"בחזרה לספסל הלימודים" משבר ההיי-טק

ידיעות אחרונות, מרץ 2009

 

המשבר הכלכלי הגלובלי מפליא את מכתו בענפים גלובליים. חדשות לבקרים אנו שומעים על פיטורים שבוצעו או עתידים להתחולל במגזר ההיי-טק. מאות עובדים מיומנים שהורגלו לעבודה יצירתית ומתוגמלת נקלעים למעגל המובטלים על כל המצוקות הכרוכות בכך. אין הבדל עקרוני בינם ובין מפוטרי ענפים שאינם עתירי-ידע. חובתה של המדינה כלפיהם אינה שונה מחובתה כלפי העובדים של "עוף העמק" או "פרי גליל". הממשלה הבאה תצטרך להקצות תקציבים ומשאבים לפעילויות שישקמו את כל מטות הלחם שנשברו. אבל ראוי שהצעדים הנדרשים יינקטו בהתאם למאפיינים של כל קבוצת מובטלים. כך, למשל, בכל הנוגע למובטלי ההיי-טק אפשר וכדאי לעשות זאת באמצעות המוסדות להשכלה גבוהה.

המובטלים האלה, רובם ככולם, כבר ישבו על ספסלי האקדמיה וקנו בה את היסודות לצבירה ויצירה של ידע ששירתו אותם בהצלחה עד פרוץ המשבר. עכשיו אפשר לסייע להם במתן הזדמנות להרחיב אופקים וללמוד לקראת תואר שני ושלישי. הכנסתם למעגל של לימודים מתקדמים יכולה לספק מענה נאות לחלק חשוב מהצרכים שלהם ולהועיל לכלכלה הישראלית בכללותה. לשם כך צריך לפתוח בתוכנית משותפת לאוניברסיטאות ולממשלה ולכלול בה שני סעיפים עיקריים: מחד גיסא, תכנון הקליטה של מאות "פליטי" היי-טק במוסדות ההשכלה הגבוהה, ומאידך גיסא, הקמת קרן שתספק לנקלטים האלה מלגות בתקופת הלימודים המתקדמים.

 

שני הסעיפים האלה הם בני-ביצוע. שבע אוניברסיטאות המחקר הישראליות יכולות בהחלט להכשיר מסטרנטים ודוקטורנטים בהיקף נרחב בהרבה מזה שיש בהן היום. בה-בעת, הקרן האמורה נמצאת בהישג-יד – בכספים שיופנו לכל תוכנית שפויה לטיפול באבטלה.

 

המלגות שמדובר בהן לא ישתוו, כמובן, לסכומי השכר הנהוגים (או אלה שהיו נהוגים) בתעשיית ההיי-טק. מי שיקבלו אותן יצטרכו למצוא עיסוקים נוספים כדי להבטיח את פרנסתם ופרנסת משפחותיהם. אבל החיסרון הזה אינו שקול ליתרונות של השילוב בכללותו.

 

בראש ובראשונה, החזרה לספסל הלימודים תקל על מפוטרי ה"היי-טק" להישאר בתמונה ולשמור על גאוותם המקצועית. אלה מביניהם שייקלטו במחקרים קרובים לנושאים שהעסיקו אותם לפני הפיטורים יוסיפו להתעדכן בכל החידושים הרלבנטיים. אחרים, שימצאו את מקומם בחוגים של פקולטות למדעי החברה או למדעי הרוח, ירכשו כישורים שיאפשרו להם להתמודד עם אתגרים מקצועיים מזוויות שלא הורגלו בהן. יהיו, מן הסתם, גם כאלה שינצלו את ההזדמנות לעבור לתחומי התמחות נחוצים אחרים. בין השאר, במסגרת המוצעת יהיה אפשר להרחיב ולקדם במידה ניכרת את ההסבה של כוח-אדם איכותי להוראה.

 

ההיסטוריה האנושית מלמדת שסוף המשבר הזה לבוא בתוך כמה שנים. הדעת נותנת כי לאחר מכן ייפתחו אפיקים חדשים ומי שישכיל לזהות אותם בהקדם יוכל לעשות בהם שימוש מיטבי. אין נוסחה בדוקה לזיהוי כזה, אבל אין ספק שהרחבת והידע היא תנאי חיוני לביצועו ועוד יותר מכך לניצולו. בהקשר הזה אפשר אפוא לקבוע בביטחון כי מרבה דעת לא ירבה מכאוב אלא ימעיט תסכול ובעיקר ירבה תקווה.

 

תאריך עדכון אחרון: 10/11/2010

שלח לחבר