פרשת ראה

פרשת ראה

ועד טקס הברכות והקללות וזכותנו לרשת את הארץ - ארי סילברמן

בתחילת פרשתנו מצווים בני ישראל: רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת־הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם. וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם (דב' יא:כו-כח). לפנינו דברי תוכחה ידועים המופיעים במקומות רבים בתורה, ומפרטים את הברכה שיזכה לה מי שישמע למצוות ה' ואת הקללה למי שיסור מן הדרך.עוד

 

דיני הפסח על פי גישת התמורות - חזי כהן 

א. הסתירה בדיני הפסח: בין פרשת הפסח בשמות י"ב לזו שבדברים ט"ז קיימות סתירות רבות. בעניין הקורבן – בשמות, קורבן הפסח בא מן הצאן (יב:ה), ואילו בדברים נאמר שאפשר להקריב גם בקר (טז:ב). בשמות יש לצלות את הפסח, ומודגש שאין לאוכלו מבושל: "וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ... אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם כִּי אִם צְלִי אֵשׁ" (יב:ח-ט), ואילו בדברים יש לאוכלו מבושל: "וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ" (טז:ז). ובהתאמה, הבישול בסיר מחייב פירוק הקורבן והפשטת איבריו, בניגוד לחוק בשמות הקובע שיש לצלות את הקורבן כולו על איבריו: "כִּי אִם צְלִי אֵשׁ רֹאשׁוֹ עַל כְּרָעָיו וְעַל קִרְבּוֹ" (יב:ט); "וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ" (מו). עוד

 

היחמור המקראי ואנטילופת הבובל – פרופ' זהר עמר
התורה מונה בפרשתנו את עשרת בעלי החיים הטהורים, לפי סדר שכיחותם וחשיבותם לאדם; שלוש בהמות מבויתות
ושבע חיות בר. עוד

 

דין הענקה ופיצויי פיטורין במשפט העברי   - עו"ד אלישי בן יצחק
עניינו של עבד עברי מובא במספר מקומות במקרא. הדיון בפרשתנו מוקדש לזכות נוספת של העבד, "דין הענקה", על שם הפסוק "הענק תעניק לו". עוד

 

לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ – יונה בר-מעוז
הפרשת מעשרות, מן המצוות החברתיות בספר דברים, מודגשת בו יותר מכל מצווה אחרת בתחום זה, שכן היא חוזרת ונזכרת כמה פעמים. במיוחד בולטת העובדה שהמעשרות נזכרים בין המצוות הראשונות בספר, בפרשת ראה, ובין המצוות האחרונות בו, בפרשת "כי תבוא".מצוות המעשרות בכללן קשות הן לקיום בגלל העומס הכלכלי שהן מטילות על החקלאי. עוד

 

אֶבֶן שְׁתִיָּה. בֵּית הַבְּחִירָה – פרופ' אמריטוס אפרים חזן
שש עשרה פעמים מופיע בפרשת ראה הצירוף "המקום/במקום אשר יבחר ה'", מלבד הופעתו בפרשות הסמוכות לפרשתנו. הדגשה מיוחדת זו על "המקום" לעבודת ה' מחברת את הבוחר במקום למקום הנבחר, כפי שעולה ממדרש בראשית רבה בתחילת פרשת "ויצא". עוד

 

"כִּי מְנַסֶּה ה' אֱ-לֹהֵיכֶם אֶתְכֶם" – פרופ' משה צפור
בפרשתנו נמצא דין הנביא המסית לעבוד אלוהים אחרים, כחלק מקבוצת חוקים העוסקים בפיתוי ובהסתה לעבוד אלוהים אחרים. עניין זה שייך לחוק הנביא אשר בפרשת "שופטים" (דב' יח:יד-כב), ולאורו יש לקרוא את הפרשיה שלפנינו. פרשיית הנביא המסית לעבוד אלוהים אחרים היא אחת הפרשיות הבעייתיות והקשות ביותר. עוד

 

שולחנו של גבוה - יונה בר מעוז
איסורי האכילה של בעלי חיים שונים נשנו בדברים י"ד, לאחר שנזכרו כבר בויקרא י"א. ההדגשה על הקדושה בחיי העם והימנעות מן הטומאה בולטת בספר ויקרא בכללו, ונותנת אותותיה גם באיסורי האכילה של בעלי חיים, עד כדי חזרות שנראות מיותרות. נשווה לדוגמה כיצד מנוסח איסור אכילת הגמל, השפן והארנבת בספר ויקרא לעומת ספר דברים. עוד

 

קצת בשר בצלחת - הרב פרופ' ארי צבי זיבוטפסקי
בשנים האחרונות נטען שהיהדות האמתית מתנגדת לאכילת בשר, ומי שרוצה לנהוג ברוח התורה צריך להימנע מצריכת בשר. טיעון אחר עוסק בתעשיית הבשר כיום. נקודת מוצא טובה לקביעת הערכים היהודיים הנכונים היא לימוד ממעשיהן של דמויות מקראיות העשויות לשמש לנו דוגמה אישית, וניתן לומר שנדמה שאין להן שום היסוס בנוגע לצריכת בשר. עוד

 

תפקיד המזוזה - ד"ר אלכסנדר קליין
נאמר בפרשת ראה: "וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם, וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת  בֵּין עֵינֵיכֶם. וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם, כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ". בעל הטורים לומד מן הפסוקים הללו שאריכות הימים תלויה בקיום מצוות המזוזה. עוד



מצוות שמחת יום טוב - הרב צבי א. סלושץ
בפרשת ראה נאמר: "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" (דב' טז:יד). המילים "ושמחת בחגך" האמורות בפרשת המועדות שבפרשתנו, הן המקור למצוות שמחת יו"ט. אבל מה היא שמחה זו? כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצוות עשה נ"ד) שהיא הקרבת קרבן שלמים ואכילת בשר הקרבן. עוד

 

"וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן" - פרופ' אמריטוס אפרים חזן
המילה 'צדקה' בלשון המקרא באה במשמעות 'צדק': "לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (בר' יח:יט). מלשון חז"ל ואילך מתייחדת המילה 'צדקה' לעניין נדבה ותמיכה בעניים, משמעות זו עולה גם מן הפסוק "לֹא יוֹעִיל הוֹן בְּיוֹם עֶבְרָה וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (מש' יא:ד) המילה צדקה שימשה בסיס לדרשות רבות. היו שראו בצדקה הגנה כנגד המוות ותלו הצלה ממוות בכך שהניצול קיים את מצוות הצדקה. ההכרזה 'צדקה תציל ממוות' הפכה לקריאה מקובלת בפי מקבצי הנדבות, בעיקר בעת הלוויית המת. עוד

 

לכל פרשיות ראה

תאריך עדכון אחרון: 26/08/2019