פרופ' אלפרד הסנר מהמחלקה לכימיה זכה בפרס יקיר החברה הישראלית לכימיה | אוניברסיטת בר-אילן

חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • פרופ' אלפרד הסנר, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר-אילן

    פרופ' אלפרד הסנר, המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בר-אילן

    פרופ' אלפרד הסנר מהמחלקה לכימיה זכה בפרס יקיר החברה הישראלית לכימיה

    תאריך: 2017-06-07 שעה: 11:34

    פרופ' אלפרד הסנר, נשיאה לשעבר של החברה הישראלית לכימיה, חתן פרסי הצטיינות, זכה באחרונה לכבוד שרק מעטים זוכים לו כאשר קיבל אות יקיר על מפעל חיים מטעם החברה הישראלית לכימיה. הפרס הוענק להסנר על מנהיגותו ארוכת השנים בכימיה אורגנית סינתטית ועבור תרומותיו החשובות לחינוך האקדמי בכימיה במדינת ישראל. לא בכדי זכה הסנר בפרס היוקרתי והייחודי. סיפור חייו המרתק מביא הצצה לחייו של ניצול השואה שהצליח להגיע לקדמת הבמה המדעית ולתרום לקהילת המדע בישראל במשך יותר מ- 30 שנה.

    פרופ' הסנר מהמחלקה לכימיה בבר-אילן, הוא מאנשי המדע שעיצבו דורות של אקדמאים בארץ ובחו"ל. אחת מתגובות הכימיות אף נושאת את שמו ונקראת "תגובת הסנר". הוא מגולל סיפור יוצא דופן: ניצול שואה מאוסטריה שהעביר את המלחמה במסתור, הצליח להשלים את התואר הראשון שלו על אף המגבלות שחלו על יהודים באירופה ועל אף שכבר בכיתה ג' פרש מבית הספר. לאחר שהיה פרופסור בטובי האוניברסיטאות בחר גם ללמד בגרמניה למרות עברו והקדיש את חייו לבניית גשרים בין העמים. בתקופה שבה נודע כפרופ' ידוע בעל שם בינלאומי, שהיה גם חבר באגודה המלכותית לכימיה בלונדון,  החליט לעלות לישראל ותרם לפיתוח המחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן. 

    פרופ' אלפרד הסנר נולד ברומניה והיגר עם משפחתו לווינה. כבר מגיל צעיר ובעקבות השואה, נאלץ הסנר לוותר על לימודיו ובסוף כיתה ג' פרש מבית הספר. הוא המשיך ללמוד לבדו והצליח לסיים את בחינות הבגרות בהצלחה ולקבל תעודת בגרות. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה, ה-"אנשלוס" ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הסתתר הסנר במקומות שונים והצליח לעבור את המלחמה, אך איבד את אביו במהלכה. לאחר המלחמה החליט הסנר ללמוד בווינה כימיה אף שרצה להיות רופא. הוא מסביר כי תחום זה היה סגור ליהודים ומנע ממנו להתקבל ללימודי רפואה. עם זאת, לאחר שנתיים שבהן למד כימיה בווינה, החליט הסנר להשלים את לימודיו בארה"ב והצליח לקבל מלגה מטעם התאחדות הסטודנטים בשוויץ. לאחר שהגיע  לארה"ב המשיך את לימודיו וגם שם גילה את מחסומים שמנעו מיהודים להתקבל לבית הספר לרפואה אף שלאחר המלחמה קלטה ארה"ב יהודים רבים מאירופה. חלקם עסקו בתחומי מדע שונים והאקדמיה שינתה בהדרגה את ההגבלות שהטילה על יהודים. עם סיום הדוקטורט שלו באוניברסיטת נברסקה, המשיך לפוסט דוקטורט באוניברסיטת הרווארד ובשנת 1957 הצטרף לאוניברסיטת קולורדו, שם התמנה לפרופסור בשנת 1966.

    זמן רב רצה המדען היהודי פרופ' הסנר לעלות לישראל ובין השנים 1972- 1973 שימש הסנר כפרופסור אורח במכון וייצמן ואף היה מלגאי של מכון דייויס בירושלים. בשנת 1975 הוא נקרא לאוניברסיטת בינגהמטון שמדינת ניו יורק לשמש כפרופ' אך לבסוף החליט הסנר בשנת 1983 לעלות לישראל יחד עם אשתו סיד ועם בנו והחל ללמד במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר-אילן. 

    במחלקה לכימיה הוא שקד על פיתוחה ופתח תכניות לימוד לחוקרים מחו"ל שהגיעו לפוסט דוקטורט מגרמניה, מהולנד, מהודו ומסין. כיום לומדים עשרות סטודנטים מחו"ל בבר-אילן, המגיעים ממדינות שונות, ביניהן מסין ומהודו. הוא המשיך לעמוד גם על פיתוח המחלקה והרחיב את פעילותה על ידי ארגון כנסים בינלאומיים שהתקיימו גם בתקופות מתוחות כמו האינתיפאדה הראשונה ועדיין הצליחו למשוך אליהם את טובי החוקרים מהעולם בזכות עבודתו הנמרצת והמוניטין שצבר במהלך השנים. כל הפעילויות הנ"ל תרמו להכרה של המדע הישראלי בעולם.

    במהלך הקרירה שלו, היה הסנר פרופסור אורח באוניברסיטת וורצבורג, אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת ברקלי, אוניברסיטת ניימיכן, אוניברסיטת קלוד ברנרד ליון, המכון ההודי למדע בבנגלור והמכון הטכנולוגי של קיוטו ביפן. פרופ'  הסנר לימד תקופות ממושכות בגרמניה  דור שלם של קהילת מדע הגרמנית בכימיה. הוא מסביר כי בשנות ה-70 כשהגיע לגרמניה ללמד סטודנטים גרמנים, כעסה עליו בתו שהתקשתה  להבין כיצד הוא יכול לגור בגלות (בתו הייתה הראשונה לעלות ארצה). הסנר מסביר כי האמין שהדור הצעיר שונה, ודבק באמונה כי לא שכח וגם לא היה באפשרותו לשכוח ויחד עם זאת, עליו היה לבנות את הגשר לדור הבא. בצורה דומה, הוא גם האמין כי גם על ישראל לבנות גשרים עם גרמניה. הוא מספר  כיצד ראה את הסימנים לשינוי בדור הצעיר של גרמניה לאחר המלחמה. באחד מביקוריו פגש מורה צעירה בתיכון שסיפרה כי באחת הפעמים שבהם פגשה את סבה וסבתה, שמעה אותם אומרים כי צר להם שלא כל היהודים הושמדו. האמירה הזאת הרתיחה אותה והיא סירבה לדבר איתם מאז אותו מפגש.

    בשל פעילותו בלימוד הדור הבא של קהילת הכימיה ומחקריו הרבים, זכה הסנר לעשרות פרסים ואותות כבוד במהלך הקריירה הענפה שלו. הוא זכה בפרס עמית מטעם פון הומבולדט היוקרתי; היה עמית דייוויס, עמית בכיר במכון לחקר הסרטן (NCI); זכה בפרס קיילם, היה עמית בתכנית פולברייט, עמית באגודה המלכותית לכימיה בלונדון, חתן פרס הצטיינות של החברה הישראלית לכימיה ונשיא החברה הישראלית לכימיה.

    פרופ' הסנר חיבר למעלה מ- 320 פרסומים מדעיים. הוא היה העורך של כתבי עת מדעים רבים ומחבר הספר "סינתזות אורגניות המבוססות על תגובות על פי שם: מדריך מעשי ל- 750 טרנספורמציות" ואחת מהתגובות הכימיות נושאות את שמו ונקראת "תגובת הסנר". ספר זה שזכה לתפוצה אקדמית רחבה ובינלאומית, אף תורגם ליפנית והיה לאחד הספרים הבודדים שתורגם ליפנית בשל חשיבותו ועבודתו החשובה של הסנר.

    כיום אלפרד הסנר הוא פרופ' אמריטוס, אבא לשני ילדים, סבא ל-9 נכדים וסבא רבה לנין אחד.