חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • ד

    ד"ר שירלי בן שלמה ופרופ' אורית טאובמן-בן ארי, ביה"ס לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת בר-אילן

    מחקר של אוניברסיטת בר-אילן מצא שתמיכה של אם משפרת את סיכויי ההצלחה של טיפולי פוריות

    תאריך: 2019-03-07 שעה: 10:26

    177 נשים ישראליות בתחילת טיפולי פוריות לקחו חלק במחקר של שנערך ע"י ד"ר שירלי בן שלמה, פרופ' אורית טאובמן בן ארי והדוקטורנטית ורה סקבירסקי, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר-אילן. מטרת המחקר היתה לבחון מהם המשתנים הרפואיים, האישיים והמשפחתיים שתורמים לרווחה הנפשית של נשים בתחילת טיפולי פריון. 
    השלב ההתחלתי של הטיפולים הוא השלב המלחיץ ביותר, בו מבינה האשה כי לא תוכל להרות באופן טבעי. שלב זה מלווה לרוב בתגובות רגשיות כגון מצוקה נפשית, דיכאון וחרדה.

    בחברה הישראלית נשים בוחרות ללדת גם בגילאים מאוחרים וגם כאשר אין בני זוג. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא שמדינת ישראל ממנת טיפולי פריון עד 2 ילדים בריאים ולכן נחשבת למעבדה עולמית בתחום זה.

    עד כה, מחקרי פריון בחנו את הסביבה המיידית כמו בן הזוג. אך גם מרכיב ההורים הוא משמעותי. והמחקר הזה מצאת שלאם האשה שנמצאת בטיפולים יש תרומה משמעותית במידה והקשר הוא תומך.

    יודעים משורה של מחקרים שקשר של אמא ובת מגיל הינקות הוא מאוד משמעותי. אך היום מבינים שהקשר בין אמהות לבנות משמעותית לאורך כל מעגל החיים.

    הממצאים העלו כי אינטראקציה חיובית בין האשה לאמה היתה קשורה ליותר רגשות חיוביים. חשיבות הממצאים הינם בכך שהם מאירים אלו משאבים אישיים וסביבתיים עשויים לסייע לנשים בשלב זה. הקשר עם האם שחשוב לכל אורך מעגל החיים הוכח כמסייע גם בשלב בו האשה מנסה להקים משפחה.

    בהקשר זה נמצא כי ככל שהיחסים של האשה עם אמה מאופיינים ביותר קירבה וחום, כך חשה האשה יותר רגשות חיוביים בתקופה הזאת של חייה. כמו כן, נמצא כי ככל שהאשה יותר נוטה לחשיפה עצמית כלפי האם, כך היא חווה פחות דחק וחרדה. תמיכה של האם המאופיינת בהכרה בקושי, עידוד ופתיחות תורמת לבריאות נפשית טובה יותר של הנשים בתחילת טיפולי פריון. יחד עם זאת, כאשר האימהות מנסות לסייע באופן הנתפס על ידי הנשים כלא יעיל, למשל כשהן מגוננות יתר על המידה על בתן, המצוקה הנפשית של הבנות גבוהה יותר. חשוב לציין עוד, כי בקרב הנשים הצעירות, שכאמור דיווחו על מצוקה נפשית גבוהה יותר בהשוואה לנשים המבוגרות בשלב הראשון של טיפולי הפריון, תמיכה מועילה של האם אפשרה להן לחוש רווחה נפשית גדולה יותר. במילים אחרות, גם אם הגיל הצעיר פוגע ביכולתן להרגיש ביטחון ורווחה, תמיכת אמהותיהן יכולה לקדם תחושות חיוביות.

    לסיכום, ממצאי סדרת מחקרים זו מדגישים את חשיבותם של המשאבים האישיים ומערכת היחסים עם האם לבריאותן הנפשית, תחושת הדחק ושביעות רצון מהחיים של נשים בתחילת טיפולי פריון. יתרה מזאת, הם מגלים כי גילן של הנשים הינו משתנה קריטי לא רק מבחינת יכולתן הפיזיולוגית להרות, אלא גם מבחינה פסיכולוגית; בעוד שהרפואה מתייחסת לגיל מבוגר יותר כחיסרון, מבחינה פסיכולוגית, נשים אלו בשלות ומוכנות יותר לקראת טיפולי הפריון. ייתכן גם כי הנשים המבוגרות הצליחו לפתח תחומי עניין אישיים וחברתיים נוספים שמהווים פיצוי על העדר ההורות ולכן חשות פחות מצוקה נפשית.

    החוקרות מאוניברסיטת בר-אילן מתכוונות להמשיך לעקוב אחר הנשים האלה לאורך זמן גם לאחר הלידה ולבחון את ההשפעה של הקשר של האם גם על תהליכים כמו לידה וגידול תינוקות.