הרב ד"ר יהודה זולדן

הרב ד"ר יהודה זולדן

ועשו לי מקדש...וכן תעשו

בציווי על בניית המשכן נאמר: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (שמות כ"ח:ח-ט).

מה פשר הכפל "ועשו לי מקדש...וכן תעשו"? רש"י הסביר:

ככל אשר אני מראה אותך – כאן את תבנית המשכן. המקרא הזה מחובר למקרא שלמעלה הימנו: "ועשו לי מקדש...ככל אשר אני מראה אותך". וכן תעשו – לדורות. אם יאבד אחד מן הכלים, או כשתעשו לי כלי בית עולמים כגון שולחנות ומנורות וכיורות ומכונות שעשה שלמה, כתבנית אלו תעשו אותם. (שם,ט)

לדברי רש"י, בפסוק שתי הוראות: יש לבנות את המשכן וכליו על פי צו ה' והוראה נוספת לעתיד, לדורות. כשייבנה המקדש במקומו הקבוע, יש לבנות את כליו באותה המתכונת של כלי המשכן. וגם אם כלי מסוים יישבר או ייגנב, יש לבנות חדש כפי שהיה. הרמב"ן הקשה על דברי רש"י הללו:

ולא ידעתי שיהיה זה אמת שיתחייב שלמה לעשות כלי בית עולמים כתבנית אלו. ומזבח הנחשת עשה שלמה עשרים אמה אורך ועשרים רחב. (דבהי"ב ד:א)

לדברי הרמב"ן, מעשיו של שלמה המלך בבניין המקדש הראשון מוכיחים את ההפך: מזבח הנחושת שבנה משה רבנו היה חמש אמות על חמש אמות (שמות כז:א), ואילו מזבח הנחושת ששלמה המלך בנה היה עשרים אמה על עשרים אמה. ניתן לציין שינויים נוספים בכלי המקדש לעומת כלי המשכן: שלמה המלך בנה שני כרובים גדולים שהיו על קרקע המקדש (מלכים א' ו:כג-כט), הוא העמיד עשרה כיורים (שם ז:לח-לט) ובנה עשר מנורות (שם, מט). שבי ציון של ימי הבית השני הגדילו את מידות המזבח שבנה שלמה המלך (משנה, מידות ג, א) ועוד.

הרמב"ן מפרש שלא כרש"י את הפסוק בפרשתנו: 

ועל דרך הפשט אין צורך לכל זה. אבל בא הכפל לחזוק וזרוז. אמר: "ועשו לי מקדש" – בית וכלים כמקדש מלך ובית ממלכה (עמ' ז:יג). "ושכנתי בתוכם" –  בבית ובכסא הכבוד אשר יעשו לי שם. "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן" הזה אשר אמרתי שאשכון בו בתוכם "ואת תבנית כל כליו". וכפל "וכן תעשו" כולכם בזריזות וחריצות, והוא כהכפל "ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו" (שמ' לט:לב), כי מפני שהיא צואה אמר "וכן תעשו".

כפל המילים הוא לשם חיזוק וזירוז בבניית המשכן במדבר ותו לא.

וכן תעשו – לדורות – על פי אשר אני מראה
הרב משה סופר (חת"ם סופר) עסק אף הוא בדברי רש"י והרמב"ן הללו והציע הסבר משלו. כך הוא כתב לחותנו,  ר' עקיבא איגר:

והיה נראה לי דהיינו דכתיב: "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו" (שמ' כה:ט)...ולפענ"ד דקאי אהתחלת הקרא: "ככל אשר אני מראה אותך" עתה, כן תעשו לדורות על פי אשר אני מראה. בכל בנין ובנין אראה איך יעשה זה משונה מזה. אם כן הרי העיד הקב"ה מתחלה שישכיל בכתב מידו לנביאיו, ואין כאן דבר שחידשו נביאיו נגד דין תורה. (שו"ת חתם סופר, יורה דעה סימן רלו)

החת"ם סופר רומז בדבריו לפסוק "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית" (דברי הימים א' כח:יט), שאותו אומר דוד המלך לשלמה בנו לאחר שהוא מתאר בפניו את מבנה בית המקדש וכליו ואת כל מה שהכין לבניית הבית. המסר לשלמה המלך הוא שכל תכנית הבנייה נמסרה לו מאת ה' ובכתב. 

מדרש חז"ל מתאר מסירה של מגילה שעברה מדור לדור, ובה נאמר כיצד ייראה כל בית וכנראה גם כליו:

"ועתה התיצבו ואשפטה אתכם" (שמו"א יב:ז). רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: מגלת בית המקדש שמסר הקדוש ברוך הוא למשה – בעמידה. הדא הוא דכתיב: "ואתה פה עמוד עמדי" (דב' ה:כח).

עמד משה ומסרה ליהושע – בעמידה, הדא הוא דכתיב "קרא את יהושע והתיצבו" (דב' לא:יד).

עמד יהושע ומסרה לזקנים – בעמידה, הדא הוא דכתיב "ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה...ויתיצבו לפני הא-להים" (יה' כד:א).

עמדו זקנים ומסרוה לנביאים – בעמידה, הדא הוא דכתיב: "ועתה התיצבו ואשפטה אתכם" (שמו"א יב:ז).

עמדו נביאים ומסרוה לדוד – בעמידה, ולית לה קריה [=אין לזה הוכחה מפסוק]

עמד דוד ומסרה לשלמה בנו – בעמידה "ואתה ה' חנני והקימני ואשלמה להם" (תה' מא:יא).

"הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל": "הכל בכתב" מלמד שנתנה במסורת. "עלי השכיל" מלמד שנתנה ברוח הקודש. (מדרש שמואל, פרשה טו:ג)

דרשה בנוסח אחר על פסוק זה מלמדת שאפשר גם לדרוש ולהעמיק בכתוב באותה מגילה ולשנות את המבנה:

ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק: מגילה שמסר שמואל לדוד, ניתנה להידרש. מה טעמא? "הכל בכתב" זו המסורת. "מיד ה'" זו רוח הקדש. "עלי השכיל" מיכן שניתנה להידרש (תלמוד ירושלמי מגילה א:א, ע ע"א)

דברי המדרש מזכירים את המשנה הפותחת את פרקי אבות על אודות מסירת התורה ממשה דרך הזקנים והנביאים עד אנשי כנסת הגדולה. אלא שבמדרש מדובר על מסירת מבנה המקדש עם אפשרות לשינויים והתאמות בהתאם לצורך. צו התורה "וכן תעשו" לדורות דורש התחשבות וראיה מעמיקה בצורך לשנות ולהתאים את מבנה הבית למצב ולמציאות הנתונה בכל פעם. בית שני היה שונה מהבית הראשון, ושטח המזבח הוגדל בשל הצרכים הייחודיים של התקופה (בבלי זבחים סא ע"ב).

הבית הראשון והשני שונים מהמשכן, ואף יש שונות בין הבתים. וכתב הרמב"ם:

בנין שבנה שלמה כבר מפורש במלכים, וכן בנין העתיד ליבנות אף על פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר. ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה, ומעין דברים המפורשים ביחזקאל. (רמב"ם הל' בית הבחירה א, ד)

לדברי הרב ר' יום טוב ליפמן הלר, מבנה הבית השלישי כתוב בספר יחזקאל, אלא שיש קושי רב להבין את הכתוב. לעתיד לבא יעזרו הבונים בידוע על מבנה הבית השני וישכילו בהבנת הפסוקים ביחזקאל:

וכן אנחנו כשנזכה לבנות בנין העתיד יגלה הקב"ה עינינו ומלאה הארץ דעה את ה' ולהבין הסתום בדברי יחזקאל ונבנהו. אבל מכל מקום צריך לסיפור בית שני, שכן רוב ועקרי הבנין מיוסדים בתכנית ה' אשר השכיל לדוד ולא ימוט. אלא מה שיזכנו הא-ל יתברך לדרוש עוד מהמקראות מצורף לזה שע"י הסיפור הזה של בית שני אנו יכולים להבין ולדרוש בבנין יחזקאל. ואילו לא היה זה הסיפור נכתב בספר לא מצאנו ידינו ורגלנו באותו בנין העתיד שיבנה במהרה בימינו. (תוספות יום טוב, הקדמה למסכת מידות)

תאריך עדכון אחרון: 03/07/2016