חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • לראשונה בישראל: הוקמה מעבדה ייעודית לגמולוגיה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן

    תאריך: 2019-06-04 שעה: 15:03

    לראשונה בישראל, הוקמה  מעבדה ייעודית לגמולוגיה ארכיאולוגית במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. מדובר בתחום מחקר חדש, אותו מובילים פרופ' זהר עמר וגב' יעל אלקיים, הבוחן את ממצא אבני החן והמינרלים של ארץ ישראל הקדומה ושופך אור על מקומם בחיי היום הקדומים.

    בשנים האחרונות נערך על ידי פרופ' זהר עמר מחקר היסטורי נרחב על אבני החן השכיחות במרחב ארץ ישראל וסביבותיה. המחקר עוסק במגוון סוגיות, כגון: מקורן של אבני החן הקדומות, שיטות עיבוד אבני החן, זיהוי "אבני החושן" ועוד. המחקר פורסם לאחרונה  בספר בשם "החן שבאבן".

    בד בבד, נמצא הצורך להעמיק את המחקר הארכיאולוגי של אבני החן והמינרלים. מסתבר, שבחפירות שנערכו בארץ ישראל לתקופותיה השונות התגלו עשרות אלפי אבני חן גולמיות ומעובדות, ששימשו לשיבוץ תכשיטים, חותמות, חרפושיות ועוד. זיהוי אבנים אלה התקיים עד כה ברובו באופן חיצוני ולא מקצועי. יעל אלקיים, בוגרת הקורס בגמולוגיה (תורת אבני החן), נרתמה למחקר זה והשלימה לאחרונה את עבודת הדוקטורט שלה על אבני החן הקדומות בארץ ישראל. היא בחנה בין היתר את התמורות באופנת אבני החן במרוצת כל התקופות ההיסטוריות, החל מתקופת הברונזה ועד לעת החדשה. אלקיים  תציג חלק ממחקרה במהלך הכנס השנתי של המחלקה ללימודי ארץ ישראל שיעסוק בחקלאות ובטבע של ארץ ישראל בעת העתיקה שיתקיים בתאריך י"א אייר תשע"ט (16.5.19).

    במסגרת המחקר הוקמה לאחרונה מעבדה  מיוחדת מסוגה בישראל ובה ציוד משוכלל המאפשר לקבל זיהוי אנליטי ומוחלט של האבנים שנמצאו בחפירות. יתרונה של מעבדה זו היא בהתגבשות תחום ידע של זיהוי אבני חן, שאינו מצריך פגיעה כלשהיא באבן לשם הגדרתה. עד כה נבדקו כאלף חמש מאות אבנים מאתרים שונים, ברובם ממחסני אוצרות המדינה והיא יכולה לספק שירות מקצועי בתחום זה לכלל הארכיאולוגים. בין המחקרים הראשונים של צוות החוקרים הוא זיהוי אבני החן שנמצאו במסגרת פרויקט סינון העפר מהר הבית ומשמעותן  ומינרלים ששימשו את הנשים לקוסמטיקה באחת ממערות מדבר יהודה מימי מרד בר כוכבא.

    בין אבני החן שנמצאו בחפירות למשל מימי בית ראשון היו לפיס לזולי שמקורו באפגניסתאן, קרניאל כנראה מאזור חצי האי ערב ואובסידיאן מאזור אסיה הקטנה. אבני חן היו גם ממקור צמחי – אבני ענבר ומן החי – אלמוגים. המחקר מלמד על קשרי מסחר מפותחים שהיו עם ארץ ישראל ועל אופנת התכשוט שרווחו לאורך התקופות הקדומות.