מחקר חדש בראשותו של פרופ' אהרן מאיר מעלה עדות לרסן העתיק ביותר שנמצא במזרח הקדום | אוניברסיטת בר-אילן

חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • פרופ' אהרון מאיר, המחלקה ללימודי א

    פרופ' אהרון מאיר, המחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן

    מחקר חדש בראשותו של פרופ' אהרן מאיר מעלה עדות לרסן העתיק ביותר שנמצא במזרח הקדום

    תאריך: 2018-05-29 שעה: 7:28

    מחקר חדש של פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף עם פרופ' הסקל גרינפילד מאונ' מניטובה, פרופ' איציק שי מאונ' אריאל וחוקרים נוספים פורסם לאחרונה בכתב העת PLOS ONE

     צוות החוקרים בראשותו של פרופ' מאיר גילו באתר החפירות תל צפית, בעמק האלה, שלד של אתון בן כ-4500 שנה, מתקופת הברונזה הקדומה. בדיקה שנעשתה לשיני האתון העלתה סימני שחיקה ייחודיים, אשר משמשים כעדות לשימוש הקדום ביותר ברסן שנמצא עד כה במזרח הקדום.  

    פרופ' מאיר המנהל את אתר החפירות ציין את הרקע לממצאי המחקר: "עד כה, היה נהוג לחשוב שהרסן, המשמש לשליטה על בהמות, בעיקר ברכיבה, נכנס לשימוש כ-600 שנה מאוחר יותר- כלומר בתקופת הברונזה התיכונה, עם הופעת הסוס באזור זה. ועד אז היה מקובל לחשוב שכדי לשלוט בחמורים היה נהוג להשתמש בנזם באף של החמור. אך עכשיו, עם הגילוי החדש שלנו, אנו למדים שכבר בתקופה קדומה יותר היתה חשיבות רבה לשליטה המיטבית על החמורים אשר נחשבו כבהמת המשא העיקרית בתקופה זו: הן בנשיאת מטענים והן לרכיבה". בנוסף הסביר פרופ' מאיר:  "בעולם העתיק, החמור נחשב כבהמה יותר יוקרתית מהסוס, וראיה לכך שהן במסורת היהודית והן במסורת הנוצרית מצוין בכתובים שהמשיח אמור להגיע רכוב על חמור.

    עוד הוסיף פרופ' מאיר: "האתון נקברה כ'מנחת יסוד' מתחת לבניין מגורים בשכונת מגורים בעיר הכנענית גת. באותה שכונה, נמצאו עוד כמה אתונות שנקברו גם הן כמנחות יסוד. מנחות אלו שימשו לפולחן קדום שלפי דעת החוקרים שימשו מעין סגולה להגנה מפני פגעים שונים". לדבריו: "גילוי מנחות היסוד הללו מעיד על החשיבות שתפס החמור בתקופה זו - לא רק כבהמת מסע להעברת סחורות בין איזורים וארצות, אלא כחלק משמעותי מהפולחן באותה תקופה".

    פרופ' מאיר סיכם: "במחקר קודם שהסתמך על בדיקה איזוטופית של שיני אותה אתון, העלו החוקרים שהיא נולדה במצרים והועברה לארץ ישראל. כעת אנחנו יודעים שבעקבות הצורך בטכנולוגיה מתקדמת יותר לשליטה על החמורים והאתונות באותה התקופה, האנשים שחיו באותה תקופה נאלצו לעבור מהשימוש בנזם לשימוש ברסן העשוי  מחבל  - דבר שאיפשר למקסם את השימוש בחמורים, ולהופכם לבהמת משא ורכיבה באופן הממצה ביותר".