חדשות בר-אילן

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • הרב אליעזר רבינוביץ,' ראש ישיבת מעלה אדומים, הרב שבתי א' הכהן רפפורט, ראש המכון הגבוה לתורה והרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, נשיא אוניברסיטת בר-אילן

    הכינוס ה- 49 של פורום ניצוצות הוקדש לרב נחום אליעזר רבינוביץ' עם קבלת התואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן

    תאריך: 2015-08-06 שעה: 16:11

    הכינוס ה- 49 של פורום ניצוצות מטעם  המכון הגבוה לתורה ע"ש לודביג ואריקה יסלזון, הוקדש הפעם למשנתו של הרב  נחום  אליעזר רבינוביץ', ראש ישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים, עם קבלתו את התואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן .
    יום העיון לכבודו של הרב רבינוביץ' עסק בניתוח הלכתי של פעולות טבעיות, מתוכננות ומלאכותיות.

    הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים אמר בהרצאתו: "הקידמה במדעים ובטכנולוגיה הביאה לכך שניתן היום לענג את השבת  הרבה מעבר למה שהיה אפשרי לפני  כמה דורות. המצאת החשמל שינתה את אורח חיינו לטובה בהרבה  מישורים ותרמה רבות לעונג שבת. היו  רבנים שטענו שעצם השימוש בחשמל אסור,  גם  אם  לא נעשית שום מלאכה  מל"ט מלאכות. אבל כבר נהגו רוב העם, כשיש צורך בכך, להקל כדעת הגרי"א הענקין והגרש"ז אויערבאך זצ"ל  ועוד גדולי הדור הקודם, שפסקו שאין בסגירת מעגל זרם חשמלי איסור תורה. מעשים שאין בהם  מלאכה מל"ט שנאסרו ואין בהם אפילו רמז למלאכה ממש, ואף הם תורמים לעונג שבת, הלא מותרים הם  גם בְּיָדַיִם, וקל וחומר במחשבה, ואדרבה,  על כך נאמר 'וקראת לשבת ענג'".

    נשיא אוניברסיטת בר אילן, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ  "הרב רבינוביץ׳ מייצג דמות מופת של גדלות בתורה, משולבת עם דרישת חכמה מדעית וחתירה אל האמת. הרב רבינוביץ השתאה, כיצד ייתכנו תלמידי חכמים שאינם מבינים את ערכה של הלמידה המעמיקה בפלאי הטבע ואת הניסיון לפענח את צפונות הבריאה האלוקית. בכך הוא ממשיך את דרכם של מייסדי האוניברסיטה, שראו במחקר ובהוראת החכמה לדורות הבאים, כלי ליצירת מאגר של בנות ובני תורה, המעורים בהוויות העולם, תורמים לאומה ולמדינה ומקדמים את העולם בטכנולוגיה, במוסר ובמחשבה, למען הייעוד של כיתות חרבות לאתים וחניתות  למזמרות".

    ראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן הרב שבתי א' הכהן רפפורט דיבר בהרצאתו על שליטה, כוונה  ופעולה  " הגדרת החלוקה בין האדם הפועל לבין אדם שהוא חלק מתהליך נתון שהוגדר מראש, אינה אחידה בכל התחומים התורניים. הלכות שבת, למשל, מיוחדות בכך שההלכה מגדירה אותן כ"מלאכת מחשבת". על פי הגמרא (בבא קמא ס, א) הגדרה זו מרחיבה את תפיסת השליטה והפעולה האנושית במרחב של הלכות שבת, מעבר לתפיסות אלה בהלכות נזיקין. תפיסה כוללת יותר של הפעילות ההדדית בין הטבע לבין האדם, תאפשר ראיית השימוש במשאבים טבעיים, שהיו קיימים כבר בימי קדם, כהפעלת מערכת מתוכנתת, שצריך להגדיר את האדם כמפעיל אותה או כחלק ממנה". הרב  רפפורט הוסיף  "בדיקת הלכות שבת תלמדנו שהגדרת האדם כמפעיל המערכת, ולא כחלק ממנה, תלויה בתפיסת השליטה ובהשגת המטרה באמצעות המערכת ניתן גם להראות כי תפיסת המשאבים הטבעיים כזמינים, והיותם חלק קבוע מסביבתו של האדם, מגדירה את השימוש בהם כמערכת שלמה שהאדם שולט בה".

    הרב פרופ' דרור פיקסלר מהפקולטה להנדסה ותלמידו של הרב רבינוביץ' ציין בהרצאתו "דורנו שונה מדורות קודמים בכך, שפעם הייתה חלוקה בין האדם הפועל והחפץ שפועלים עליו. אדם פתח את דלת המקרר, היה ברור כי האדם פועל על המקרר. ברם, כיום, האדם הופך להיות חלק מהמערכת, וחיישנים מזהים את מחשבות האדם ופועלים על פיהם. כיצד ניתן במערכות החדשות לחלק בין הפועל לפעולה? " הרב ד"ר פיקסלר  תיאר בהרצאתו  את דרך הפעולה הפיסיקלית וההנדסית של המוח על מערכות המרוחקות ממנה, תוך שהוא מחלק בין מערכות שיש בתוצאתן איסורי תורה בשבת ומערכות שהתוצאה היא פעילות חשמלית בלבד.

    את הכינוס הנחה ד"ר צוריאל ראשי מביה"ס לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן וראש החוג לתקשורת במכללת הרצוג.

    הכינוס נערך בחסות משפחת דלפן ולע"נ יצחק ושרה דלפן ע"ה ובחסות משפחת פרידמן ולע"נ דוד ושלומית פרידמן ז"ל.