פרשת ויקהל

פרשת ויקהל

 

 

לדמות האמן המקראי - פרופ'  דב שוורץ
בידוע שהתורה שבה ומפרטת את בניין המשכן ובגדי הכהונה פעמיים. הפעם האחת בציווי (פרשות "תרומה" ו"תצוה"), והפעם השנייה ביישומו של הציווי (פרשות "ויקהל" ו"פקודי"). עוד

 

פרשת שקלים במדרש פסיקתא דרב כהנא - ד"ר ארנון עצמון
הנוהג לקרוא את 'פרשת שקלים', המוזכר במשנה, נולד במקביל לנוהג הקדום יותר "להשמיע על השקלים" המוזכר אף הוא במשנה או החליף אותו. עוד 

 

סדר הזמנים בבניית המשכן וחנוכתו - הרב ד"ר יהודה זולדן
סדר הזמנים בבניית המשכן, בשנה הראשונה לצאת ישראל ממצרים, כך היה: י' בתשרי – משה רבנו ירד מהר סיני: משה רבנו שהה בהר סיני (בפעם השלישית) במשך ארבעים יום, וירד ובידיו הלוחות השניות.  עוד

 

כמה פעמים נחנך המשכן? - הרב ד"ר חיים בורגנסקי
שתי פרשיות בספר שמות עוסקות בציוויי ההקמה של המשכן: "תרומה" ו"תצוה". בפרשת "תרומה" מתואר משכן שהדמות הפועלת בו היא משה. הוא המצווה לעשות את כלי המשכן, והוא המשרת בו. עוד

 

"וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר... בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת": עבודת הקודש וקדושת החיים - פרופ' רפי ועקנין
"וַיַּעַשׂ אֵת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֵת כַּנּוֹ נְחֹשֶׁת בְּמַרְאֹת הַצֹּבְאֹת אֲשֶׁר צָבְאוּ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". מה הן המראות האלה וכיצד הגיעו למשכן? על פי מדרש תנחומא, היו אלה מראות אשר שימשו את נשות ישראל במצרים, ובאמצעותן הן היו מפתות את בעליהן ומעוררות את תשוקתם אליהן שדוכאה בעבודת הפרך. במעשה זה ביקשו הנשים לקיים חיים של זוגיות נורמלית במציאות לא נורמלית - מציאות של שיעבוד קשה ואכזרי ששיבר את כוחות הגוף והנפש. עוד

 

"וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ" – פרופ' אמריטוס נתן אביעזר
פרשת ויקהל-פקודי עוסקת בבניית המשכן וכליו, בדומה לשלוש הפרשות שלפניה. אך הפרשה פותחת באזהרה על שמירת השבת: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לה'". לכאורה, אזהרה זו מיותרת לחלוטין. האם יעלה על הדעת שמותר לבנות את המבנה הקדוש הזה תוך כדי חילול השבת?! אולם, כפי שיתבהר בהמשך, אזהרת התורה על אי-בניית המשכן בשבת לא הייתה מיותרת כלל. אדרבא, קיימת סיבה טובה להניח שבניית המשכן חייבת להימשך גם בשבת. עוד

 

בצלאל ואהליאב – הרב ד"ר יהודה זולדן
מנהיגים משני שבטים, מיהודה ומדן, הובילו יחדו במספר תחנות משמעותיות בהיסטוריה של עם ישראל: בצלאל בן אורי משבט יהודה נבחר לבנות את המשכן, ואליו צורף גם אהליאב בן אחיסמך משבט דן. שבט יהודה הוא שבט המלכות, ודן מבני השפחות. בחירת שניהם מסמלת את חיבור כלל ישראל מקצה לקצה. עוד


חכמת הראש וחכמת הלב – הרב ד"ר יצחק רונס
בפסוקי התורה המתארים את בוני המשכן חוזר ומופיע התואר "חכמי לב". לאוזן המודרנית, שיוך התיאור "חכם" אל ה"לב" נשמע מעט מוזר, משום שאנו רגילים לחשוב על המוח כעל מקור ומשכן שכלו של האדם. ידוע לנו כי בעבר עניין זה היה נתון למחלוקת גדולה ורבים סברו אחרת. עוד


שליחות ישראל בין האומות  - הרב פרופ' שלמה טולידאנו
אחת מתכונותיו של בצלאל שמציין אותה משה רבנו בפרשת ויקהל היא: "וּלְהוֹרוֹת נָתַן בְּלִבּוֹ" (שמ' לה:לד). ופירש הראב"ע על אתר: "כי יש חכמים רבים שהם קשים להורות אחרים". ובכן, יש אמנים לעצמם, אמנים שאינם מסוגלים ללמד אחרים, ויש גאונים רבים ערלי שפתים שאינם מסוגלים להסביר לאחרים את מה שמתרחש בשכלם. אבל בצלאל זכה לשפע מאת הקב"ה, והיה מסוגל להעביר אותו לאחרים. עוד


הרב דוד שפרבר זצ"ל וחיבורו "מצודת דוד" למשנה - הרב מרדכי מאיר
יצירה עשירה ביותר נכתבה על המשנה במאה השנים האחרונות. אין בכוונתי לעמוד כאן על הסיבות לפרץ יצירה זה, ואף לא אנסה לאפיין אותו. את הדברים שלהלן אני מקדיש לחיבור "מצודת דוד" שכתב הרב דוד שפרבר (להלן: רד"ש), שהשבוע חל יום פטירתו (כ"ה באדר ב' תשכ"ב). עוד


"ככרובים הפנים אל הפנים – כן לב האדם אל האדם יהיה" - פרופ' חנה כשר
המשכן וכליו נתפרשו לא אחת כסמלים המלמדים דעת על המציאות בכללותה (מאקרו-קוסמוס) או על האדם בפרט (מיקרו-קוסמוס). עם זאת היו שביקשו להציע לכרובים משמעות שאיננה לימודית אלא חינוכית. אחד מהם היה הרב המקובל ר' פנחס אליהו הורביץ מוילנא, בעל "ספר הברית" (1797). ספר זה נועד מלכתחילה לסייע בהבנת החיבור "שערי קדושה" לר' חיים ויטאל, תלמיד האר"י, ונהפך תוך כתיבתו לאנציקלופדיה עצמאית למדעי הטבע. עוד

 

המטרה המקדשת את האמצעים - הרב יעקב אריאל
פרשת המשכן וכליו חוזרת בפרשתנו פעמיים מילה במילה על האמור בפרשיות קודמות. גם בפרשה הבאה, פקודי, חוזרת התורה על בגדי כהונה מילה במילה. אלא ששם חוזר הביטוי "כאשר ציוה ה' את משה" 19 פעמים, ואילו בפרשתנו רק 6 פעמים. סיבת ההבדל לדעת הרמב"ן (לו:ח) היא שינוי הסדר, כמו שהזכירו רבותינו (ברכות נה, ע"א), כלומר בחזרה של עשיית המשכן וכליו בפרשתנו שינה בצלאל את הסדר. תחילה נעשה המשכן ואחר כך הכלים, ואילו בפרשת תרומה נצטווה משה על הכלים ואחר כך על המשכן. עוד

 

לכל פרשיות ויקהל

תאריך עדכון אחרון: 26/02/2019