פרשת מסעי

פרשת מסעי

כפרות הכוהן הגדול בחייו ובמותו - עמיצור ברק

רשימת המסעות הפותחת את פרשתנו, החל מהמסע הראשון (לג:ה): "וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת", ועד המסע האחרון: "וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב" (לג:מח), לא פורטו אירועים, מלבד אחד בהר-ההר: מות הכוהן הגדול הראשון, אהרון, וצמוד לכך התחלת המלחמה הראשונה, מתוך ארבע, בשנת הנדודים האחרונה: "וַיַּעַל אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֶל הֹר הָהָר... וַיָּמָת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ. עוד 

תפישת הזמן של מסע מתמשך - עמיחי כהן

ארבעים ושתיים תחנות מסע מפורטות בפרשתנו, המסכמת את מסע העם במדבר ואת ההכנות האחרונות לקראת הכניסה לארץ. ארבעים ושתיים נקודות ציון שבהן חנו השבטים במדבר ומהן נסעו הלאה אל היעד הבא. עוד

בדרך לפענוח משמעות אי-העקיבות בסדר השמות של בנות צלפחד - ד"ר יוסף קליין
עיון ברשימות מלמד על אי-עקיבות בסדר הבנות, בהשוואת שתי הסדרות הראשונות עם האחרונה. נשאלת השאלה באשר לסיבה לכך.  חכמי התלמוד  מייחסים לשינוי מגוון משמעויות. עוד

 

"וְשֵׂעִיר וְהַר פָּארָן וְסִינַי וְסִין עֵדַי" – פרופ' אמריטוס אפרים חזן
פרשת "מסעי" חלה תמיד בשבת השנייה שבימי בין המצרים, אם כמחוברת ל"מטות" בשנה רגילה ואם כפרשה נפרדת במקצת השנים המעוברות. החל מן השבת הקודמת, שבת "דִּבְרֵי", ועד לשבת "שׁוּבָה", השבתות נקראות על שם הפטרותיהן, ומכאן גם חשיבות ההפטרה. שלוש ההפטרות הראשונות: "דִּבְרֵי", "שִׁמְעוּ" ו"חֲזוֹן" נקראו בשם ה"מאיים": "תלתא דפורענותא". עם זאת, יש לשים לב לסיומן של ההפטרות, המביאים פסוקי נחמה. עוד

 

תרומת הארכאולוגיה להבנת חלוקת הנחלות לבני מנשה ולבנות צלפחד – ד"ר אריה בורנשטיין
סופו של ספר במדבר עוסק בעניינים הקשורים ביישוב ארץ ישראל: היחס ליושבי הארץ, הורשת הארץ, גבולות ארץ כנען, חובת כיבוש הארץ, באי הארץ והקצאת ערי לוויים וערי מקלט. העניין האחרון עוסק בזיקה המשפחתית של כל פרט מישראל לנחלתו: "וְלֹא תִסֹּב נַחֲלָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמַּטֶּה אֶל מַטֶּה, כִּי אִישׁ בְּנַחֲלַת מַטֵּה אֲבֹתָיו יִדְבְּקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". עוד

 

המסע במדבר: "לא נתגלה לנו סודו" – הרב גבריאל קדוש
בקריאת המסעות של בני ישראל יש לנו תחושה, שבכל ארבעים השנים שהיו בני ישראל במדבר, הם היו בניידות בלתי פוסקת של פירוק והרכבה של המאהל הענקי בן עשרות אלפי המשפחות ברוכות הילדים. בפרשתנו הדגישה תורה בפירוט רב ודקדקני את סדרי המסעות, אך גם בפרשת "בהעלתך" יש פירוט של מצבים אפשריים שונים שבהם יתנהלו המסעות על פי הענן, ובלשון התורה "על פי ה'". החזרות הרבות וההדגשה על המצבים השונים של חניית בני ישראל ומסעם נראות מכוונות למטרה מסוימת. עוד


"לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו" במבחן הביצוע – פרופ' יואל אליצור
פרשתנו חוזרת בקיצור על מה שכבר נאמר בצמוד למפקד האוכלוסין שנערך מעט קודם לכן בערבות מואב. העקרונות כאן הם כנראה שניים: גודל הנחלה בהתאם לגודל האוכלוסייה, והאזור הכללי שבו ינחל כל שבט ייקבע בגורל. בפועל, אנו רואים חריגות מהעקרונות הללו בחלוקת הנחלות שבספר יהושע. עוד


מסעות בני ישראל - עו"ד אלישי בן יצחק
פרשת "מסעי" פותחת ברשימה ארוכה של התחנות שחנו בהן בני ישראל במדבר, ארבעים ושתיים תחנות. וראוי לציין בעניין זה שני דברים: המילים המנחות בכל תחנה הן "ויסעו" בראש הפסוק והמילה "ויחנו" בסופו; פתיחתה של רשימת המסעות נפתחת בציווי האלוהי למשה רבנו לפרט את מסעות בני ישראל במדבר. ראוי לשאול: מה טעם ראתה התורה לפרט את מסעות בני ישראל במדבר ואת התחנות שחנו בהן? עוד


והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחֹתיכם לרב תרבה את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו - פרופ' יואל אליצור
חלוקת הארץ אמורה להתבצע לפי שני עקרונות: לפי מספר האנשים ולפי הגורל. וכאן מתעוררות שלוש שאלות: אם החלוקה היא לפי גודל אוכלוסייה, הלא אין לעשות זאת לפי גורל? האם נתקיים "לָרַב תַּרְבֶּה נַחֲלָתוֹ"? ואם הנחלות קבועות היו מראש, מה עניינו של הגורל? עוד
 

"לטוב בעיניהם תהיינה לנשים" - הרב יואל וד"ר חנה קטן
החידוש-לכאורה שבציווי זה שבפרשתנו מפתיע מעט את בן דורנו, אולם בדור המדבר הוא התאים דווקא לנשים חכמניות ודעתניות ועצמאיות כחמש בנות צלפחד. עד הדורות האחרונים דעתה של הבת בשאלת נישואיה כמעט שלא היה לה מקום במבנה המשפחתי המקובל, ואביה ואמה ואחיה הגדולים הם שבחרו וקבעו כמעט בלעדית את זהות החתן ואת מועד הנישואין. אמנם לדורות התקבלה ההלכה שאין להשיא אישה ללא הסכמתה. עוד

 

לכל פרשיות מסעי

תאריך עדכון אחרון: 30/07/2019