"מה נשתנה" בפתח שנת הלימודים תשע"א

ידיעות אחרונות, אוקטובר 2010

 

"אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח" – כמו בשנים קודמות, גם בפתח שנת הלימודים האקדמית תשע"א ראוי לזכור ולהזכיר פסוק זה ממסכת אבות. אלא שהפעם יש יסוד לדבר על תמורות רלבנטיות שמצטיירות באופק. על סימנים מבשרי שינוי שכולנו נצא נשכרים ממנו.

 

מערכת ההשכלה הגבוהה היא עתירת השקעות. אבל עוד יותר מכך מדובר במערכת עתירת רווחים. התורה היוצאת ממנה – תרומות הידע והחשיבה שהיא מספקת לציבור הרחב, ובכלל זה לחוסן הכלכלי והביטחוני של החברה הישראלית – היא הבסיס לכמות אדירה של קמח. התפוקות שלה, לא רק האינטלקטואליות אלא גם החומריות – עולות בהרבה על התשומות.

 

האמת הבסיסית הזאת לא הייתה נהירה זה שנים לרבים ממקבלי ההחלטות במקומותינו. בעשור הקודם קוצץ התקציב הממלכתי להשכלה הגבוהה ב-25%, בהתעלם מהגידול במספר הסטודנטים ומשחיקת הציוד הקיים והצורך בציוד חדיש, והתוצאות השליליות לא איחרו להופיע. בריחת המוחות מישראל גדלה. חוקרים צעירים מצטיינים שיצאו להשתלמויות בחו"ל לא שבו מהן בשל העדר אפשרות להיקלט. הגיל הממוצע של הסגל האקדמי עלה (תוך פגיעה בלתי נמנעת ברמת היצירתיות שלו), היחס בין מספר המרצים למספר הסטודנטים הורע מאוד. חוגים שונים הגיעו עד משבר.

 

במאמץ להיחלץ מן הסבך הזה איתרה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, בראשותו של פרופ' עמנואל טרכטנברג, שלוש בעיות מרכזיות הטעונות טיפול דחוף. מתברר שפתרון המצוקה החומרית של האוניברסיטאות כמוהו כשולחן שצריך להישען על שלוש רגליים בעת ועונה אחת אלא שבינתיים נראה כי רק רגל אחת מהשלוש כבר הגיעה לתחילתו של הטיפול הנאות.

 

לאורך שנים אנו טוענים כי לא זו בלבד שהמדינה צריכה להגדיל את הסכומים שהיא מפנה

לאוניברסיטאות  באמצעות ות"ת. יש לעשות זאת במסגרת של תכנון לטווח ארוך כדי לאפשר למערכת לכלכל את צעדיה בצורה רציונלית ולבנות תשתית ליצירת מוקדי מצוינות. ואכן, השנה האקדמית תשע"א נפתחת בסימן וכתוצאה ממו"מ מוצלח בין ות"ת לאוצר שהביא להגדלה בתקציב ות"ת וגיבוש של תכנון שש-שנתי מהסוג האמור ובתקווה ממשית שנוכל לנצלו כיאות.

 

בעת ובעונה אחת, עדיין לא הגענו לסף הפתרון של בעיית שכר הלימוד. למרבה הצער, מדינת ישראל אינה יכולה לפטור את הסטודנטים משותפות בנשיאת הנטל של מימון לימודיהם. גם התרומות שהאוניברסיטאות מגייסות מידידיהן הנדיבים בארץ ובעולם אינן עונות על מה שנדרש. ומותר אפילו להזכיר שאין שום עוול בשכר לימור הוגן תמורת הכשרה מקצועית נאותה. לפי כל הסימנים, נציגי הסטודנטים מיטיבים להבין את כובד העניין ויש תקווה שמאמצים משותפים שהושקעו במו"מ בין ות"ת והאוצר וביניהם יולידו השנה פריצת דרך היסטורית – כזאת שתגדיל את משאבי המערכת ותשפר את איכות ההוראה.

 

תאריך עדכון אחרון: 02/05/2011

שלח לחבר