חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • מימין: ד

    מימין: ד"ר רוני בארטש, פרופ' ליאור אפלבום, ד"ר הילה דביר ופרופ' שלמה הבלין חתן פרס ישראל לחקר הפיזיקה לשנת תשע"ח

    מחקר בהובלת ד"ר רוני בארטש וד"ר הילה דביר מהמחלקה לפיסיקה חושף בפעם הראשונה את המנגנון העומד מאחורי תופעת המוות בעריסה

    תאריך: 2018-04-30 שעה: 7:34

    מחקר בהובלת החוקרים ד"ר רוני בארטש וד"ר הילה דביר מהמחלקה לפיסיקה באוניברסיטת בר-אילן שנערך בשיתוף עם פרופ' שלמה הבלין חתן פרס ישראל בתחום חקר הפיזיקה מאונ' בר-אילן, פרופ' ליאור אפלבום וד"ר עידן אלבז מהפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן ועם פרופ' פלמן איוונוב מאוניברסיטת בוסטון, אשר התפרסם בימים אלו בכתב העת Science Advances מציע הסבר אפשרי למנגנון הפעילות במוח העומד מאחורי התסמונת המכונה מוות בעריסה. המחקר  מבוסס על מודלים פיזיקליים של פעילות תאי העצב במוח וניסוי בדגי זברה.

    החוקרים טוענים כי ההסבר הפיזיולוגי לתסמונת מוות בעריסה נעוץ בתופעה המכונה "רעש עצבי" המתקיימת באופן שגרתי בתאי העצב במוח ומתאפיינת בשינויים במתח החשמלי של התאים. הרעש העצבי הינו תופעה של תנודות אקראיות במתח העצבים, והוא תוצאה של אקראיות בפתיחה ובסגירה של תעלות יוניות - התעלות האחראיות למתח בעצבים. כמו כן, הוכח רבות בספרות  המחקרית כי הרעש העצבי רגיש במיוחד לטמפרטורות.

    החוקרים מציינים שאם טמפרטורת הגוף עולה, הרעש העצבי קטן, ולכן הסיקו מכך שמספר ההתעוררויות יפחת. מכאן השערתם שהירידה ברעש העצבי אצל תינוקות מונעת מהם התעוררויות חיוניות כדי להתגבר על מצוקה נשימתית בזמן השינה אשר עלולה לגרום למוות בעריסה.

    כדי לבסס את השערת המחקר שלהם, החליטו החוקרים לבנות מודלים ולערוך הדמיות של התעוררויות בנוכחות של רעש עצבי בהתאם לטמפרטורות שונות ובנוסף בדקו החוקרים את שנת דגי הזברה-  שכן וויסות הטמפרטורה של דגי הזברה דומה לוויסות הטמפרטורה של תינוקות.

    תוצאות הניסוי בדגי הזברה תאמו את המודלים שערכו החוקרים והראו שעלייה בטמפרטורות הדגים תאמה את תוצאות המודל  בנוכחות רעש עצבי נמוך. מה שמוכיח שעליה במידת הרעש העצבי עשויה למנוע תופעת מוות בעריסה.

    ממצאי המחקר עולה כי חשיפת המנגנון תוביל לפיתוח של תרופות שינה חדשות ותרופות למניעת מוות בעריסה ע"י שליטה ברמת הרעש העצבי.

    כתבה נרחבת על המחקר פורסמה בעיתון הארץ ובאתר עיתון הארץ.