פרשת משפטים

פרשת משפטים

"ואלה המשפטים" -  תגובות לחקר המשפט העברי בכלים השוואתיים - פרופ' עמיחי רדזינר
תפיסת 'המשפט העברי' כיצירה חדשה מדעית-לאומית-חילונית-מודרנית עמדה בבסיס הקמת 'חברת המשפט העברי' במוסקבה ב-1918. עוד

 

וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה - ד"ר יעקב חבה
הפסוקים בפרשתנו מתארים את עבירת ההמתה על דרגותיה השונות, וקובעים: מַכֵּה אִישׁ וָמֵת מוֹת יוּמָת.
וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱ-לֹהִים אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה...". עוד

 

הברית שבין הקב”ה וישראל בספר שמות ומתכונת הברית הווסאלית הקדומה – פרופ' יהושוע ברמן
בפרשתנו הקב"ה כורת ברית עם עַם ישראל, ומתואר טקס כריתת הברית. אך מהי בדיוק "ברית"? מילים כגון "הסכם" או "חוזה" אינן מהוות הגדרה הולמת, שהרי הסכמים וחוזים נכרתים בין שווים. עוד

 

על תעלומות בדינו של השואל - נחום רקוב
דיני השומרים במשפט העברי, יסודם בפרשתנו, פיתוחם במשנתם של התנאים והאמוראים, וגיבושם בספרות הפוסקים. אם נתבונן במקור המקראי להלכות שומרים, ניווכח כי הנושא הנידון בו נחלק לפי ענייניו לשלוש פרשיות. עוד

 

שיימינג (ביוש) במשפט העברי- פרופ' נחום רקובר
בתקופה שאנו חיים בה התברכנו בחידושים טכנולוגיים רבים, והשימוש ברשת האינטרנט, ובמיוחד ברשתות החברתיות, הוא אחד מהבולטים שבהם. קִדמה זו נושאת בחובה בשורה גדולה, אך גם סכנות רבות. ביוש אדם ברשת הוא אחד החולָיים הרעים הפוגעים בנפשו של האדם, ולא רק בגופו. חולי זה נובע מהיעדר אהבת האדם ומהיעדרם של אמצעי כפייה משפטיים. עוד

 

פרשת משפטים בראי המשפטים: בין תבונה א-לוהית לתבונה אנושית – פרופ' אריק לווי
בהתאם להבחנה מסורתית רווחת, מצוות התורה נחלקות ל"חוקים" ול"משפטים". ה"משפטים" כוללים בעיקר ציוויים חברתיים ואזרחיים, כגון רוב אלו המצויים בפרשתנו, ומוחזקים כמשקפים במידה המובהקת ביותר את תכתיביה של התבונה האנושית. עוד

 

מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמֽוּת - ד"ר איתמר ורהפטיג
התורה באה לשלול עונש מוות ממכֶּה שיודע שעלול להרוג, אך לא התכוון בערמה להרוג. כגון רופא שמנתח חולה, שליח בית דין שמלקה את החוטא וכיוצ"ב. אבל הכתוב לפי פשוטו בא לחייב רוצח בערמה שברח למזבח, ולא לפטור רוצח שלא בערמה, כשליח בית דין. ומה חידש הכתוב בחיוב זה; מדוע היינו חושבים שהורג במזיד בערמה ייקלט וייפטר מעונש בברחו למזבח? עוד

 

שלא תנעֵל דעתו של השופט בהליך השיפוטי - אלישי בן-יצחק
פרשת "משפטים" מקפלת בתוכה, בין היתר, שורה של חוקים אזרחיים; חלקם מסדירים יחסים שבין אדם לחברו, עבד עברי, דיני נזיקין כגון גנבה, וחלקם של חוקים אלה קשור לבית המשפט. אחד הציוויים בפרשה מזהיר "מִדְּבַר־שֶׁקֶר תִּרְחָק". פסוק זה שימש כר נרחב לחז"ל להעלאת דרשות רבות. מכל הדרשות הללו ראוי לעמוד במיוחד על דרשת חז"ל המבקשת לחדד את גודל אחריותו של השופט היושב בדין. עוד

 

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" – הרב פרופ' רון ש' קליינמן
מה דין סכסוך ממוני הבא לדיון בבית דין רבני – האם על בית הדין לדון בו רק לפי דין תורה, כמו שנפסק ברמב"ם, בשולחן ערוך ובספרות ההלכה לדורותיה, או שמא עליו לדון בסכסוך גם לפי החוקים האזרחיים הנוהגים במדינה: חוקי החוזים, המכר, המקרקעין, השכירות וכדומה? עוד

 

האיסור לקבל שוחד - הרב רצון ערוסי
התורה הזהירה שלא לקחת שוחד בפעם הראשונה בפרשת משפטים: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים". וחזרה התורה על אזהרה זו בפרשת שופטים: "לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד, כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם". אלא שהאזהרה השנייה מתמיהה. כי אחר שהוזהר הדיין מלהטות משפט או להכיר פנים, מה מקום לאזהרה לדיין שלא ייקח שוחד? עוד

 

"שודא דדייני" –  הרב ד"ר יחיאל לאש
בפרשת משפטים אנו לומדים על הבאת דברי בעלי הדין לפני הדיינים ועל הכרעת הדין על ידם. לדוגמה, שומר הטוען כי החפץ או הממון שעליהם שמר נגנבו: "עַד הָאֱ-לֹהִים יָבֹא דְּבַר שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר יַרְשִׁיעֻן אֱ-לֹהִים יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ" (כב:ח). הכוונה לדיינים, כפי שמבואר בגמרא (סנהדרין ג:ע"ב). נשאלת השאלה: כיצד על הדיינים לנהוג אם אינם יודעים כיצד להכריע בדין? עוד

 

"ורפֹּא ירפֵּא" - הרב פרופ' אברהם שטיינברג
היו כִּתות יהודיות בימי בית שני שסברו שקיים איסור על בני אדם לרפא את זולתם, שכן מחלה או פציעה הן גזֵרה מאת הקב"ה, וכיצד יכול אדם להתערב ולסתור את גזֵרת מלכו של עולם? בין השאר השתייכו אנשים אלה לכת האיסיים. בימינו בולטת גישה זו באמונת כת נוצרית ששמה Christian Science. אכן, בהלכה – מהמקרא ואילך – ברור שאין כל איסור לרפא את הזולת, ואדרבה: דבר זה הוא מצווה וחובה. עוד

 

לכל פרשיות משפטים

תאריך עדכון אחרון: 07/03/2019