פרופ' זהבית גרוס, הדוברת המרכזית באירוע לציון יום השואה בוועדת החינוך של הכנסת: במהלך השיעורים להנחלת השואה בעולם התלמידים מביעים דעות גזעניות אנטי דמוקרטיות כלפי ישראל וכלפי יהודים | אוניברסיטת בר-אילן

חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • פרופ' זהבית גרוס בוועדת החינוך של הכנסת

    פרופ' זהבית גרוס בוועדת החינוך של הכנסת

    פרופ' זהבית גרוס, הדוברת המרכזית באירוע לציון יום השואה בוועדת החינוך של הכנסת: "במהלך השיעורים להנחלת השואה בעולם התלמידים מביעים דעות גזעניות אנטי דמוקרטיות כלפי ישראל וכלפי יהודים"

    תאריך: 2017-02-01 שעה: 9:12

    ועדת החינוך של הכנסת ציינה בשבוע שעבר את יום השואה הבינלאומי. הדוברת המרכזית באירוע הייתה פרופ' זהבית גרוס, ראש קתדרת סאל ון גלדר להוראת השואה מבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, מומחית לחקר השואה בעולם.

    פרופ' גרוס אמרה כי השואה הייתה אחת הזוועות הקשות ביותר שעברה האנושות - מעבדה ליצור רוע אנושי ומפלצתיות ויישומם על בני אדם חיים חפים מפשע. "יום הזיכרון  הבינלאומי לשואה מאפשר לימוד שיטתי של הנושא והעלאתו לקדמת הבמה העולמית  במישור החינוכי, הפוליטי והחברתי. הוראת השואה חייבת להיות משמעותית, אקטואלית ורלבנטית והיא הופכת היום להיות בעולם חלק אינטגרלי מחינוך לתיקון עולם" אמרה פרופ' גרוס והוסיפה "נקודה זו יכולה לחבר את כל קצות הקשת הפוליטית ימין ושמאל והמגזר הערבי. עתידו של תחום הוראת השואה והפיכתו ליסוד חינוכי משמעותי לטווח הארוך לכלל ילדי ישראל הוא דווקא בהעצמתו של הממד האוניברסלי בזיקה לממד הפרטיקולריסטי- היהודי. על פי המחקר  הדרך היחידה לחבר תלמידים וסטודנטים  לא יהודים בעולם  לנושא השואה הוא בחסות הממד האוניברסלי  והפיכתו לחלק אינטגרלי מאזרחות גלובאלית".

    עם זאת הזהירה פרופ' גרוס מפני הסכנה הטמונה בגישה זו "הממד האוניברסלי עלול לטמון  בתוכו יסודות בעלי אופי אנטישמי והכחשת שואה והפיכת ישראל  למה שמכונה ה"נאצים החדשים". גרוס המשיכה ואמרה כי "עליתן והתעצמותן בימינו של קבוצות פופוליסטיות ושל הימין הקיצוני באירופה צריכות להדאיג אותנו. גל האנטישמיות העכור המציף את העולם שבמסגרתו פוגעים ביהודים חפים מפשע  רק בגלל היותם יהודים ובעלי נראות יהודית הפוסעים לתומם ברחובות  באוסטרליה, בסידני במלבורן, בבריסל בפריז או ברומא צריך להדאיג אותנו".

     פרופ' גרוס הוסיפה כי במחקר הבינלאומי נמצא כי למרות פעילות ענפה והשקעת משאבים רבים של הממסד ברוב המדינות  בעולם, המורים מתקשים ללמד את  נושא השואה בכיתות בפועל- בעיקר בגלל התנגדותם של התלמידים לנושא ובגלל הסטריאוטיפים והדעות הקדומות אליהם הם חשופים בבית ובכלי התקשורת, בפרט. "במהלך השיעורים כשמורים מזכירים או מאזכרים את המילה שואה Holocaust  במקרים רבים  התלמידים מביעים בכתות דעות גזעניות אנטי דמוקרטיות   כלפי ישראל וכלפי יהודים, המשקפות את הלך הרוח כלפי הנושא בכל מדינה ומדינה".

    פרופ' גרוס הוסיפה כי האקטואליזציה של הוראת השואה מציבה אתגרים מורכבים בפני המורים וסילופים, כפי שאמרה לה סטודנטית באוניברסיטת פירנצה לפני חודשיים: "מה שקרה בשואה דומה למה שקורה היום עם הפליטים באירופה. בעוד שבשואה רצחו אנשים באופן שיטתי בתאי הגזים -כיום מטביעים את הפליטים באופן שיטתי בים התיכון" . פרופ' גרוס הוסיפה כי  היא מודאגת  מעתיד הוראת השואה בארץ בעולם ללא ניצולים. הניצולים היו  המשאב החינוכי המרכזי בהנצחת השואה אך השאלה היא, מה יקרה לתחום ביום שאחרי. "כחוקרת וכדור שני לניצולי השואה תמשיך להטריד השאלה, מהם גופי הידע הבסיסים בנושא השואה שאותם יישאו תלמידי ישראל בצקלונם ומהו הרפרטואר התרבותי- היסטורי שאותו הם ייקחו  מבית הספר כצידה לדרך ביום שאחרי וכאבני יסוד להבניית זהותם כיהודים, ישראלים ואזרחי העולם". פרופ' גרוס מציעה להבנות תרבות של זיכרון הנשענת על העושר התרבותי יהודי- ישראלי שהתפתח בתחום המחבר עבר הווה ועתיד.

    בדיון השתתפו חברי כנסת ממפלגות שונות, נציגים מיד ושם וכן ממוסדות וארגוני הנצחה שונים בארץ וביניהם ח"כ לשעבר קולט אביטל, ניצולי שואה מאירופה, מהבלקן, מלוב מסלוניקי ועוד, נציגים בכירים של משרד החינוך וזכויות אדם.