פרופ' משה קוה העניק לדודו ברק אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מטעם המרכז לחקר השיר הישראלי –המחלקה למוסיקה באונ' בר-אילן | אוניברסיטת בר-אילן
Whatsapp Facebook Instagram Twitter Linkedin Flicker Youtube

חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • פרופ' משה קוה וד"ר טלילה אלירם מעניקים אות הוקרה על מפעל חיים לפזמונאי דוד ברק

    פרופ' משה קוה העניק לדודו ברק אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מטעם המרכז לחקר השיר הישראלי –המחלקה למוסיקה באונ' בר-אילן

    תאריך: 2012-06-24 שעה: 15:02

    פרופ' משה קוה, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, העניק לפזמונאי דודו ברק אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מטעם המרכז לחקר השיר הישראלי במחלקה למוסיקה באוניברסיטת בר- אילן במסגרת הכינוס "מי אני? שיר ישראלי" המתקיים זו השנה התשיעית ברציפות בשיתוף גלי צה"ל.

    פרופ' משה קוה נשיא אוניברסיטת בר-אילן ברך את דודו ברק "דודו היקר, הערב אתה מצטרף לחבורה נכבדה של יוצרים מן השורה הראשונה במדינת ישראל, אשר אוניברסיטת בר-אילן בחרה להוקיר אותם ולהעניק להם אות מיוחד על מפעל חיים במסגרת הכנס השנתי "מי אני? שיר ישראלי!". פרופ' קוה הוסיף " 'אם ברצונך לדעת את נפשו של עם – לך אל המשורר' אמר פעם משה דיין אני חייב להודות שבכל שנה אני מתרגש מחדש במעמד הזה, בעיקר בשל העובדה שבטקס מתגלות לי – באופן מוחשי וקרוב כל-כך – פניו של אמן אהוב ומקובל. אתה, דודו, נולדת בשנת הכרזת העצמאות של ישראל, ומן הסתם אין זה מקרי שיצירתך ספוגה באהבת המולדת ואהבת האדם. חיברת לאורך השנים יותר מ-400 שירים ופזמונים, הוצאת אלבומים ופירסמת ספרים. שיריך, האהובים על כל העדות והמגזרים בישראל, ביססו את מעמדך הייחודי בתחום הזמר העברי.".

    עוד ציין פרופ' קוה: "ל?שירים יש כוח אדיר: הם נותנים ביטוי ל?נופים ו?ל?קולות, ל?צבעים ו?ל?ריחות, ל?תחושות ו?ל?תקוות. מילים קולעות, שמשתלבות בהרמוניה עם מנגינות גאוניות, מקרבות בין רחוקים, מחברות אנשים זרים, מ?פ?ילות מחסומים ופורצות חומות אטומות!
    המסורת היהודית מייחסת חשיבות רבה ל?ניגון ו?ל?שיר. בספר "בראשית" מסופר על יעקב אבינו ששלח את בניו, שבטי ישראל, ליוסף הנמצא במצרים. יעקב ציווה אותם: "ק?חו? מ?ז??מ?ר?ת ה?א?ר?ץ ב??כ?ל?יכ?ם". ודורש רבי נחמן מברסלב (בעקבות פירוש רש"י), שיעקב שלח איתם "ז?מ?ר וניגון של ארץ-ישראל, כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם". כידוע, שירה המפורסם של נעמי שמר – "שירת העשבים" – לקוח מתורה זו גם לך, דודו, יש ניגון מיוחד משלך. נולדת בירושלים – העיר שבה אתה מתגורר במשך מרבית שנות חייך, ושאותה הנך אוהב כל-כך. שירים כמו "כותל בירושלים", "שו?ב?י בת ירושלים", "ילד חי בירושלים" ו"ירושלמי שכמוך", אותו חיברת לכבוד יהורם גאון, מלמדים על הזיקה הנפשית העמוקה שלך אל בירת ישראל.
    לאחר מלחמת ששת הימים התפרסמו שיריך הראשונים, שרבים מהם נכתבו עבור הלהקות הצבאיות. כל ילד בישראל ידע לפזם את "ארץ ישראל יפה, ארץ ישראל פורחת", "סיירת אגוז", "היום היום", "ל?צ?פון באהבה" ו?"פרחים בק?נ?ה".

    עליהם נוספו שירי ארץ-ישראל שמתארים את יופי הים והמדבר, ההרים והעמקים; את עונות השנה המתחלפות; את שדות השיבולים והכרמים; את שבעת המינים; ואת קרני השמש הטובה. טובי המלחינים והזמרים בחרו לעבוד איתך – שייקה פ??ייקו?ב ונורית הירש, נחום ה?יימ?ן וא?פ?י נ?צ?ר, משה ו?יל?נס?ק?י וסאשה ארגוב, דו?ב??י זלצר ויאיר רוזנבלום, קו?ב?י או?שר?ת ויאיר קלינגר, מו?נ?י א?מ?ר?יל?יו? ויוני רוע?ה, אילנית, בועז שרעבי, אבי טולדנו ורבים-רבים אחרים.

    פרופ' קוה הוסיף : "דודו היקר, המבחן הגדול של כל יוצר הוא אורך החיים של היצירה. ישנם שירים ופזמונים (ואפשר להתפלמס שעות ארוכות, מה בין אלה לאלה...), שהם בעלי "חיי מדף" קצרים. תאריך התפו?גה שלהם מגיע מהר וגורם להם להיבלע בתהומות הנשייה. מצד שני, יש שירים שהם בבחינת "תפילה מודרנית", המאפשרים לנו להתעלות מעבר לרגעי ההווה, להעפיל לפסגות רוחניות, ולחוש אושר על כל מה שיש לנו. מאות שיריך נוסכים בנו אמונה, שאנחנו אכן נמצאים בארץ חמדה טובה ורחבה – ארץ זבת חלב ודבש – ארץ ישראל היפה. הם גורמים לנו להתאהב בה בכל יום מחדש, ולומר תודה על הדברים הפשוטים לכאורה של החיים – אדמה ו?מים, אהבה ו?בית.
    זוהי שירה במיטבה, שכבר הייתה לקלאסיקה ישראלית. הורים שהתוודעו לשיריך בילדותם, מזמזמים אותם כעת באוזני ילדיהם שלהם. שירתך היא תמצית רוח ההוויה המקומית; היא נוסכת בנו התרוממות רוח, וממתיקה את שגרת המציאו?ת שהיא לא-פעם כואבת וקשה; היא משקפת את רחשי-הלב של יחיד וציבור; היא בבחינת יין טוב, המשתבח עם השנים; היא נותרת רעננה, ועל כן נוגעת בנצח! ואני מאחל לך המשך הצלחה, ועוד שנים ארוכות של יצירה פורייה!".

    הכינוס כלל הרצאות שיעסקו ביצירה הישראלית הכתובה והמולחנת, מושב על יצירתו של יוני רכטר- אורח הכבוד של הכינוס, רב-שיח בנושא "האם דלתה של המוזיקה הפופולארית הישראלית נפתחה למוזיקת הלאדינו" בהשתתפות נשיא המדינה החמישי מר יצחק נבון וכן רב שיח בנושא 'הנוער שומע אחרת: כיצד מנחילים לדור הצעיר את מורשת הזמר העברי' , מופעים מוזיקליים במסגרת אירוע חנוכת פינת ההנצחה של המלחין מרדכי זעירא ואירוע לזכרו של עמנואל זמיר.

    מבין החוקרים ואנשי התקשורת שהשתתפו: חוקר הזמר העברי אליהו הכהן, ד"ר דן אלמגור, מר מרדכי נאור, קובי לוריא, פרופ. מיכאל וולפה, ד"ר דרור אידר, ד"ר אלון שב,תומר סגיס, נחומי הר-ציון, פרופ. אדוין סרוסי, דלית עופר מנהלת גלגל"צ, משה סיני ראש עירית ראש העין-העיר עם מוזיקה בלב ושרה'לה שרון.

    במופע הסיום לאחר שפרופ' קוה העניק לדודו ברק אות הוקרה היתקיים מופע משיריו בהנחיית ד"ר טלילה אלירם ובהשתתפות: אבי טולדאנו, אביבה אבידן, יוני רועה גילה בשארי והילדה ליבי פנקר ביה"ס למוזיקה והזמרת הילה איתן ביצעה שיר חדש שכתב דודו ברק והלחין קובי אשרת על כרמלה מנשה שנכחה אף היא באירוע
    הפיזמונאי דודו ברק, יליד ירושלים 1948, נמנה על דור הפזמונאים שצמח בישראל בשנות השישים והשבעים וחתום על כמה משירי הזמר היפים והאהובים מאז ועד היום ובהם "חייך וחיי", "היום היום", "ארץ ישראל יפה", "פרחים בקנה", "עגילי דמאר", "לצפון באהבה" 'אלף שיר לצפון", "אחכה לך", "חופשי ומאושר", ועוד...

    את שיריו הלחינו טובי המלחינים ובהם נחום הימן, נורית הירש, שייקה פייקוב, משה וילנסקי, סשה ארגוב, דובי זלצר, בועז שרעבי, מוני אמריליו, יאיר רוזנבלום, קובי אשרת, יוני רועה, אפי נצר ואחרים.

    במשך 35 שנה שימש הפיזמונאי ברק גם כעורך מוזיקלי ברשת ג' של קול ישראל. לאורך השנים מלבד כתיבת פזמונים, פרסם ברק 9 ספרי שירה, 3 ספרי ילדים ושני ספרי פזמונים. על מכלול כתיבתו זכה הן בפרס ראש הממשלה והן בפרס אקו"ם על מפעל חיים.

    ברק מצטרף לשורה של יוצרים, אמנים וחוקרים אשר זכו באות ההוקרה על מפעל חיים של נשיא האוניברסיטה פרופ' משה קוה בארוע הנערך במסגרת מופע הסיום של כנס "מי אני שיר ישראלי" בעשור האחרון ובהם אהוד מנור ז"ל, נורית הירש, יורם טהרלב, יהורם גאון, דן אלמגור, אליהו הכהן וחיים חפר.