הודעות הקמפוס

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • כנס בנושא: השלטון המקומי והכרעות על דת ומדינה, נערך בפקולטה למשפטים

    תאריך: 2017-05-28 שעה: 7:47



    מי צריך להכריע סוגיות דת ומדינה – הכנסת או העירייה? מה יקרה אם הסמכות תבוזר לרשות המקומית? האם אמנת גביזון-מדן היא מתווה שיפתור את הבעיה או דווקא יחריף אותה, והאם מתפקידם של בתי המשפט להכריע?


    השלטון המקומי והכרעות על דת ומדינה עמדו במרכז בימה ציבורית שהתקיימה ביום חמישי, 18.5.17 במרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר-אילן. את הרצאת המבוא נשא פרופ' ישי בלנק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, שאמר כי ישנן שתי גישות: א. רשויות עסקו בנושאי דת ומדינה כתוצאה מ'תאונה', כי לרשויות יש סמכות לפתוח כבישים או להתיר עסקים והן נדרשות לשאלה האם לאפשר פתיחתם בשבת; ב. יש יד מכוונת, כי לא ניתן להגיע לקונצנזוס רחב. 

    עוד מדבריו: "בית המשפט העליון קיבל לא פעם את זה שענייני הדת נקבעים במישור הלאומי. כאשר רשויות באות לסגור עסקים המוכרים חזיר או פתוחים בשבת הן משתמשות בנימוקים כמו 'חזיר לא בריא/מהווה מפגע תברואתי/מנוגד ליהדות' וכיו"ב. בתי המשפט קבעו כי שיקולי דת זרים לחקיקה. שבירת המונופול הדתי אפשרית ע"י ביזור. בתי הדין הרבניים או שירותי הדת הם מונופול. במונופול קיים החשש לקיפוח מיעוטים דתיים. בחלק מהמקומות יישבר המונופול אם נבזר.
    "שיקול נוסף הוא מתן רוב למיעוט מקומי, וכך די אם למיעוט שאף פעם אין לו סיכוי להצליח במישור הארצי יהיה רוב מקומי ויטול לידיו את המושכות. כוחו יהיה לא רק בדיבור אלא גם במעשה. בשנות החמישים הדתיים היו מיעוט לאומי, ועמדת המיעוט הפכה לאופרטיבית.
    לדבריו, ביזור הסמכויות יביא לכך שהמיעוטים יסבלו יותר בשלטון המקומי. הסכנה כאן היא שהמיעוט יעבור לאותו מקום וכוחו ייחלש במקומות אחרים.
    כמו כן, התיוג הדתי ישפיע גם על קווי זהות אחרים, למשל אתניות: פעולה נגד תנועה מסורתית תיתפש כאנטי-מזרחיות. 
    "המצב היום הוא שהרבה סוגיות מטופלות במרחב הלאומי. השלטון המקומי נדרש להן בעקיפין, לדגמה ברישוי עסקים הפתוחים בשבת או בהקצאת קרקעות ליהודים-משיחיים בית המשפט העליון עוקף את ההוראה כאשר הוא קובע שמותר להתחשב ברגשות דת. בתי המשפט מתירים את עצם השיקול אך לא את כל הפעולות", דברי בלנקי.


    ד"ר מנאל תותרי-ג'ובראן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן הנחתה, ובשאלת הפתיחה של חבר-הדיון שאלה מי הפורום המוסמך לדון בשאלות דת ומדינה. ראשון המשיבים היה ד"ר חמי אבנרי מבית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, מומחה לשלטון המקומי. קיים משולש דת-מדינה-שלטון מקומי ויש מתח בין שלושתם. הרשות המקומית מטבע הדברים, טיפלה בסוגיות הללו כי הייתה קרובה יותר לאזרח עוד לפני קום המדינה. רשויות מקומיות הסדירו בחוקי עזר עירוניים הקמת רעש במדורות ל"ג בעומר. 

    השר לשעבר אלי ישי פתח את דבריו ואמר: "אחרי חורבן בית שני יהודים חיו במקומות שנים בעולם בלו מדינה ובלי שלטון, ולא נכחדנו אלפיים שנה. בשנת 2008 היה מפגש חגיגי עם ראש ממשלת רומניה בסוף שנות השמונים בארוחה אצל ראש הממשלה. הוא אמר שעם ישראל לא נכחד בגלל התנ"ך, וזו ההוכחה הכי ברורה שעם ישראל הוא העם הנבחר. באחד הדיונים הליליים בכנסת הודה לי חיים רמון שיש קוד אחד ששמר על העם הזה כל השנים, והתורה היא ערך ששמר עלינו כל השנים. היום יש התקוממות נגד כל סממן דתי. ישנה פסיקת בג"ץ מלפני 40 שנה ששבת היא יום המנוחה. חוק שעות עבודה ומנוחה מונע פגיעה בזכויות סוציאליות". 

    ח"כ גרמן: "ברור יותר מהי מדינה דמוקרטית מאשר מהי מדינה יהודית. עד היום לא קבענו מיהו יהודי. השלטון המקומי יותר דמוקרטי מאשר השלטון המרכזי. במקומי יש בחירות ישירות גם למועצת העיר וגם לראשות העירייה. יש בו הפרדת רשויות אמיתית, שלא כמו הממשלה ששולטת בכנסת והיום גם מנסה להשתלט על הרשות השופטת. למרות השחיתויות שאוכלות לי את הלב, ראשי ערים מרגישים מחויבות כלפי התושב. 

    "עיר צריכה להאזין לתושביה. תשכחו מהנושא הסוציאלי. עם החוקים שנחקקו לאחרונה אי-אפשר להכריח אף עובד לעבוד בשבת. פתחתי בהרצליה קניון בשבת ואזור תעשיה שלם וזה לא בהכרח פוגע. צריך למצוא איזונים ולענות על צרכי כלל התושבים. איתי בקואליציה ישבו המפד"ל, ש"ס ויהדות התורה ולא פרשו, כי מן העבר השני העברתי מיוזמתי שלושה גנים של  אגודת ישראל לעירייה. תוכנית הלימוד הייתה חרדית, אבל עם לימודי ליבה ודגל ישראל; יש בית ספר צומח לאוכלוסייה הדתית, בית כנסת וכולל. פתחתי את כל מקומות הבילוי בשבת, אבל היה ברור לי שאת תיאטרון הרצליה שפעל מ"בית האזרח" אני לא פותחת, כי הוא ליד בית הכנסת הגדול. זו התחשבות אלמנטרית ורגישות".


    פרופ' בלנק: "מעמד החילוניות נעדר. ההנחה הייתה שדתיים הם מיעוט וזכאים להגנות של מיעוט, אבל אין הגנה סימטרית לחילוניים. יחסי דתיים-חילוניים בפני רעידת אדמה עמוקה. יש פגיעה ברגשות דת אך אין פגיעה ברגשות חילוניים. הרוב המוצק נעלם ואינו קיים יותר. כל הקבוצות חשות כקבוצות מיעוט. זהו אתגר למערכת המשפטית שחושבת שההכרעה צריכה להיות בהגנה על המיעוט.