המחלקה לספרות עם ישראל קיימה את יום העיון השנתי השני לחקר תרבות הילד | אוניברסיטת בר-אילן

הודעות הקמפוס

משרד הדוברות טל': 03-531-8121 פקס: 03-738-4079 Spokesman.Office@mail.biu.ac.il
  • מימין: ד``ר חיותה דויטש, ד``ר עינת ברעם אשל, ד``ר לילי גלזנר, ד``ר טל קוגמן, ד``ר ורד טוהר, גב` נירה הראל ומר דוד גדג`

    מימין: ד``ר חיותה דויטש, ד``ר עינת ברעם אשל, ד``ר לילי גלזנר, ד``ר טל קוגמן, ד``ר ורד טוהר, גב` נירה הראל ומר דוד גדג`

    המחלקה לספרות עם ישראל קיימה את יום העיון השנתי השני לחקר תרבות הילד

    תאריך: 2017-03-20 שעה: 8:22



    המחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן קיימה בשבוע שעבר את יום העיון השנתי השני לחקר עולם הילד בנושא: "מבטים על עולם הילד: חברה, תרבות ויצירה".


    את הכינוס יזמה וערכה ד"ר ורד טוהר מהמחלקה לספרות עם ישראל, חוקרת הסיפור העברי והספר העברי, אשר חוקרת את ספרות הילדים העברית כתחנה בתולדות הסיפור העברי לדורותיו.


    בכינוס הרצו חוקרים מתחום הספרות העברית והספרות המשווה, לימודי מגדר, היסטוריה של עם ישראל, מוסיקה וחינוך.


    ד"ר טוהר עמדה על מטרת הכינוס: "מטרתו של היום להציג מגוון של מחקרים העוסקים בייצוגים של ילדים וייצוגים של תקופת הילדוּת בתרבות ובחברה, בדגש על העולם העברי והישראלי: סיפורת, שירה, פזמון, ספרי תמונה, סרטי אנימציה, עיתונות ילדים וספרי לימוד. לא רק המגוון חשוב, אלא גם הצגת הקשר הדיאלוגי בין התחומים. יתירה מזה, מכלול היצירה לילדים נתפש כאחד הגורמים המכוננים את זהותו של האדם המודרני ולכן גם מועד למחלוקת, ביקורת, התנגדות ופיקוח מתמידים. המחקר, לעומת זאת, חושף את הרבדים התת-קרקעיים של היצירה לילדים, מקלף ללא מורא את המעטפות החיצוניות הדידקטיות והפדגוגיות, ומספק זווית חדשה ורעננה להתבוננות בטקסטים הללו, גם כאלה שהם שגורים ומוכרים". ד"ר טוהר תיארה בהרצאתה שלושה מקרים של עיבודי אגדות יהודיות מספרות ימי הביניים לספרות הילדים העברית בראשית המאה העשרים, כדרך לשילוב מחדש של תימות נשכחות לתוך התודעה התרבותית. לדבריה "עיבודי אגדות יהודיות מימי הביניים סתרו לכאורה את רוחו של הזרם המרכזי של ספרות המקור העברית שהדגיש את העבריות החדשה של עם על אדמתו בארץ ישראל החי חיי עבודה יצרניים ושיתופיים. פעולת העיבוד לפיכך היא פעולה חתרנית אשר כוננה מחדש את מעמדם של טקסטים מתוך ארון הספרים היהודי לתוך התרבות העברית המתחדשת".


    מושב מיוחד הוקדש בכינוס לכתיבה לילדים, ובו התארחו ד"ר חיותה דויטש שסיפרה על הקריירה שלה כסופרת לילדים במגזר הדתי, ולרגל 16 שנה לפרסומו של קובץ סיפוריה הראשון, "פגישה בבקעת גינוסר". וכן נשאה דברים מרגשים הסופרת והעורכת נירה הראל, אשר סיפרה על תחילת הקריירה שלה וקראה שניים מספריה האחרונים והמצליחים העוסקים דווקא ביחסי נכד-סבא, בהשראת הנושאים המעסיקים אותה היום: "לישון אצל סבתא" ו"סבא בישל מרק".


    בכינוס הרצו גם ד"ר לילי גלזנר מהמחלקה לספרות משווה בבר-אילן אשר הציעה קריאה קווירית לספר הילדים "הביצה שהתחפשה" מאת דן פגיס, לאור מגמה קווירית העולה גם מבין שיריו למבוגרים. לדבריה "העיון ביצירה לילדים עשוי, בתורו, לשחרר אותנו מגבולות או מגבלות הקריאה הביוגרפית ולפתוח לפנינו אפשרויות לקריאות חדשות גם ביצירתו של פגיס למבוגרים".


    ד"ר עטרה איזקסון מהמחלקה למוסיקה בבר-אילן הדגימה את ההבדלים בין שירי ילדים עכשוויים לשירי ילדים ותיקים.  ד"ר איזקסון הסבירה בהרצאתה  "כדי להפוך את התלמידים לבני בית במורשת המוזיקלית ולאפשר להם להיות יורשים ומחדשים, עליהם להכיר את אוצרותיה ואת שפתה של המורשת הזו המיוצגת במערכת סמלים ייחודית ,המשלימה את אלה של המדעים, הלשון והאמנויות האחרות".


    ד"ר רוני הלפרן מהתכנית ללימודי מגדר באוניברסיטת תל-אביב תיארה את פריצת הדרך של סרטי דיסני האחרונים שהחליפו לדבריה את התימה של יחסי גבר-אישה בתימה של יחסי אם-בת.


    ד"ר עינת ברעם-אשל מהמכללה האקדמית בית ברל תיארה מגמות פוסט-מודרניות חתרניות בספרי תמונות עכשוויים לילדים.


    מר דוד גדג' מהחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל-אביב תיאר ספר חדשני ללימוד עברית שנועד לילדים בבתי הספר של אליאנס במרוקו.


    ד"ר נגה רובין מהמכללה האקדמית דוד ילין תיארה את יצירת שמואל הופרט לילדים ונוער על רקע דיון בסוגיות של זיכרון היסטורי וכתיבה ביוגרפית בספרות ילדים. לדבריה "דמותה של גיבורת סיפורו של שמואל הופרט 'הדודה ליזה בורחת', היא דוגמא מעניינת וחדשנית לעיצוב של דמות יהודייה נשית מתקופת טרום מלחמת העולם השנייה".


    ד"ר טל קוגמן מהתוכנית ללימודי תרבות הילד באוניברסיטת תל אביב עסקה בסיפורי חיות בספרות ילדים ובמשמעותם תוך דוגמאות מספרות הילדים העברית והעולמית. לדבריה "העיסוק המתרחב בשנים האחרונות בנזק שגורם האדם לסביבה, והביקורת המתגברת על השימוש הנעשה בבעלי החיים כמשאב לייצור מזון ותוצרים נוספים מהם נהנה האדם, מוצאים ביטויים גם הם בספרות הילדים".