הודעות הקמפוס

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • כינוס בינלאומי במרכז גונדה לחקר המוח בבר-אילן בנושא : 'שיפור תפקוד קוגניטיבי : גישות, מנגנונים ויישומים'

    תאריך: 2017-05-28 שעה: 8:01



    מרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, בשיתוף עם משרד המדע והטכנולוגיה ערך השבוע כינוס בינלאומי בנושא שיפור תפקוד קוגנטיבי. בכינוס השתפו חוקרים מובילים בארץ ובחו"ל וכן מספר חברות נוירו-טכנולוגיות העוסקות בשיפור היכולת  הקוגניטיבית, תהליכי למידה וזיכרון, שיפור קוגניטיבי בהזדקנות ובמצבי מחלה, גרייה מוחית, התמרה חושית ועוד.

    פרופ' משה בר ראש מרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן פתח את הכינוס. "זהו כינוס בין תחומי ראשון מסוגו בארץ בנושא זה והוא עסק בחידושים האחרונים בתחום, כולל השיטות לשיפור תפקוד קוגניטיבי, במנגנונים העומדים בבסיסו ובפיתוח טכנולוגיות חדישות וגישות טיפול כאשר מתרחשת  ירידה ביכולות הקוגניטיביות  כתוצאה מתהליך הזדקנות וממצבי מחלה" אומר פרופ' בר.  "למפגש מדעי זה חשיבות רבה בקידום הבנתנו את המנגנונים והגישות לשיפור קוגניטיבי, פיתוח שיטות וגישות חדשניות לשיפור יכולות קוגניטיביות של המוח האנושי ולהגברת החוסן הפסיכולוגי והקוגניטיבי".


    ד"ר רועי סלומון ממרכז גונדה לחקר המוח נשא את ההרצאה המרכזית בכינוס  בנושא " האני במוחי': כיצד  ולמה  המוח יוצר את העצמי ואיך אפשר לשנותו". ד"ר רועי סלומון ועמיתיו באוניברסיטת  EPFL  בלוזאן, שוויץ  גילו מנגנון מוחי שמונע מאתנו לחוש את פעימות לבנו. לדבריו "המודעות והעצמי הן כנראה השאלות המורכבות ביותר בהקשר של המוח האנושי. כדי לחקור נושאים אלה, אנחנו נעזרים במציאות מדומה ובשיטות הדמיה מוחית מתקדמות ועדיין, ההבנה שלנו את המודעות הינה בחיתוליה".


    פרופ' אלי וקיל ראש המעבדה למוח וזיכרון במרכז גונדה נשא הרצאה בנושא אסטרטגיות הלמידה המובילות ליכולת הכללה טובה יותר של אימון קוגניטיבי ובכך מפשרות להגביר את היעילות של שיטות התרגול הקיימות. "ישנן תוכנות רבות מאד שמטרתן לשפר יכולות קוגניטיביות באוכלוסיות מתבגרות או באוכלוסיות של אנשים שסבלו מפגיעת ראש. המגבלה העיקרית של מרבית השיטות האלו היא, שלא רואים הכללה של השיפור הקוגניטיבי שמתרחש במשחק לשיפור קוגניטיבי בחיי היומיום".


    ד"ר גילאי-דותן  חוקרת מוח  מהתוכנית למדעי הראייה באוניברסיטת בר- אילן תיארה מספר מחקרים העוסקים בצעירים עם בעיות בתפקוד ראייתי גבוה כמו בעיות בתפיסת אובייקטים או בקווי מתאר, בתפיסת פרצופים וביכולת לעקוב אחרי טקסט. "למרות שהגורמים ללקויות ראייה גבוהות שונים ומגוונים, לקויות כאלה יכולות להשפיע על התפקוד בבית הספר, על הביטחון העצמי והתפקוד החברתי לאורך השנים" אומרת  ד"ר גילאי-דותן . "כיום ההנחה הרווחת היא  שלקויות ראייה גבוהות אינן ניתנות לטיפול. כבר הראינו, שיש אפשרות, בעזרת טיפול מסוים, להפחית לקויות מסוימות ואני מקווה שנראה, בעזרת מחקרים שמתחילים במעבדה שלי, שניתן לעזור בשיטות נוספות ללקויות מסוגים שונים. יש המון אנשים וילדים שראייתם אינה תקינה, חלק מלקויות הלמידה קשורות לראייה לקויה או לשמיעה לקויה, ואנו עמלים למצוא אפשרויות טיפול מתאימות  כדי להפחית את  לקויות הראייה".


    פרופ' אד שטרן ממרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן הסביר כי ירידה ביכולות הקוגניטיביות היא מאפיין של מחלות דמנציות, כמו אלצהיימר, וכי ירידת הקוגניציה נגרמת על ידי שינויים בפעילות נוירונאלית בקליפת המוח ובהיפוקמפוס. לדבריו "בשימוש רישומים מתאים בודדים מקבוצות תאים במוחות של עכברים טרנסגנים (שמפתחים נוירופתולוגיה קשורה לדמנציה במהלך הזדקנותם), מדדנו שינויים בפעילות בקליפת המוח של החולים ושינויים אלו יכולים להיות בסיס לאבחון המחלות בבני אדם ובסיס לפיתוח טיפולים".


    ד"ר אדם זיידל ממרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן עסק בשאלה,כיצד התפיסה החושית שלנו משתנה כל הזמן. "החושים השונים מתכיילים זה לזה ולסביבה באופן שוטף ודינמי. זה תהליך  המתרחש במצבים נורמליים, אך מקבל משנה חשיבות  במצבים שבהם החושים נפגעים". בנוסף ד"ר זיידל הציג אזורים במוח שבהם תהליך כיול זה מתרחש ברמת התא הבודד. לדברי ד"ר זיידל  "למוח יש יכולת אדירה להתאים את עצמו למצבים חדשים ואנחנו רק מתחילים ללמוד על ההיקף והמנגנונים של מיומנות זו".