חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • ד

    ד"ר אמיר אלאלוף, פרופ' תהילה קוגוט ופרופ' יוסי פליסקין

    מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן גוריון: האם שילוב עמדות הציבור בנושא הקצאת איברים להשתלה יגרום ליותר אנשים בישראל לתרום איברים

    תאריך: 2017-09-28 שעה: 14:42

    מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת בן גוריון בודק, האם שילוב של עמדות הציבור בנושא הקצאת איברים להשתלה יגרום ליותר אנשים בישראל לתרום איברים. 

    את המחקר ערכו ד"ר אמיר אלאלוף מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בר- אילן בשיתוף עם פרופ' יוסי פליסקין מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון ועם  פרופ' תהילה קוגוט מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון. המחקר מתמודד  עם מגוון שאלות, כגון, איך קובעים מי מבין כל החולים הזקוקים להשתלה יקבל איבר? איך כדאי להקצות איברים ולמי? האם היינו מעדיפים לתרום להורים לילדים קטנים על-פני תרומה לאנשים מבוגרים? האם היינו מסכימים שמכורים לסמים הזקוקים להשתלה בגלל ההתמכרות, יקבלו אותה עדיפות כמו מי שחלו בגלל הגנטיקה שלהם? האם נעדיף חולה שחתם בעבר על כרטיס אדי לתרומת איברים על פני חולה שלא חתם על כרטיס כזה? ואיך כל זה משפיע על הנכונות שלנו לתרום איברים?

    המחקר  נערך בתמיכת המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ובדק, למעשה, מה עמדות הציבור בסוגיות אלה של הקצאות איברים להשתלה  וכן,  איך אפשר להיעזר בדעותיו  של הציבור כדי ליצור מערכת הקצאת איברים יעילה ושוויונית יותר, שתסתמך לא רק על קריטריונים רפואיים אלא גם תשקף את הדעות הציבוריות בנושא. "למרות שאיברים להשתלה הם בעצם משאב ציבורי, עמדות הציבור בנושא לא ידועות, וממילא גם לא זוכות לייצוג בקביעת המדיניות של הקצאת האיברים להשתלה," מסביר ד"ר אמיר אלאלוף מהמחלקה לניהול בבר-אילן. ומוסיף  "מחקרים אמפיריים מראים, שבציבור המכיר בכך שמדיניות הקצאת האיברים להשתלה היא הוגנת, תעלה הנכונות לתרום איברים ולחתום על כרטיסי תורם. כתוצאה מזה, מספר האנשים שניתן להציל באמצעות תרומות איברים צפוי לגדול".

    פרופ' פליסקין מציין "בחרנו לחקור דווקא מודלים של הקצאת כליות להשתלה משום שבהשתלת כליה יש יותר אפשרויות לעומת איברים אחרים. כך, למשל, ניתן לשמור את הכליה בהקפאה במשך כמה ימים לאחר מות התורם,  והחולים יכולים לחכות שנים כדי לקבל כליה. גם אין הגבלה על גיל המושתל או קריטריון של דחיפות, וניתן לתרום תרומה מן החי".

    ממסקנות המחקר עולה כי מתוך 160 הסטודנטים שהשתתפו בניסוי, 69% קבעו כי הקריטריון החשוב ביותר לקביעת קדימות בתרומת איברים הוא דווקא סיכויי ההצלחה של ההשתלה. 15% מהסטודנטים סברו שזמן ההמתנה להשתלה של המועמד להשתלה הוא הקריטריון החשוב ביותר ואילו 12% העדיפו את קריטריון הגיל של המועמדים להשתלה. מעניין לראות שלמרות ש-60% מהסטודנטים שהשתתפו בפיילוט חתומים  על כרטיס אדי, רק 4% מהם בחרו בחתימה על כרטיס אדי כקריטריון המועדף. 

    החוקרים הוסיפו ומצאו כי בכל הקשור לחתימה על כרטיס אדי, התשובות של הסטודנטים מראות ששקלול הקריטריונים האישיים למדיניות הקצאת האיברים להשתלה אכן מעלה את הנכונות לתרום איברים: רק 8 מתוך 63 הסטודנטים שאינם חתומים על כרטיס אדי ענו שיסרבו לחתום בכל מקרה, ואילו 55 הנותרים ענו שישקלו או יסכימו לחתום על כרטיס אדי אם הקריטריונים להקצאת איברים יתאימו להשקפת עולמם. מגמה דומה עולה גם מהתשובות לשאלה, האם יסכימו לתרום את איבריו של בן משפחה. כאן נרשמה עלייה בנכונות לתרום, כאשר הקריטריונים תואמים לתפיסותיהם של הסטודנטים שהשתתפו בסקר.

    פרופ' תהילה קוגוט המתמחה בחקר הנכונות האנושית לעזור לאחרים מציינת כי תוצאות המחקר המלא יאפשרו לחוקרים לכמת את התשובות העקרוניות לכדי מספרים שייתנו לנו מושג למי הציבור מעדיף לתת את הכליה. "תוצאות המחקר יאפשרו לחוקרים להציג מודל חלופי למערכת הקצאת איברים, שתשלב באופן אופטימלי בין יעילות והוגנות, תוך שהיא מתחשבת בצרכים הרפואיים, אך משקפת גם את רחשי הלב של הציבור. זה חשוב מהרבה סיבות, אבל העיקרית שבהן היא, להעלות את שיעורי תרומת האיברים בארץ. למרות השיפור העקבי, בהשוואה למדינות מערביות אחרות, אחוזי החתימה על כרטיס תרומת איברים בישראל עדיין נמוכים למדי ועומדים על 14% בלבד. המשמעות המעשית היא ש-122 חולים נפטרו בשנת 2016 בעודם ממתינים להשתלה. אנחנו לא יכולים להרשות שזה יקרה למי מ-1,116 החולים שמחכים להשתלה שתציל את חייהם". אמרה פרופ' קוגוט .