מחקר חדש של פרופ' נירה משעל, פרופ' חפציבה ליפשיץ והסטודנטית בת-אל כהן מגלה: יכולות השפה במוחם של אנשים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון, תקינות | אוניברסיטת בר-אילן

חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • פרופ' חפציבה ליפשיץ ופרופ' נירה ממשעל מביה

    פרופ' חפציבה ליפשיץ ופרופ' נירה ממשעל מביה"ס לחינוך, אוניברסיטת בר-אילן

    מחקר חדש של פרופ' נירה משעל, פרופ' חפציבה ליפשיץ והסטודנטית בת-אל כהן מגלה: יכולות השפה במוחם של אנשים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון, תקינות

    תאריך: 2018-01-24 שעה: 14:11

    מחקר חדש שעשו פרופ' נירה משעל מביה"ס לחינוך בבר-אילן ופרופ' חפציבה ליפשיץ ,ראש פרויקט 'עוצמות' באוניברסיטה, יחד עם הסטודנטית בת-אל כהן, מגלה כי תשתיות המוח בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית ועם תסמונת דאון תקינות ואינן שונות מאלה של אנשים ללא לקות שכלית. הממצאים מפריכים את הדעה שהתקבעה עם השנים, שלפיה יכולות הלמידה ועיבוד השפה בקרב האוכלוסיות הללו הן מוגבלות שכן הן מתבצעות בעיקר בצד הימני של המוח (המיספרה ימין), הצד שאינו מתמחה בעיבוד שפה. החוקרות מצאו כי בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון, בדומה לבעלי התפתחות תקינה, הצד השמאלי של המוח (המיספרה שמאל) הוא הדומיננטי בתהליכי עיבוד השפה. עוד עלה במחקר כי אימון באמצעות מידע חזותי מאפשר לאנשים עם מוגבלות שכלית ועם תסמונת דאון להרחיב ולהעמיק את יכולות השפה שלהם.

    המוח מחולק לשתי המיספרות, ימנית ושמאלית, שכל אחת מהן מעבדת את השפה באופן שונה. בין החוקרים  יש  הסכמה גורפת כי ההמיספרה השמאלית היא המעבד המרכזי והדומיננטי של השפה. תופעה זו מכונה "לטרליזציה (אסימטריה) שמאלית לשפה", והיא רווחת אצל 96% מהכותבים ביד ימין, מסבירה פרופ' משעל.

    אחת השיטות לבחינת הלטרליזציה המוחית לשפה - כלומר לבחינת מעורבותה של כל אחת מההמיספרות בעיבוד השפה - היא לבדוק את מהירות העיבוד האוטומטי של המלה הכתובה, תוך השוואה בין שתי ההמיספרות. שיטת ניסוי זו מוכרת בשם "החלטה לקסיקלית". במסגרת הניסוי יושב הנבחן מול מסך מחשב שעליו מבזיקות מלים לפרקי זמן קצרים (180 מילי-שנייה) לשדה הראייה הימני או השמאלי, והנבחן אמור להגיב בלחיצה מיד לאחר שזיהה מלה. הניסוי מאפשר לנטר את אופן העיבוד של המלים בכל המיספרה ולבחון את ההבדלים ביניהן. אף שהשימוש בבחינת הלטרליזציה נפוץ מאוד אצל אנשים עם התפתחות תקינה, השיטה לא נוסתה עד כה על אנשים עם מוגבלות שכלית. הסיבה, הצגת המלים המהירה והדרישה לתיאום עם לחיצה זריזה על כפתור תגובה נחשבו כמאתגרות  מדי עבור בוגרים עם מוגבלות שכלית.

    בנוסף לכך, החוקרות החליטו לערוך בחינת "החלטה לקסיקלית" לאנשים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון, אם כי בשינוי מהותי אחד - הנבחנים עברו אימון הכנה לקראת המבדק. במחקר השתתפו 60 נבדקים בגילי 23 עד 53, בהם 18 בעלי מוגבלות שכלית, 12 לוקים בתסמונת דאון, וקבוצת ביקורת של 30 נבדקים עם התפתחות תקינה, כאשר טווח הגילים תואם בין הקבוצות.

    תלמידת המחקר כהן לימדה את הנבדקים עם מוגבלות שכלית ועם תסמונת דאון כיצד להשתמש כהלכה במקשים ותרגלה איתם תגובה מהירה מתוזמנת, כפי שדורש הניסוי. תוכנית האימונים שהנבדקים עברו הייתה בנויה משישה שלבים בסדר קושי עולה, כך שבכל שלב עולה מהירות הצגת הגירוי על צג המחשב. מספר המפגשים הותאם ליכולת האישית של כל משתתף עם מוגבלות שכלית. ברגע שהנבדק למד כיצד להגיב למלה המוצגת, הוא עבר לביצוע הניסוי עצמו.

    החוקרות  ציינו כי ממצאי הניסוי הצביעו על אסימטריה טיפוסית תקינה אצל הנבדקים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון. זמני התגובה שלהם היו מהירים יותר ומדויקים יותר בהמיספרה השמאלית בהשוואה לתגובות בהמיספרה הימנית. "התוצאה הזו הפתיעה אותנו מאוד, כיוון שעל בסיס מחקרים נוירו-אנטומיים ומחקרים אחרים, ציפינו לאסימטריה, שהיא לא טיפוסית", אומרת משעל. "תוצאה מפתיעה נוספת הייתה שזמני התגובה של המשתתפים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון לא היו שונים מאלו של האוכלוסייה התקינה. כלומר, אחרי אימון מתאים, אנשים עם מוגבלות שכלית מגיעים לביצועי מהירות כמו אוכלוסייה עם התפתחות תקינה". עוד נמצא כי שיתוף הפעולה והמידע בין שני צדי המוח הוא תקין בשתי האוכלוסיות המיוחדות. עם זאת, יש לציין כי משתתפי קבוצת הביקורת הראו רמת דיוק גבוהה יותר.

    מחקרים שנערכו בעבר על אוכלוסיות בעלי מוגבלות שכלית מצאו שההמיספרה הימנית היא הדומיננטית יותר אצלם, מסבירה פרופ' משעל, "מכאן גם צמחה המחשבה שהמיספרה שמאל, החשובה כל כך, אינה תקינה ולכן ישנן אצל אותן אוכלוסיות קשיי שפה". משעל מציינת מחקרים שבדקו את האסימטריה המוחית אצל אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית והראו עיבוד המיספרי לא תקין. כלומר, אסימטריה של הצד הימיני של המוח, בניגוד לצד השמאלי. תופעה זו באה לידי ביטוי, למשל, בשכיחות גבוהה יותר (38%) של ידיים מעורבות (מצב שבו אין העדפה של יד ימין על פני יד שמאל בכתיבה).

    גם מחקרים אנטומיים בהדמיה מוחית הצביעו על שוני אנטומי בין אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית לאוכלוסייה עם התפתחות תקינה. כך, למשל, כאשר בחנו את כפיס המוח, המחבר את שתי ההמיספרות, נמצא כי בהשוואה להתפתחות תקינה, חלק זה מפותח באופן חלקי אצל בעלי מוגבלות שכלית ודק יותר אצל בעלי תסמונת דאון. ממצאים אלו הצביעו על דומיננטיות לא שגרתית בפעילות ההמיספרות במוח אצל האוכלוסיות הללו, ובמקרים רבים נטען כי זה המקור לקשיי השפה שלהם.

    לדברי פרופ' ליפשיץ, התפתחות שפתית לקויה ומעוכבת אצל אנשים עם מוגבלות שכלית באה לידי ביטוי בכמה אופנים. ילדים עם מוגבלות שכלית חווים עיכוב ברכישת אוצר מילים ובהתפתחות התחביר, שלבי התפתחות השפה אצל אנשים עם מוגבלות שכלית איטיים יותר בהשוואה להתפתחות אצל ילדים עם התפתחות תקינה, ואוצר המילים דל וניכר שימוש במושגים קונקרטיים. קושי בולט במיוחד קשור לתחום הסמנטי, כלומר קושי בחלוקה לקטגוריות ובהתפתחות השפה הפיגורטיבית (למשל, מטפורות). כמו כן קיים קושי בזיכרון לטווח קצר. באוכלוסייה עם תסמונת דאון הקשיים בתחום הלשוני והשפתי (המכונה פונולוגי) נחשבו לדומיננטיים יותר מאשר בקרב אנשים עם מוגבלות ללא תסמונת דאון, מסבירה ליפשיץ.

    לפי פרופ' ליפשיץ, אחד ההסברים לממצאים שעלו במחקר הוא השימוש שנעשה בערוץ החזותי, כלומר באמצעות קריאה ממסך מחשב, להבדיל מערוץ השמע. הקלט והעיבוד של מידע חזותי נשמר טוב יותר אצל האוכלוסיות הללו. "המחקר הוא בעל משמעות חשובה לאנשי השדה, שכן על ידי שימוש בערוץ החזותי ועל ידי אימון - אנשים עם מוגבלות שכלית מסוגלים להגיע לרמה מופשטת של שפה, ללימודים אקדמיים ולפי דעתי גם לביצוע בחינות בגרות מסוימות", אומרת ליפשיץ.