פרשת כי תצא

פרשת כי תצא

בין ייבום לחליצה - הקשבה לקולות בחוק הייבום - ד"ר איילת סיידלר
מצוות הייבום כוללת בתוכה שני חלקים: החלק הראשון מחייב את היבם לשאת את אלמנת אחיו המת שנפטר ללא ילדים, ומטרת הנישואים מפורשת בחוק – הקמת שם למת. עוד

 

אשת יפת תואר ורות המואבייה - יונה בר-מעוז
במדרג אפשרויות הכניסה של אישה זרה לכלל עם ישראל נמצאות בקטבים מנוגדים 'אשת יפת תואר' שנשבתה
ורות המואבייה. עוד

 

"בָּא ללַמֵּד ונִמצָא לָמֵד": ההשוואה ההלכתית של אונס לרצח – שלום קולין
הצעקה הראשונה בתורה נשמעה לא-ל לבדו, האומר: "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה". צעקה זו, שהיא תוצאת מעשה הרצח הראשון בעולם, ממלאת את העולם כולו ומבטאת בכך את חומרתו של מעשה הרצח. רק איסור אחד מושווה בתורה לרצח: אונס נערה, שאף הוא אירע בשדה שבו אין איש לשמוע את הצעקה. עוד

 

"ונקלה אחיך לעיניך" - היחס לעבריין שריצה את עונשו – עו"ד אלישי בן-יצחק
הטלת עונש באה כאשר פרט בחברה הפר נורמה אסורה. לרוב תבקש הנורמה להבטיח את חירות הפרט, גופו ורכושו, או להגן על ערכים חברתיים או דתיים. מטרות רבות לענישה, ובכל מקרה ברי כי עבירה גוררת עימה סנקציה. אושיותיה של תפיסה זו נטועים כבר בחוק המקראי: כאשר התורה מצווה על עונש, היא מוסיפה לעיתים את הביטוי "לא תחוס עליו". עוד

 

"החיוב מוטל על הנשים ללבוש כלי גבר" – הרב פרופ' נריה גוטל
הדרישה מהבן לשמוע ב"קול אמו" מלמדת שמשקל חינוך האם אינו פחות ממשקל חינוך האב. אלא שבשורה התחתונה, רבים הפוסקים שכתבו מפורשות שהאם אינה מצווה בחינוך בניה. גם הסוברים שהאם כן חייבת בחינוכם מסכימים שלמצער עיקר מצוות החינוך, בראש ובראשונה על האב היא מוטלת. לאלה אפוא וגם לאלה, שאלה היא: מה מקומה של האֵם בחינוך ילדיה, נוכח העובדה שבדין בן סורר ומורה ניתן לקול האֵם משקל שווה למשקל קולו של האב? עוד

 

אוֹיָה לְאִישׁ עָנִי, /נוֹלָד בְּלִי כוֹכָב! – פרופ' אמריטוס אפרים חזן
פרשתנו היא אחת הפרשות העשירות במצוות, ומונים בה לא פחות מ-ע"ד מצוות. קשה לגלות את העיקרון המארגן את סדר הדברים, או את השיטה העומדת מאחוריהם, אך ניתן לארגן מתוך הפיזור קבוצות של מצוות סביב נושאים חברתיים ומשפחתיים. כך הפתיחה באשת יפת תואר, הסמוכה לענייני המלחמה המסיימים את הפרשה הקודמת, מכוונת אותנו למצוות וסייגים, הקובעים כי גם בעת מלחמה כבוד האדם וטוהר הנשק הם ערך עליון. עוד 

 

"לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדֹנָיו" - פרופ' נתן אביעזר
העבדות נחשבת כאחד המוסדות האכזריים בעולם, וכל מדינה בימינו מגנה אותה בתוקף. אם כן, מדוע התורה מתירה את העבדות, ואינה עוקרת אותה מן היסוד? התורה מדברת על שני מיני עבדים, עבד עברי ועבד כנעני. העבד הכנעני נחשב כרכושו של אדוניו. כשאדוניו של עבד כנעני מת, בניו יורשים את העבד, כשם שהם יורשים את רכוש אביהם. מדוע התורה הקדושה מתירה ליהודי להחזיק ברשותו עבד כנעני? עוד

 

"על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים" - ד"ר עדי בלכר
האיסור הגורף להתחתן עם מי שהם מעמון וממואב מנומק בפרשת "כי תצא" נימוק כפול: "על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים, ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך"הנימוק השני ברור ומובן, שהרי פרשה שלמה מיוחדת בתורה לניסיונו הכושל של בלק מלך מואב לקלל את בני ישראל באמצעות הקוסם בלעם. לעומת זאת, הנימוק הראשון סתום ולא מובן. עוד



"הרע במיעוטו" כשיקול הלכתי בפסיקה במאה העשרים - חיים דוד מימרן
פרשת "אשת יפת תואר", לפי פרשנות חז"ל, היא סוג של אילוץ בבחירה בין שתי אלטרנטיבות לא רצויות: לכתחילה, לא רצתה התורה להתיר "אשת יפת תואר" בשל היותה גויה. לאסור אותה – לא יכלה משום החשש שהלוחם לא יעמוד בפיתויי היצר הרע. התורה בחרה ב"רע במיעוטו", להתיר "אשת יפת תואר" במגבלות המפורטות בכתוב. עם זאת, למדו חז"ל מסמיכות הפרשיות, שסופו של הנושא אשת יפת תואר שיהיה לו ממנה בן סורר ומורה. עוד

 

בן סורר ומורה – הרב דוד בגנו
הגמרא במסכת סנהדרין (עא ע"א) מביאה ברייתא, האומרת: "בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב? דרוש וקבל שכר". בגמרא מבואר שזוהי דעתו של ר' יהודה הסובר ש"אם לא הייתה אמו שווה לאביו בקול, במראה ובקומה – אינו נעשה בן סורר ומורה". מקורו של ר' יהודה בדרשת הכתוב: "איננו שומע בקולנו" - עד שיהיו אביו ואמו שווים בקולם, במראה ובקומה. עוד

 

לכל פרשיות כי תצא

תאריך עדכון אחרון: 09/08/2018