Whatsapp Facebook Instagram Twitter Linkedin Flicker Youtube

פרשת שופטים

פרשת שופטים

"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" – האמנם מלך? - אמנון שפירא
רבים וטובים רואים במלך יהודי שליט אידאלי, בעבר וגם לעתיד, ונימוקיהם מיוסדים בעיקר על שלוש רגליים: על התורה (בפרשתנו), על חז"ל (בסנהדרין) ועל הרמב"ם (בהלכות מלכים). מנגד, אביא מקורות הטוענים את ההיפך: התורה מתייחסת למלך בשלילה, וכך גם גדעון השופט ושמואל הנביא, וה' עימם. בחז"ל היו עמדות אחרות, שבמהלך הדורות אף התחזקו, ועל הרמב"ם חלקו ראשונים ואחרונים. 
לפרשה


כבד את בנך ובתך למען יאריכון ימיך - יוסף פליישמן
"האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד" היא המסמך הבין-לאומי המודרני, המקיף והחשוב ביותר בתחום זכויות הילדים עד היום. היא תוצר של תהליך בין-לאומי ממושך, שתחילתו בהצהרת ז'נבה ב-1924, המשכו בהצהרת האו"ם בדבר זכויות הילד ב-1959 וסיומו באשרור אמנת זכויות הילד בשנת 1989. בהרצאה שנשאה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, במכללת שערי מדע ומשפט, לרגל שלושים שנה לאמנה לזכויות הילד (י"ב בכסלו תש"ף, 10.12.2019) היא טענה, שבעבר הלא כל-כך רחוק נתפסו ילדים כקניינם של הוריהם, ואיש לא העלה על דעתו לשאול אותם "למשפטם והסכמתם".
לפרשה


השוטר הפנימי והמסייעים בעדו - רוני אלשיך
פרשתנו פותחת ב-"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ". הפרשנות ההלכתית מחייבת מינוי שופטים ושוטרים כמשמעם בכל אתר ואתר, וכך פוסק הרמב"ם (בהלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם א׳, א׳): "מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל תּוֹרָה לְמַנּוֹת שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל פֶּלֶךְ וּפֶלֶךְ". עוד


"לא תכיר פנים" – יחס שונה לבעלי דין במשפט - אלישי בן יצחק
המצוי באולמות בתי המשפט נחשף לתופעת היחסים הנרקמים בין שופטים לעורכי דין. בבסיסם מונחת היכרות מוקדמת בין השופט לעורך הדין, היכרות שאינה עולה בהכרח כדי נימוק לפסילת שופט מלשבת בדין. לדוגמה, עורכי דין שמרבים להופיע אצל אותו שופט, כמו למשל עורכי דין המייצגים את המדינה או את רשויותיה בתחום הפלילי, ביטוח לאומי וכיו"ב או ערכי דין שהם ממונים לתפקיד, כגון מנהל מיוחד בהליכי פשיטת רגל, או נאמן ועוד. עוד


וביערת דם הנקי - ד"ר אלכסנדר קליין
כתוב בפרשתנו: "לֹא תָחוֹס עֵינְךָ עָלָיו וּבִעַרְתָּ דַם הַנָּקִי מִיִּשְׂרָאֵל וְטוֹב לָךְ". הכתוב מורה כי אין לרחם על הרוצח, אלא לבער את "דם הנקי", ואז יהיה לך טוב. עוד


"מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" - הרמב"ם על האחווה - פרופ' חנה כשר
על פי הנאמר בתורה, הנביא והמלך אמורים להתמנות מתוך הקהילה. באשר לנביא ניתנה ההבטחה: "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ
כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ". עוד


דרישת הצדק לעומת הכרעת בית הדין – יצחק הנשקה
פרשת שופטים מוקדשת בתחילתה לענייני המשפט, אך באמצע הדברים, בין הקטע הראשון שבו מתחילה הפרשה (דב' טז:יח-כ) לבין הקטע השני של "כִּי יִפָּלֵא" (יז:ח-יג), ישנם כמה פסוקים העוסקים בעניינים שונים לחלוטין - אשֵרה, קורבן בעל מום ועוד. נראה, כי ההפרדה בין שני הקטעים העוסקים בענייני המשפט נועדה להעמידנו על השוני ביניהם, ועל המגמות השונות שלהם. עוד


מצוות המלך - פרופ' רפי ועקנין
ידועה מחלוקת המפרשים בשאלה, האם מצוות המלך היא רשות או חובה, ובלשונו של אברבנאל: "חכמינו הקדושים והאחרונים התקוטטו בזה". אני מבקש לדון כאן על פירושיהם של הרמב"ן והנצי"ב למצווה זו, ועל המשתמע מהם להגדרת תפקידו של המלך. עוד


"צדק– בצדק תרדוף": על צדק פרוצדוראלי ומהותי – עו"ד רז נזרי
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן־לְךָ בְּכָל־שְׁעָרֶיךָ... וְשָׁפְטוּ אֶת־הָעָם מִשְׁפַּט־צֶדֶק", כך פותחת פרשת שופטים, וממשיכה ומנחה את הדיינים: "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף". על הכפילות הזו נאמרו הסברים רבים, ואחד המוכרים שבהם הוא המאמר החסידי שלפיו "גם אחרי הצדק צריך לרדוף בצדק". משמעותה הבסיסית של אמירה זו היא שהמטרה של רדיפת הצדק אינה מקדשת את כל האמצעים, ואינה יכולה להכשיר מעשים שלא ייעשו בדרך להשגתו. עוד


מקומה של פרשת שופטים בתולדות ההגות הפוליטית על המשטר הראוי - הרב ד"ר יהושע ברמן
פרשת שופטים מציעה בפנינו מצע פוליטי שבו מודגש העיקרון של ביזור סמכויות. התורה מפרידה בין רשות שופטת, מלכות, כהונה ונבואה . אך היכן ניצבת תפיסת המשטר המעורב (mixed government) של ספר דברים על מפת התאוריות שהוצעו בהגות המדינית של המערב? עוד


"לֹא תַטֶּה מִשְׁפָּט [...] וְלֹא תִקַּח שֹׁחַד" - פרופ' נחום רקובר
נאמר בתורה על אברהם אבינו: 'כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט, לְמַעַן הָבִיא ה' עַל אַבְרָהָם אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלָיו" (בר' יח:יט). מי שמחבל בעשיית המשפט, מחבל אפוא ביסודות האומה.היושרה היא תכונה הנדרשת מכל אדם, אבל היא נדרשת במיוחד ממי שאמור לקבוע בדבר זכויותיו של הזולת. על אדם זה מוטלת החובה לפעול בלא פנייה אישית, ורק בהתאם לחובה המוטלת עליו. עוד


"שקר ענה באחיו" - ד"ר אהרן אורנשטיין
דין עדים זוממים נידון בתלמוד הבבלי פרק הראשון של מסכת מכות בכמה הקשרים ואף נידונה שאלת ביצוע העונש: עדים שבאו לחייב אדם מיתה או ממון, מקיימים בהם דין "כאשר זמם" ממש; ואילו עדים שבאו לפגוע בייחוסו של אדם או לחייבו גלות, כשהעידו שהרג בשוגג - דינם מלקות ארבעים. פרשת עדים זוממים שבתורה מצומצמת בהיקפה, והיא דנה רק בעדים שלא היו בזירה בשעה שאירע הדבר שהם מעידים עליו. ואולם תופעת עדי שקר שכיחה הרבה יותר, והיא כוללת עדים שנכחו בזירה אך מעידים עדות שקר. עוד


"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" - פרופ' נתן אביעזר
מינוי מלך על עם ישראל הוא מתרי"ג המצוות – מצווה תצ"ז לפי "ספר החינוך": "כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ...שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ" (דב' יז:יד-טו). בתקופת שמואל הנביא ביקשו עם ישראל לקיים מצווה זו. נאמר שם: "וַיִּתְקַבְּצוּ כֹּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ אֶל-שְׁמוּאֵל הָרָמָתָה: וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו...שִׂימָה-לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ" (שמואל א, ח:ד-ה). תגובת שמואל לבקשת עם ישראל נשמעת מוזרה. עוד


"נחל איתן, האם הוא עמק יבש ונגוב או נחל מים?" - הרב ד"ר יהודה אלטשולר
מצוות עגלה ערופה החותמת את פרשת "שופטים" מתארת כמה פעולות לא שגרתיות: יציאת הזקנים מירושלים כדי למדוד את המרחק ממקום מותו של החלל אל העיר הקרובה; לקיחת העגלה ושריפתה בנחל איתן; וההכרזה הציבורית: "יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכֻה שָׁפְכוּ אֶת-הַדָּם הַזֶּה" (דב' כא:ח). כל אחד מן המעשים הללו מצריך עיון בפני עצמו. כאן ננסה להתמקד במשמעותו של הביטוי 'נחל איתן'. עוד

 

לכל פרשיות שופטים

תאריך עדכון אחרון: 21/10/2020