חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • מימין: הרב ד"ר מיכאל אברהם, פרופ' דב גבאי, פרופ' משה קוה, פרופ' אורי שילד

    מחקר ראשון מסוגו העוסק בניתוח לוגי של התלמוד בשיטות מתמטיות ואינטליגנציה מלאכותית

    תאריך: 2010-06-09 שעה: 10:17

    שלושה חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן פרסמו בימים אלו שני כרכים מסדרה שעוסקת בהבנה שיטתית של הלוגיקה התלמודית. הפרויקט משלב חוקרים מתחומי הלוגיקה המתמטית, האינטליגנציה המלאכותית וחוקרי תלמוד, ומנסה להביא לאינטגרציה של הדיסציפלינות השונות הללו, שתניב הבנה מעמיקה יותר של הלוגיקה של התלמוד.

    בראש הפרויקט עומדים שלושה חוקרים בכירים מאוניברסיטת בר-אילן: פרופ' דב גבאי ופרופ' אורי שילד מהמחלקה למדעי המחשב, והרב ד"ר מיכאל אברהם (ד"ר לפיסיקה) מהמכון הגבוה לתורה. הנחת החוקרים היא שחכמי התלמוד ומפרשיו ניחנו באינטואיציות לוגיות עמוקות ביותר, ולפעמים הלומדים המאוחרים עומדים בפני התופעות הללו ללא הבנה וחושבים שמדובר בחשיבה לא מדויקת ולא שיטתית.
     
    אך, מדגישים החוקרים, כי מניסיונם זה לא המצב בדרך כלל. במחקרם הם מביאים כמה דוגמאות שהמודל הלוגי שופך אור יקרות על תופעות כאלו, ומוציא לאור את האינטואיציות הלוגיות שעמדו בבסיס חשיבתם של חכמי התלמוד (גם אם לפעמים שלא במודע). הטענה הזו משולבת בפרדיגמה הכללית שעליה מתבסס הפרויקט כולו והיא שהלוגיקה התלמודית מכילה חשיבה לוגית שיטתית, גם אם היא מוצגת בצורות אינטואיטיביות יותר.
     
    מטרת הפרויקט כולו היא בין השאר לעניין את החוקרים העכשוויים בתחומי הלוגיקה באוצרות שמצויים בתלמוד, בכדי שיוכלו לשאוב ממנו חומר שיועיל לסייע בהבנת החשיבה האנושית והמדעית בכלל.
     
    העבודה הזאת היא בעלת ערך תרבותי עצמאי, גם בלי התרומה למחקר הלוגי האוניברסאלי, שכן היא מפענחת תובנות ודרכי חשיבה קדומות של חכמי ההלכה, ושופכת אור על דרכי התפתחותה ועל העברת המסורת הלכתית.
     
    עבודה זו עשויה לסייע לחוקרי תלמוד לפענח סוגיות עמומות שנראות לוקות בכשלים מחשבתיים. הספר מציע מודל לוגי מתמטי פורמאלי להיסקים אינדוקטיבים ואנלוגים, בתחומי המדע וההלכה, כמו גם החשיבה האנושית בכלל. המודל ישים גם להיסקים הנעשים בתחום המדע כמו הכללות והשוואות.
     
    כאמור הפירות הראשונים של המחקר המקיף רואים אור בימים אלו בשני כרכים ראשונים במסגרת סדרה של "מחקרים בלוגיקה תלמודית". הכרך הראשון עוסק ב"מידות הדרש ההגיוניות: היסקים לא דדוקטיבים בתלמוד" מאת מיכאל אברהם, דב גבאי ואורי שילד.
     
    הספר השני עוסק ב"מידות הדרש הטכסטואליות כללי ופרטי: הגדרה אינטואיטיבית של קבוצות בתלמוד", מאת מיכאל אברהם, דב גבאי, גבריאל חזות, יוסף מרובקה ואורי שילד. הספרים ראו אור בהוצאה היוקרתית של Kings College בלונדון והתרגום העברי שלהם רואה אור בימים אלו.
     
    ראשי המחקר הפרופ' גבאי ושילד, והרב ד"ר אברהם הגישו את שני הכרכים הראשונים של המחקר לנשיא האוניברסיטה פרופ' משה קוה.
     
    פרופ' קוה שיבח את הפרויקט ואת מקוריותו וסיפר בגאווה כי פרופ' שילד היה מורו, וד"ר אברהם היה תלמידו, ובכך יש סגירת מעגל מדעי. פרופ' קוה אמר כי הוא רואה חשיבות עצומה לפרויקט ותרומתו בתחומים רבים, הן בתחום ההלכה והן במדעים השונים, וציין כי בשיתוף עם החוקרים יבדקו רעיונות לקדם את הפרויקט המחקרי, להרחיבו ולהפיצו בקרב קהלי יעד שונים.