תפילה חדשה ונוסחים רבים | אוניברסיטת בר-אילן

חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • מימין: מנכ

    מימין: מנכ"ל בר-אילן, זהר ינון, יו"ר האופזיציה, ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, ד"ר יואל רפל ואוצר אוסף יהדות, דודי בן נעים

    תפילה חדשה ונוסחים רבים

    תאריך: 2018-04-16 שעה: 14:41

    70 שנים לאחר שהתפילה לשלום המדינה נכתבה נתרמו עשרות נוסחים שונים של התפילה לאוניברסיטת בר-אילן .ד"ר יואל רפל תרם לארכיון לציונות דתית ע"ש יונה קירשנבאום  את האוסף הנדיר שלו הכולל  כ- 10,000 פריטים הקשורים למחקר על התפילה לשלום המדינה.

    התערוכה 'התפילה לשלום המדינה' שנפתחה ביום שני האחרון בספריה המרכזית בבר-אילן מציגה פריטים מאוסף ד"ר  רפל וכן סידורים ומאמרים המצויים באוסף הספריה. מוקד התערוכה הם עשרות נוסחים הנאמרים בבתי-כנסת שונים במדינת-ישראל ובתפוצות (בין השאר נוסחים מארה"ב, מאנגליה, מצרפת, מאיטליה, רוסיה ומדינות נוספות).

    לרגל התערוכה הודפס קטלוג מהודר שחולק לבאי טקס הפתיחה. הקטלוג מלווה את התערוכה ומציג פריטים נבחרים ממנה.

    לדברי רפל, התערוכה מראה כיצד הפוליטיקה נכנסה בשערי בית הכנסת וכך משתקף מגוון הדעות הרחב בנושאים מדיניים ובא לידי ביטוי בטקסטים שנכתבו במיוחד או שוכתבו עבור המתפללים. "אמירת 'התפילה לשלום המדינה' הייתה זה מכבר לנייר הלקמוס לבדיקת יחסו של המתפלל הבודד, ושל הקהילה כולה אל מדינת ישראל", מסביר ד"ר רפל.

    טקס מסירת האוסף האישי של ד"ר יואל רפל לארכיון לציונות דתית ע"ש יונה קירשנבאום בספרייה המרכזית התקיים השבוע (יום ב') במסגרת תערוכה חגיגית לכבוד יום העצמאות. בתערוכה השתתפו נכדו של הרב הראשי לישראל ומחבר התפילה המקורית, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין והאלוף (מיל.) עוזי דיין.

    אורח הכבוד ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, בירך את אוניברסיטת בר-אילן וציין, כי היופי של התפילה שהיא עוברת מדור לדור ומהווה סוג של חוקה המבטאת גם את סיפורו של עם ישראל. בהתייחסות לנוסח התפילה, סיפר יו"ר האופוזיציה כי נשאל כיצד הוא יכול להתפלל ולומר את המילים '...ושלח אורך ואמתך לראשיה, שריה וליועציה' בתוקף תפקידו כיושב ראש האופוזיציה? על כך  השיב כי הוא מסוגל לומר בכוונה מלאה את הנוסח כיוון שהמשך המשפט הוא 'ותקנם בעצה טובה מלפניך...'.

    ח"כ הרצוג המתמחה בתולדות סבו, מחבר התפילה לשלום המדינה סיפר על משאת נפשו של הסבא לחבר את הישות החילונית עם הריבונות היהודית ולמצוא את האיזון בין מדינה יהודית ודמוקרטית וגילה, כי היה שמח לו הנוסח היה מתקבל גם בבתי הכנסת החרדיים.

    מנכ"ל בר-אילן, זהר ינון אמר: "התפילה לשלום המדינה היא תפילה מלכדת. היא משלבת עדות וניסוחים שונים המסמלים את הכוח העצום של חיבור זה. לשמחתנו וגם לצערנו, התפילה היא מאד רלוונטית. אני מאמין שאוסף התערוכה שנתרם לארכיון הציונות הדתית בבר-אילן הוא המקום הראוי מאחר והאוניברסיטה חרתה על דגלה מיום הווסדה לעסוק ביהדות, ביהדות התפוצות ובציונות".

    על חשיבותו של אוסף ספרי היהדות אמרה הד"ר אולגה גולדין, מנהלת מערך הספריות, "אוסף זה הוא אבן היסוד לכל מערך הספריות המאד גדול שקיים באוניברסיטה".

    דודי בן-נעים, אוצר אוסף היהדות בבר-אילן, שגם עיצב וארגן את התערוכה, הודה למשתתפים, ואמר "התערוכה היא תוצר מובהק של חיבור בין אוסף רפל לאוסף הייחודי של ספרי היהדות שנבנה במשך שנים באוניברסיטה בר-אילן".

    לדברי אוצר התערוכה ותורם האוסף, ד"ר רפל, התערוכה חושפת כי מדובר בתפילות רבות ושונות. "משהתפרסמה 'התפילה לשלום המדינה' בחודש אלול תש"ח, לפני שבעים שנה, קמו קולות בעד ונגד נוסח התפילה ותוכנה. היו שטענו שהתפילה ארוכה מדי או לחילופין קצרה מדי; היו שטענו, כי התפילה אינה נותנת ביטוי למכלול הרעיונות והאידיאות של מי שמתפלל למען מדינה יהודית עצמאית בארץ-ישראל; היו שטענו, כי הרמה הספרותית של התפילה נמוכה ואינה תואמת את המקובל בסידור התפילה; והיו גם כאלה שביקשו להמשיך ולומר את תפילת 'הנותן תשועה' (התפילה לשלום המלכות) תוך התאמת התוכן למדינה יהודית".

    ד"ר רפל מתאר את השינויים הראשונים בנוסח, שנעשו כבר בשנותיה הראשונות של המדינה, ודווקא על ידי חברי מועצת הרבנות הראשית, שגם אישרו את הטקסט הראשוני. פרסומה של התפילה על ידי הרבנות הראשית במדינת-ישראל עורר גל של כתיבת תפילות בקהילות ישראל בתפוצות. "בשנותיה הראשונות של המדינה כתבו רבנים בארה"ב ובאנגליה, בצרפת, באיטליה ובמדינות רבות נוספות טקסטים השונים מאד זה מזה ואשר נועדו לשמש תפילות לשלום מדינת ישראל על פי חזון מחבריהן של אותן תפילות. מה שהחל בזרם קטן כבר בשנה הראשונה של המדינה (למשל, התפילה שכתב הרב ישראל ברודי, הרב הראשי ליהדות אנגליה) הפך בעשרים שנים האחרונות לשיטפון של תפילות על פי הזרמים ביהדות ועל פי מגוון ההשקפות החברתיות בארצות השונות. מלחמת ששת הימים הייתה נקודת מפנה. "מעת שנסתיימו הקרבות ביקשו מתפללים לתת ביטוי ליטורגי לרחשי ליבם לנס הגדול שהתרחש מול עיניהם. המציאות המדינית החדשה קיבלה  ביטוי כתוב באמצעות תפילות חדשות או  שינויים ותוספות בתפילה המקורית. הויכוחים הסוערים בקרב החברה הישראלית, שהתעצמו לאחר 'מלחמת יום הכיפורים' וסערו בעקבות תהליכים מדיניים שונים (מו"מ לשלום; 'הסכמי אוסלו', תוכנית ההתנתקות ועוד) היו אבני יסוד לגל של שינויים בתוכן ובטקסט התפילה".