועי תרבות ובאקדמיה, ועוד. הנכחת המאבק ההיסטורי היא קריטית להצלחת המאבקים כיום".

    נשיאות בית המשפט בדימוס, השופטות דורית בייניש ומרים נאור וד"ר קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל דיברו בפאנל מיוחד על החשיבות שבשילוב נשים בתפקידים בכירים ועל מעמדן של נשים בפוליטיקה.

    גם פרופ' אריה צבן ברך בכנס ואמר כי הוא גאה בכך שבהנהלת האוניברסיטה יש 50% נשים, כולל רקטור ושתי סגניות נשיא. "יש לנו עוד דרך ארוכה כדי שהיתרון הזה ישמר לאורך שנים וגם בסגל האקדמי יהיו 50% נשים", אמר פרופ' צבן.