הודעות הקמפוס

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • פרופ` צבי זוהר

    פרופ` צבי זוהר

    כינוס פרישה לכבודו של פרופ' צבי זוהר נערך באוניברסיטה

    תאריך: 2018-01-11 שעה: 14:55



    המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, הפקולטה למשפטים ומרכז דהאן באוניברסיטת בר- אילן  קיימו השבוע אירוע לכבודו של פרופ' צבי זוהר לרגל פרישתו לגמלאות.


    רקטור האוניברסיטה, פרופ' מרים פאוסט פתחה את הכינוס "פרופ' זוהר שם זרקור  על העשייה של חכמי ספרד והמזרח עוד לפני עשרות שנים, כאשר לא הייתה מוכרת וכאשר והייתה הגמוניה ודומיננטיות של התפיסה האשכנזית. גדולתו האקדמית של פרופ' זוהר  הייתה ביכולתו להתנתק מהתפיסה הקיימת אז. פרופ' זוהר האיר את התפתחות ההלכה במובן של הקשר והמתח שבין מסורת למודרנה, אחד הנושאים הכי מרכזיים  שאנחנו עוסקים  בו בישראל ובכל העולם והוא נחשב גם לאחד הנושאים הכי מרכזיים בהוויה של אוניברסיטת בר- אילן". פרופ' זוהר הוא אחד האנשים  שעושה זאת בצורה מאוד מבריקה ".


    ד"ר שמעון אוחיון, יו"ר מרכז דהאן עמד על תרומתו של פרופ' זוהר לפעילותו של המרכז. "בעבודתו הוא הקיף  קהילות רבות מהודו שבמזרח ועד למרוקו שבמערב. בין הנושאים  המרתקים אותם חקר פרופ' זוהר מהזווית האנינה שלו: מהי פסיקה ספרדית? והקשר בין מוצא  לזהות תרבותית, מסורת ותמורה בהלכה, האהדה כלפי הציונות, דמוקרטיה בהנהגה ריבונית, התמודדות  של הנהגה רוחנית עם המודרנה, זהות וגיור, התמסרות הנשים ללימוד תורה  ועוד".                                     


    פרופ' אורן פרז, דיקן הפקולטה למשפטים עמד על תרומתו של פרופ' זוהר בתחום זה. "אחד הדברים שמאפיינים את צבי שהוא אינטלקטואל אמיתי וזה בא לידי  ביטוי במפגשים של הסמינר המחלקתי בפקולטה למשפטים. תמיד היה מרתק לשמוע את הזווית שלו . אחד הדברים שעומדים היום בלב הדילמה של ההוויה הישראלית זה המפגש בין חרדיות למודרניות  והסגירות של העולם החרדי. ומה שצבי תיאר יפה זה שיש אלטרנטיבה. יש תפיסה אלטרנטיבית שצמחה בעולם הרבני הספרדי ". ד"ר יעקב חבה סגן הדיקן בפקולטה למשפטים אמר "כולנו יודעים שצבי פורץ דרך בכיוונים בהם הוא הלך ותמיד השכיל  לתת את הפן והקול האישי שלו במחקריו השונים  ובנוסף  צבי היה חלק מהקולקטיב של הפקולטה למשפטים ואני מודה לצבי על כל השנים שבהם הוא תרם לפקולטה למשפטים ואני מאחל לו הרבה הצלחה בהמשך ".


    פרופ' אבי שגיא מהמחלקה לפילוסופיה ומהתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר- אילן אמר "האירוע הזה  מעורר בי גם צער וגם שמחה . צער כי צבי ניפרד  מאוניברסיטת בר- אילן  שהייתה לו לבית בעשורים האחרונים  והצער הזה  מפני שיש כאן  תחושה של החמצה  כי האוניברסיטה שלנו לא  השכילה לאפשר לחוקרים  וותיקים שנמצאים בשיא פריחתם המדעית  והאישית  להמשיך ולתרום לבאים בשעריה וזאת בניגוד לאוניברסיטאות בעולם  ואפילו בארץ שהבינו את הפוטנציאל הגלום בחוקר בשל מבריק ומיוחד ומי כמו צבי זוהר הוא כזה.  ושמחה  מפני שזו הזדמנות  להשקיף ממעוף הציפור על מפעלו פורץ הדרך  של צבי  לסכם את מה שעשה  ולראות את האופקים שאליהם הוא הוביל". פרופ' שגיא הוסיף "צבי הוא בעצם מה שמכונה 'אינטלקטואל מעורב'... הוא ביקש  שההלכה תנווט בתוך המרחבים השונים הללו שהיא לא תהיה רק  שפה פרטיקולרית סגורה אלא שהיא תהיה פתוחה. צבי ביטא  את המחויבות של אדם רב ממדי שחיו המורכבים הם לא בדיעבד אלא מלכתחילה ".   


    פרופ' ירון הראל מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר- אילן נזכר. "פרופ' זוהר החל את דרכו המחקרית לפני כארבעים שנה בחקר תגובתם של חכמי מצרים וסוריה למודרניזציה. זאת לאחר ששם לב לעובדה שהן בעולם הישיבות והן בעולם האקדמי לא עסקו באותה עת ביצירה התורנית של חכמי ארצות המזרח התיכון בעת החדשה. בספריו ובעשרות המאמרים שפרסם מאז שנות השמונים של המאה הקודמת ועד עתה, היה פרופ' זוהר חלוץ שהעלה על מפת המחקר של מדעי היהדות את התכנים ואת העולם הדתי-תרבותי, וכן את העיסוק ביצירה התורנית-הלכתית של חכמי ישראל בארצות האסלאם במאות ה-19 וה-20. בזכות פעילותו המחקרית נוסף תחום-משנה מחקרי במדעי היהדות, שלא היה קיים לפני כן . פרופ' זוהר כתב וערך גם כמה ספרים ומאמרים שאופיים היסטורי, חברתי ותרבותי. כמו כן, הרים תרומה ניכרת לחקר ההלכה ופוסקיה כפי שהתפתחה בדורות האחרונים, ועניין מיוחד יש לו בתחום הזהות היהודית והגיור".  


    פרופ' קימי קפלן, ראש המחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטת בר- אילן אמר "צבי  תרומתך רבה וענפה  מעוררת השתאות. אין  לי אלא  להודות לך על כל שעשית  ולאחל לך שנים רבות  נעימות  וטובות של עשייה מחקרית ברוכה".


    פרופ' צבי זוהר הודה למארגני הכינוס פרופ' ירון הראל  פרופ' עמיחי רדזינר, ד"ר שמעון אוחיון , הגב' אורה קובולקובסקי ולכל המשתתפים בכינוס שנטלו בו חלק .כמו כן הודה פרופ' זוהר  להוריו, לרעייתו אביגיל ולבניו . הוא סיפר כי אחד האנשים שהשפיעו עליו היה הרב שמעון פרידלנדר  שלימד  והאהיב  עליו את לימוד הגמרא בתיכון  צייטלין. "בעזרתו של הרב פרידלנדר  הבנתי שלימוד הגמרא  יכול להיות דבר ממש מעניין  מבחינה אינטלקטואלית  ואנשים שלומדים גמרא  לא  צריכים  להבין קודם מה שאמרו המפרשים, אלא לגשת  לטקסט באופן ישיר ולנסות להבין אותו לגופו מי שעוד השפיע עליי היה הרב פרופ' דוד הרטמן ודרכו הבנתי שאין לחשוש מלשאול שאלות . לתורה יש כוח  פנימי לעמוד בפני כל שאלה וככל שנשאל שאלות  קשות, נגלה פנים יותר אמיתיות בתורה".


    פרופ' זוהר הוסיף "נהניתי מכל רגע בפעילות האקדמית שלי ואני מאמין כי ארצה להמשיך לעסוק במחקר". פרופ' זוהר הדגיש את מה שלדעתו סייע לו ליהנות במסע המפרך של העבודה האקדמית   " השתדלתי בכל כתיבתי  לא להקדיש את עצמי לפולמוס נגד אנשים אחרים  אלא לעסוק  בדברים מתוך  הפרספקטיבה שלי ולכתוב איך הדברים נראים לי".


    עוד השתתפו בכינוס:  פרופ' אדם פרזיגר, פרופ' אלימלך וסטרייך, ד"ר ניסים לאון , ד"ר משה ענזי, ד"ר מיכל בן יעקב, הרב חיים אמסלם, פרופ' לאה מקובצקי- בורנשטיין, ד"ר גיא ברכה, פרופ' נחם אילן , פרופ' בת ציון עראקי קלורמן, פרופ' ירון צור, פרופ' חיים סעדון, ד"ר דוד קאפח, ד"ר יהודה  מימראן, ד"ר דוד ביטון, ד"ר ירון נעים, ד"ר עידן ברייר, פרופ' שלום רצאבי ועוד.