פרשת פנחס

פרשת פנחס

הכיצד לא נכשל אליהו בדברי שקר ובגזל - אז בבואו אל רבי עקיבא ואשתו? - בעז שפיגל
כאשר פרשת פינחס חלה לפני צום י"ז בתמוז, כמו השנה, והיא אינה נכללת בשלוש השבתות שלפני תשעה באב, כי אז, אין מפטירין בה את ההפטרה הראשונה מתלתא דפורענותא, "דברי ירמיהו", אלא מפטירין בה "ויד ה' היתה אל אליהו". עוד
 
פנחס ושרח - פועלם ושכרם - לאה הימפרלב 
נעיין בשתיים מהדמויות המוצגות בפרשת פנחס, שאין ביניהן קשר ענייני: אחת רָאשית -  פנחס בן-אלעזר (במד' כה), ואחת שולית – שרח בת-אשר (במד' כו:מו). בעקבות 18 הפסוקים המוקדשים למעשה פנחס ושכרו והאזכור של רק שלוש מילים על שרח, יש התייחסות רבה לכל אחד מהם בנפרד במדרשים קדומים, אצל פרשני המקרא לתקופותיהם, ועד לעשרות כותבי רשומות על פרשת "פינחס". עוד
 
"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ": הסובלנות כערך חברתי - עו"ד אלישי בן יצחק
ב"וועדת האיתור" למנהיג עם ישראל, שיירש את משה, מפורטים תנאי הסף שיש לאתר במנהיג, עפ"י דרישת משה. עוד
 
לא נתכהן פינחס עד שהרגו לזמרי, עד שעשה שלום בין השבטים - הרב ד"ר יהודה זולדן
אהרון הכוהן נשא לאישה את אלישבע, אחות נחשון בן עמינדב, ונולדו להם ארבעה ילדים: נדב, אביהוא, אלעזר ואיתמר (שמ' ו:כג). ברשימת היוחסין הזאת (בפרשת "וארא") נזכר רק אחד מנכדי אהרון ואלישבע. עוד
 
לוויים כמשוררים לפני ה' - כיצד וממתי? – פרופ' אמריטוס שמעון אליעזר הלוי ספירו
מכל שבטי ישראל שצמחו מבני יעקב אבינו, השבט הבולט ביותר הוא שבט לוי. כמובן שאין זה בגלל מספרם הרב, שהרי היו המעט מכל השבטים, אלא בשל רב-צדדיותם, המשתקפת בתפקידים השונים והמגוונים שהם נקראו למלא. באופן מפתיע, הלוויים שהתחילו דרכם כ"ילד שובב" שקיבל נזיפה מאביו, השתפרו עד שזכו לברכת משה שכינה אותם "אִישׁ חֲסִידֶך". אבל יותר משמעותי הוא, שבשעה שגיבורים, חכמים ומנהיגים קמו משבטים שונים, רק שבט לוי נבחר בשלמותו להיות מופקד על שירות בקודש ברמה הגבוהה ביותר. עוד
 
קנאות ומנהיגות - הרב עמיהוד סלומון
פרשת פנחס מעלה על נס את מעשהו של פינחס, שהרג את זמרי בן סלוא, נשיא בית אב לשמעוני. חז"ל מתארים שבאירוע זה נתעלמה הלכה ממשה, והיה זה פינחס שהזכיר לו את הדין. גם לאחר שמשה נזכר בהלכה, הוא לא הורה לפינחס בפירוש להרוג את זמרי. אולי משום כך רמז משה לפינחס, שאם הוא התעורר לכך מעצמו, משמע שהוא ראוי לכך ורשאי להשלים בעצמו את הביצוע. עוד
 
עריכת צוואה כפתרון לירושת הבת - יובל בדיחי
את סדר הירושה ע"פ דין מבארת התורה אגב פתרון שאלתן של בנות צלפחד: "לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (במ' כז:ד). הבנות אומרות למשה כי אביהן מת מבלי שהותיר אחריו בנים, אלא בנות בלבד. ביודען את הדין הנוהג, לפיו במקום שישנם בנים, בנות אינן יורשות, הן מביעות את דעתן כי במקרה הפרטי שלהן, כאשר  קיימות רק בנות לנפטר, העברת נחלתו לאחיו ולא לצאצאיו יוצרת עיוות דין. עוד
 
סיפור מינוי יהושע ליורש משה – פרופ' עמוס פריש
אחת מנוסחות הפתיחה הנפוצות ביותר בתורה, "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר", מופיעה באופן חד-פעמי בהיפוך בפרשתנו: "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר". יש בכך כדי להאיר את הייחוד שבתיאור מינוי יהושע ליורשו של משה (במ' כז:יב-כג), שבו היא מופיעה (פס' טו). בכוונתנו לדון בסיפור זה תוך התמקדות בשלושה היבטים: החזרות על מילים תוך שינוי מסוים, המשמעויות של הסיפור וזיקתו לסביבתו הקרובה והרחוקה בספר במדבר. עוד
 
 
על הקנאות ועל התבונה - פרופ' דב שוורץ
פרשת פנחס פותחת בכתוב: "פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי" (במ' כה:יא). לשון קנאה בא בפסוק שלוש פעמים, ופינחס נתפס כמי שהמיר קנאה אלוהית בקנאה ארצית. כלומר, פינחס הוא מעין פרדיגמה של פעילות נמרצת ודבקות מוחלטת במטרה בלא שיקול דעת מקדים. פינחס לא נועץ בחכמים או בבית דין, אלא מיד כשראה את העוול, פעל בתקיפות. עוד

ארבעה מודלים של מנהיגים בפרשת "פינחס" - חיים דוד מימרן
בדרך כלל, המנהיגים מצהירים שהם משרתים אידיאל עליון במציאות החיים. לעתים, כשהפער בין האידיאל ובין המציאות גדול כל כך, עשויות להתפתח שתי תגובות עיקריות: יש שיתקוממו נגד המציאות ובמקרים מסוימים אף יתעלמו ממנה; ויש מי שיתפשרו עם האידיאל וינסו לערוך בו שינויים מתוך רצון להתאימו למציאות. פרשת "פינחס" מציעה ארבעה מודלים של מנהיגים המתמודדים עם מצב זה, כל אחד בדרכו. עוד

שירת הארץ ב'פרשת המוספים' - גב' יונה בר מעוז
דיני הקרבנות בפרשת פינחס מכונים 'פרשת המוספים', כי הם נפתחים בקרבן התמיד היומי (כח: א-ח), ואחריו נזכרים הקרבנות הנוספים במועדים מיוחדים, כפי שמבטא בבירור הביטוי החוזר "מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד" (וניסוחים דומים אחרים). אלא שמלכתחילה היה אפשר לוותר כאן על פירוט קרבן התמיד, שהרי הוא נזכר כבר בשמות כט:לח-מב, ולהסתפק באזכור שלו בעזרת הביטוי החוזר. עוד

שתי נקודות בפרשיות בנות צלפחד - ד"ר נתן קלר
בנות צלפחד נחשבות סמל של חכמה וצדקות. "חכמניות הן, דרשניות הן, צדקניות הן" (בבא בתרא קי"ט ע"ב). מעיון ראשוני בפסוקים לא ברור מדוע התנהגותן של בנות צלפחד נאצלת כל כך. בדברינו, נעמוד על שתי נקודות בפרשיות בנות צלפחד. ננסה להבין על סמך רמזים בפסוקים ומדרשי חז"ל שניתן לראותם משלימים את תמונת הפסוקים במה התנהגותן של בנות צלפחד הייתה כה יוצאת דופן. עוד
 
תאריך עדכון אחרון: 30/07/2019