ממשיכים ללמוד ולחקור בימי קורונה

ממשיכים ללמוד ולחקור בימי קורונה

אוניברסיטת בר-אילן בימי הכורונה

 

1/04/2020 | 30 חוקרים ממגוון תחומי מחקר מתגייסים להתמודד עם משבר הקורונה

כ-30 צוותי מחקר מאוניברסיטת בר-אילן עובדים סביב השעון על מחקרים המסייעים בהתמודדות עם נגיף הקורונה.

חוקרים בפקולטה לרפואה ובפקולטה למדעי החיים עוסקים בחקירת הווירוס במציאת החיסון לקורונה; חוקרים מתחומי המדעים המדויקים ובמכון לננוטכנלוגיה וחומרים מתקדמים מפתחים בדים עמידים לחיידקים; חוקרים מהפקולטה להנדסה משכללים את היכולת הטכנולוגית שתביא לזיהוי מהיר של הנגיף; ובמחלקה למתמטיקה מתמודדים עם מודלים שיסייעו למדינות העולם לצאת מהסגר.


להמשך קריאה >>

1/04/2020 | הסטודנטים לרפואה מתגייסים למאמץ בהתמודדות עם הקורונה

הסטודנטים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל שותפים למאמצי הצוותים הרפואיים לבלימת התפשטות הקורונה ולטיפול בחולים.

זמן קצר לאחר התפרצות המגיפה בישראל, עשרות מתלמידי הפקולטה ביקשו להתנדב ולהצטרף לפעילות המערך הרפואי באזורם. התאחדות הסטודנטים הארצית שנענתה לאתגר, הכשירה כ-100 מהם לפעול בשיתוף עם ארגון מגן דוד אדום. יוזמה נוספת של אגודת הסטודנטים בפקולטה לרפואה היא שיתוף הפעולה שנוצר עם עמותת "ותיקי הגליל". במסגרת זו מספקים הסטודנטים באופן יום-יומי תמיכה רגשית טלפונית לאזרחים ותיקים שזקוקים לעזרה ומפנים אותם לגורמי סיוע נוספים לפי הצורך.

30/03/2020 | מיניבוס אוטונמי להסעת חולים וציוד



המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר-אילן יחל בימים הקרובים ניסוי חדשני של מיניבוס אוטונומי שמטרתו לנייד חולים או ציוד הדורש בידוד 

השאטל האוטונומי יאפשר להסיע חולים מבודדים למטרות רפואיות, באופן המצמצם את מגע המטופלים עם אנשים נוספים ומונע הדבקה של צוותי רפואה או נהגים. בנוסף, תיבחן האפשרות להשתמש בו להעברת תרופות, כביסה ומזון בבתי החולים למתחמים מבודדים. את הניסוי, הראשון מסוגו בישראל, יוביל צוות בראשותו של פרופ' אייל יניב, ראש בית הספר למנהל עסקים ומנהל המרכז לערים חכמות באוניברסיטת בר-אילן. לדברי זהר ינון, מנכ"ל האוניברסיטה,‏‎ המצב הלא שגרתי שבו אנו מצויים בשבועות האחרונים מעודד יישום ובחינה של טכנולוגיות חדשות. "אנחנו גאים להיות בחזית המחקר והטכנולוגיה בתחום ההיסעים האוטונומיים וההתאמה שלהם למאבק בווירוס הקורונה". ‏

‏‎הניסוי נערך בתיאום עם משרד התחבורה. לאחר שיושלם, ניתן יהיה להפעיל את השאטל האוטונומי בנסיעות מבודדות.
 

24/03/2020 | ציוד וסיוע מבר-אילן יאיץ את בדיקות הקורונה

אוניברסיטת בר-אילן סיפקה ציוד מתקדם למעבדה לבדיקות קורונה של המרכז הרפואי פדה-פוריה בטבריה, וכעת עם המכשור החדש ניתן יהיה להגביר את קצב ביצוע הבדיקות.

האוניברסיטה סיפקה לבית החולים מכשירי PCR ממעבדות הפקולטה למדעי החיים. המכשירים גורמים לשכפול מזורז של חומר גנטי, שבאמצעותו ניתן לזהות את נגיף הקורונה ונגיפים אחרים מתוך דגימה של נוזלי גוף. הכפלת החומר הגנטי מאפשרת לזהות את הנגיף במהירות, גם בדגימה קטנה. בנוסף, סטודנטים לתארים מתקדמים באוניברסיטה, הצטרפו לצוות המעבדה לסייע בתהליכי האבחון.

להמשך קריאה >>

23/03/2020 | השפעת הקורונה על בני הגיל השלישי



פרופ' עמית שרירא, פסיכולוג קליני המתמחה בגיל השלישי, ופרופ' ליאת איילון מבית הספר לעבודה סוציאלית, מדברים על הקשיים של בני הגיל השלישי בהתמודדות עם משבר הקורונה ועל תפקידה של החברה בצמצום הפגיעה

פרופ' איילון, החברה בקבוצה בהובלת ארגון הבריאות העולמי העוסקת בכתיבת הנחיות לטיפול בזקנים בזמן התפרצות הקורונה, מסבירה כי ההתייחסות לאנשים זקנים כאל פגיעים במיוחד עשויה להגן ולשמור, אך גם לפגוע: "חשיפה למסרים של פגיעות, חולי וקושי משפיעה לרעה על אנשים זקנים. ראש ממשלת בריטניה נקט בתחילה במדיניות המעודדת הדבקה מאסיבית כדי ליצור חיסון בקרב האוכלוסייה הצעירה, והכותרות בעיתונים דיברו על הרווח הכלכלי שיצמח מכך שהזקנים והפגיעים ביותר ייעלמו. באיטליה דובר על כך שהרופאים בוחרים מי יחיה ומי ימות, כאשר לאוכלוסייה הצעירה יש העדפה. כך, בחסות המצב, נוצר כר פורה להתנהגויות מפלות ביחס לאוכלוסייה הזקנה ולדיבור המדגיש את פגיעותה וקשייה במקום להתייחס לחוזקות של אוכלוסייה זו ולחשיבותה בחיינו".

להמשך קריאה >>

 

21/03/2020 | עבודה מהבית בימי קורונה

עבודה מהבית בימי קורונה

התפרצות הקורונה מאלצת רבים להתחיל לעבוד מהבית לתקופה שאינה ידועה. פרופ' ליאת קוליק מבית הספר לעבודה סוציאלית בבר-אילן, כותבת על המשמעויות של מה שעשוי להיות פתרון זמני או ארוך טווח עבור רבים מאתנו.

בעבודה מהבית, בפרט כשהיא לאורך זמן, טמונים יתרונות ובצידם חסרונות, שכדי להפחיתם, יש צורך בהיערכות ובהתנהלות נכונה. ברמת הארגון, במניין החסרונות, עבודה מהבית כרוכה בהפחתת הפיקוח על העובד, ולמעשה מדובר בפיקוח מרחוק. לעיתים, מדדי התפוקה צריכים להשתנות ונדרשים יחסי אמון בין המעביד לעובד. אם ישנו שימוש לרעה ביחסי האמון או תפוקת העובד אינה ניתנת למדידה בפרמטרים ההולמים עבודה מרחוק, עשויים להיווצר קשיים. גם אבטחת המידע עלולה להיות בעייתית בעבודה מרחוק.

להמשך קריאה >>



17/03/2020 | מודל מתמטי לחיזוי התפשטות המגפה

מודל מתמטי לחיזוי התפשטות המגפה

רן קרמר, סטודנט המגמה למדעי הנתונים במחלקה למתמטיקה בבר-אילן, השתמש במודל מתמטי כדי לחזות את אופן התפשטות מגפת הקורונה בארץ ובמקומות אחרים בעולם.

בראיון שנערך עמו באולפן של Ynet הסביר קרמר כי המודל המתמטי הנקרא 'מסנן קלמן', נוצר בשנות השישים בארצות הברית למטרות עקיבה אחרי רכבי חלל דווקא. לפני כחודש הוא החל להשתמש בו כדי לעקוב אחרי מגמת ההתפשטות של הקורונה בישראל ובעולם וכעת כבר ניתן להתרשם מהחיזויים שלו, שעד כה מתגלים כמדויקים.

לצפייה בראיון עם רן קרמר >>



15/03/2020 | תרומתם של אמצעי התחבורה להתפשטות המגיפה

תרומתם של אמצעי התחבורה להתפשטות המגיפה

אחד מהמאפיינים של מגיפות בעידן שלנו, הוא תרומתם של אמצעי התחבורה ההמוניים להתפשטות המחלה. לנוכח משבר הקורונה, צומצמה תנועת המטוסים, ופחתה הזרימה של בני אדם בין יבשות וארצות.

האם זו הדרך לעצור את התפשטות המגיפה? ד"ר ברוך ברזל, ראש המעבדה לחקר דינמיקה של רשתות באוניברסיטת בר-אילן, טוען שכן. בכתבה שהתפרסמה בעיתון גלובס הוא מסביר את ההבדל בין התפשטות מזהמים פנימית ובין התפשטות בינלאומית, כיצד אמצעי תחבורה שונים עלולים להפוך למעין "תחנות הדבקה", ומתייחס לשאלה האם הנגיף מועבר ישירות בין הנוסעים או שמא המטוס או קרון הרכבת מתווכים את ההידבקות.

לצפייה בראיון עם ד"ר ברוך ברזל >>

 

12/03/2020 | הרצאות נבחרות בסדרת מדע על הבר

הרצאות נבחרות בסדרת מדע על הבר

סדרת ההרצאות מדע על הבר וסרטונים מעניינים נוספים זמינים בפלייליסט ייעודי בערוץ היוטיוב של אוניברסיטת בר-אילן. מעכשיו, לכל מבודדי הקורונה יש דרך טובה ומועילה להעביר את הזמן, להרחיב אופקים וללמוד דברים חדשים.

מוזמנים לצפות ולשתף >>

 

8/03/2020 | פיתוח באוניברסיטת בר-אילן שיקדם חיסון נגד הקורונה

פיתוח חיסון נגד הקורונה

בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן בגליל עובדים בימים אלה על פיתוח שיוביל לחיסון נגד מחלת הקורונה. במעבדות הפקולטה מפתחים מערכת של נגיפים לא מסוכנים, המכילים מרכיבים שונים כמו חלבון המעטפת של הנגיף, כדי לבדוק את תגובתם לחומרים שישמשו לפיתוח החיסון. המחקר מבוצע בשיתוף עם חברת תרופות שוודית העוסקת בפיתוח חיסונים.

ד"ר מיטל גל-תנעמי, מדענית מהפקולטה לרפואה המתמחה בנוירולוגיה מולקולרית, הסבירה שמסיבות בטיחותיות לא עובדים עם נגיף הקורונה השלם, אלא עם נגיף המכיל חלקים ממנו. "בחודשיים האחרונים פורסמו מאמרים שריצפו את הגנום של וירוס הקורונה מחולים, כך שהיום אנחנו כבר יודעים מה הרצף הגנטי שמרכיב אותו ויכולים להשתמש במידע לייצר מערכת המבוססת על חלקים שלו", אמרה ד"ר גל-תנעמי.

המחקר תורם לפיתוח חיסון וכן להבנת גורמים המעכבים הדבקה במחלה. בעזרת המערכת המדמה את נגיף הקורונה ניתן להדביק תאי ריאה הפגיעים לנגיף ולבחון את התגובה לתרופות ואת יעילותן של תרופות שכבר היו בשימוש נגד סוגים אחרים של הנגיף.

 

8/03/2020 | פרופ' רונית שריד – על הקורונה מנקודת מבט אישית

פרופ' רונית שריד – על הקורונה מנקודת מבט אישית

פרופ' רונית שריד, מהפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, מדברת על הקורונה מנקודת מבטה האישית כחוקרת נגיפים.

לעסוק במדע פרושו לחוש תשוקה לדעת יותר, להבין יותר ולנסות למצוא מענה לשאלות שטרם נמצאו להן תשובות ולעיתים אפילו לא נשאלו עדיין. לעסוק במדע זה להתאהב במושא המחקר שלך ולנסות להבין אותו טוב יותר. כך, שנים ארוכות אני מנסה להבין את עולם הנגיפים ואת התבונה שמאפשרת להם לשרוד בעולם החי למרות היותם חלקיקים זעירים של חומר הכולל מידע גנטי מצומצם, מספר קטן של חלבונים ולעיתים מעטפת שומנית.

להמשך קריאה >>

 

 

תאריך עדכון אחרון: 02/04/2020

\n