פרשת ואתחנן

פרשת ואתחנן

לאן חוזרת השכינה? דיון בין יחזקאל לישעיהו במהות הגאולה - שון זליג אסטר
סדרת שבע נבואות הנחמה נפתחת השבוע בנבואה המפורסמת "נחמו נחמו עמי", שבה הנביא קורא לעם לנחם את ירושלים, שכן הסתיימה תקופת ענישתה ("נרצה עונה"). ברשימה זו נעסוק בדיון המתקיים בין ישעיהו (פרק מ') לבין יחזקאל. השאלה שבה עוסק הדיון היא: כיצד ניתן להבחין בשכינת ה' החוזרת למקומה; האם רואים אותה בעיקר בבניין המקדש או בעיקר באמצעות קיבוץ הגלויות? עוד 
 
כיבוד אב ואם - חוליה בשרשרת הדורות - יצחק קראוס 
המקור למצוות כיבוד אם ואם הוא בעשרת הדיברות. מצוות רבות וחשובות לא נכללו בעשרת הדיברות, ואילו מצווה זו נבחרה להימנות ביניהם. מיקומה של מצוות כיבוד אב ואם במעבר שבין מצוות שבין אדם למקום לבין מצוות שבין אדם לחברו. עוד 
 
באיזה כתב נכתבו התורה והלוחות? - הרב ד"ר יוחנן קאפח
על פי המתואר בפרשתנו, משה נצטווה לפסול לוחות שנִיים, להעלותם אל ההר, ושם יכתוב ה' עליהם
את עשרת הדברות. עוד
 
מעמד הר סיני: יסוד האמונה והלאומיות בישראל - שמעון אליעזר הלוי ספירו
מעמד הר סיני הוא מן המושגים החשובים ביותר ביהדות, וכבר משה רבנו רמז על הייחודיות ועל האופי חסר-התקדים
של האירוע הזה. עוד
 
מנחם ונחמיה – ושבת נחמו – פרופ' יוסף עופר
הפיוט "אזרחי מעבר הנהר" הוא פיוט "עקדה" אנונימי, הנאמר בימי הסליחות. הפייטן מתאר בקצרה את צדקתו של אברהם אבינו, את עשרת הניסיונות שנתנסה ואת עקדת יצחק: "הִקְרִיב חָלָב וְחֶמְאָה וְנֶחְנַט פְּרִי לְמֵאָה / וְנַמְתָּ לוֹ הַעֲלֵהוּ לְזֶבַח / בִּקַע עֵצִים וְעָרַךְ הַטֶּבַח". מכאן עובר הפייטן לסדרה ארוכה של בקשות לגאולת ישראל, לקיבוץ גלויות, לכפרת עוונותיהם של ישראל ולבניין בית המקדש. הפייטן מסיים את פיוטו בבקשה "תַּנְחֵם לְעִיר הַבְּנוּיָה / תְּמַהֵר תִּשְׁבִּי מְנַחֵם וּנְחֶמְיָה". עוד
 
מהם עשרת הדיברות לפי נאומו של משה וכיצד נכתבו על הלוחות? – עו"ד יוגב בר-גד
דגם של עשרת הדברים החקוקים על שני לוחות הברית נפוץ בבתי כנסת רבים, ומוצג לרוב מעל ארון הקודש. מחמת קוצר היריעה, נזכרים בו רק ראשֵי הדיברות: "אנוכי ה'", "לא יהיה", "לא תשא", "זכור את", "כבד את", "לא תרצח", "לא תנאף", "לא תגנב", "לא תענה", "לא תחמד". האם דֶגֶם זה תואם את עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים בפרשת ואתחנן? עוד
 
דור דור ומנהיגיו - ד"ר יאיר ברקאי
משאת חייו של משה רבנו הייתה להיכנס לארץ המובטחת יחד עם העם שהנהיג עשרות שנים, הוציאם ממצרים, סבב עמם במדבר וסבל עמם עד כלות הדור שלא זכה להיכנס לארץ. עתה הם נמצאים בפאתי הארץ הנכספת, וה' אינו נעתר לתחנוניו לאפשר לו להיכנס עם עמו ארצה. את פערי המידע, הנפערים בעקבות תגובת ה', ממלאים המדרשים, המציפים דו-שיח מרתק ומרגש בין ה' למשה. עוד
האם זכה משה רבנו להיכנס לארץ-ישראל? - ד"ר חגי בן-ארצי
משה מבקש לעבור אל עבר הירדן המערבי ולראות את הארץ שהובטחה לעם-ישראל. הקב"ה לא נענה לבקשתו לעבור את הירדן, אבל מנחם אותו בכך שהוא מאפשר לו לראות את הארץ מהר נבו. בנקודה זאת יש משהו מוזר בדברי ה'. אם היה רצונו של משה לראות את הארץ בעבר הירדן המערבי, היה ה' צריך לומר לו לשאת את עיניו מערבה. אבל הקב"ה מצווה אותו: "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה", כלומר לכל ארבע רוחות השמים. עוד
 
"ועשית הישר והטוב בעיני ה'" - נורמה משפטית או מידת חסידות? - פרופ' רפי ועקנין
הרבה קולמוסים נשתברו בשאלת משמעותו של פסוק זה, ומרבית הכותבים נוטים לפרשו כמדבר על הנהגה טובה, מידת חסידות. בדברים שאביא להלן, אבקש לבחון מגמה זו ולהציע תחתיה מגמה הרואה בו נורמה משפטית מחייבת. הסיפור התלמודי הידוע על רבה בר בר חנה והסבלים הוא המקור האגדי הבולט (לא היחידי) שמתבררת בו משמעותה של הלכה זו. עוד
 
"והודעתם לבניך" - לימוד חדש או שינון? - ד"ר ישעיהו בן פזי
בעולמם הרעיוני של חז"ל, יש למעמד הר סיני וקבלת התורה משמעות כפולה: אירוע היסטורי חד פעמי ואירוע החוזר ומתחדש מדי יום. את המשמעות השנייה מוצאים חז"ל בין השאר בפרשתנו. שני התלמודים מביאים את דרשת ר' יהושע בן לוי (להלן: ריב"ל) המקיש על "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" מן "יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב", ומשווה את הלימוד היומיומי שלומד אדם עם בנו ובן בנו למעמד הר סיני וקבלת התורה. עוד

עבודה זרה: סדין אדום ביהדות - עו"ד אלישי בן-יצחק
אחד העניינים המוזכרים בפרשה הוא סוגיית עבודה זרה, ואימוץ א-לוקים אחרים. המתבונן בציווים על עבודה זרה אינו יכול שלא לחוש את הקיצוניות, הקנאות וההרחקה האבסולוטית מן האלילות. החזרה על איסור עבודת אלילים פעמים רבות כל כך בתורה, מעוררת תהייה: מה חמור כל כך בעבודה זרה שהתורה ראתה לשוב ולהדגיש את איסורה בכל דרך אפשרית? ומדוע מכנה אותה התורה בביטויים חריפים כל כך? עוד
 
צורת לוחות הברית - הרב ד"ר ארי צבי זיבוטפסקי
פרשת השבוע מתארת את מעמד הר סיני. האירוע שבו הקב"ה מוסר על פה את עשרת הדברים המכונים היום עשרת הדיברות. דיברות אלו נכתבו על שני לוחות הנזכרים לראשונה בשמ' כד:יב, ו-לא:יח וביתר פירוט בפרשת "עגל הזהב", כשמשה מתכונן לשבור אותם. לאחר שמשה שובר את הלוחות בתחתית ההר, הקב"ה מצווה אותו להכין לוחות חדשים. משה מבצע זאת בצורה מידית ועל לוחות אלו נכתבים עשרת הדיברות. עוד
 
תאריך עדכון אחרון: 04/08/2019