דברי ברכה בפתיחת כינוס הגנומיקה

דברי ברכה בפתיחת כינוס הגנומיקה

 
 
 11.2.08
פרופ' בולסלב גולדמן
פרופ' מרדכי שני
Prof. Paul Root Wolpe
Prof. Jonathan Glover
פרופ' נעם זהר - יוזם ומארגן הכנס
חברי סגל, סטודנטים  אורחים יקרים,
 
בראשית דברי ברצוני לברך את מרכז גרטנר וראשיו פרופ' גולדמן ופרופ' שני, על שיתוף פעולה בכינוס זה. זהו ניצן ראשון שאנו מקווים כי ינביט בעתיד הקמת מרכז משותף ארצי לביו-אתיקה.
הכינוס הזה , הוא ביטוי לייחודה, מקוריותה ומצויינותה של אוניברסיטת בר-אילן. אוניברסיטת בר-אילן, המציינת השנה 53 שנה להיווסדה, חרתה על דיגלה 4 עקרונות ויעדי יסוד- תורה, מדע, מצויינות וסובלנות. בנושא שנבחר לכינוס חשוב זה מגולמים ארבעת היסודות הללו. טול אחד מהם ופגמת בשלמות העיסוק בנושא. למעשה, בכל תחומי המחקר והוראה בבר-אילן, ב-45 מחלקותיה, אנו משלבים יחדיו היסודות הללו. השילוב הייחודי הזה מאפשר לנו להכשיר בוגרים ומדענים ייחודיים, בעלי מטען סגולי וערכי מיוחדים, המשלבים מדע עם ערכים יהודיים, אם תרצו מדע עם "נשמה יהודית".
 
 אולי אין נושא ראוי וחשוב יותר להבליט השילוב הזה מאשר הנושא שנבחר לכינוס זה. ההתקדמות המדהימה בעולם המדע בכלל, ובעולם הרפואה בפרט, מעלה שאלות אתיות לא פשוטות, שמציבות אתגר מחשבתי-עיוני ומעשי לעולם הנאור בכלל ולעולם היהודי בפרט.
 
רק בימים אלו התבשרנו על פרויקט שאפתני לריצופם המלא של גנומים של יותר מ- 1,000 אנשים שונים ברחבי העולם, שמטרתו יצירה של בסיס מחקרי –השוואתי ומפת ייחוס מפורטת להבנת השונות בין בני אדם. המידע יהיה נגיש לכלל הקהילה המדעית ולציבור כולו. מקום מרכזי בפרויקט, שבו יושקעו עשרות מיליוני דולרים, יוקדש לבחינת ההשלכות האתיות, החוקיות והחברתיות הנוגעות למחקר.
 
 בדרך כלל עמדת היהדות ביחס לחידושים מדעיים או חברתיים שלא ידוע היטב לאן הם מובילים היא גישה שמרנית וזהירה, בבחינת "חדש אסור מן התורה", "עושה חדשת בעל מלחמות". לכן, אמנם נדרשת זהירות רבה וקבלה איטית והדרגתית של חידושים מדעיים וטכנולוגיים, אך מאידך, ברמה העקרונית, ברור שכל מה שאיננו אסור הרי הוא מותר: "כל דבר שלא נדע טעם לאוסרו, מותר הוא בלי טעם, שלא הזכירה התורה דברים המותרים כולם, רק דברים אסורים" (תפא"י ידים ד ג).
 
ההתפתחות המואצת של מדע הרפואה הציבה לא מעט שאלות אתיות ששומה עלינו להתמודד איתן. בין השאלות הללו השאלה העקרונית של שיבוט בני אדם ושיבוט תרפויטי היא: האם יש בעצם התהליכים הללו או בתוצאותיהם איסור השקפתי כללי ו/או הלכתי ספציפי?
 
   על מנת להשיב על שאלה עקרונית זו ש לבחון מספר היבטים השקפתיים והלכתיים כמו:
 
1.       האם יש בפיתוח טכניקות של שיבוט בני אדם משום פגיעה בעצם האמונה בבורא עולם?
 
2.       האם יש לראות בטכנולוגית השיבוט משום איסור הלכתי-השקפתי עקרוני להתערבות שלילית במעשה הבריאה ?
 
כאיש המדעים המדויקים ושומר מצוות האמון על טקסטים תורניים, לדעתי התשובה היא שלילית, כלומר הדבר אינו אסור בהיבט ההלכתי, אם כי בפרטי הביצוע של הטכנולוגיות המתקדמות ייתכנו מצבים שניתן לראות בהם התערבות שלילית ובלתי רצויה בבריאה.
 
לפי השקפת היהדות יש היתר וחובה לבנות ולשכלל את העולם בכל דרך וכיוון לתועלת בני האדם. באופן עקרוני אין לראות בפעולות של שכלול ושיפור העולם משום סתירת גזירת מלכו של עולם, והתערבות שלילת בבריאה, אלא אדרבה משום שותפות חיובית בין הקב"ה לבין בני האדם.
 
רעיון זה בא לידי ביטוי בצורות שונות בחז"ל ובין גדולי הוגי הדעות בישראל. בתלמוד מצינו:" תניא דבי רבי ישמעאל:' ורפא ירפא '  (שמות כא יט), מכאן שניתן לרופא לרפא" (בבא קמא פה א). ופירש רש"י שם:" ולא אמרינן רחמנא מחי ואיהו מסי". (תרגום: ואין אומרים: הקב"ה מחץ והוא מרפא).
 
סוגיה אתית מוסרית מורכבת נוספת, שלא תידון בכנס זה, אך אני מקוה שהמרכז שיקום יעסוק בו ובעמקות רבה, קשורה בגיבוש "סל התרופות" .
יש פה קונפליקט בלתי פתיר: מצד אחד חברה שנותנת לחולים שבתוכה למות אפילו יום אחד לפני הזמן שהם נידונו למות אילו היו מקבלים את התרופה, היא חברה אטומה. נוסף על כך הדבר יוצר בעיה נוראית של אפליה, שכן אנשים שיש להם כסף יוכלו לקנות את התרופה גם ללא עזרת הממשלה.
 
מצד שני, כל חברה צריכה לקבוע לעצמה גבולות. לדוגמא, אם הייתי מבקש מכל אחד מכם לתרום אלף שקל, בכדי להאריך באופן משמעותי את חייו של חולה מסויים בסרטן המעי הגס, אני מקווה שכל אחד מהנוכחים היה עושה זאת. אולם, אם הייתי אומר לכם למכור את ביתכם, או לקחת הלוואה של מאה אלף ש"ח אני כבר לא יודע . . . – לכל אחד מאיתנו יש גבול.
כמו כן , גם אם אתה מוכן לתת לחולה אחד, הרי מיד בא השני אחריו, ומה עם חולה סרטן הדם וכך הלאה עד אין סוף?
 
מכל מקום, אנו בבר-אילן נמשיך לעסוק בסוגיות מורכבות אלו. הבה ונהיה אור לגויים גם בעניין זה ונוכיח קבל עם ועולם, כי מדע ודת, מדע והלכה יכולים וחייבים לדור בכפיפה אחת, לתועלת האדם והאנושות כולה. אנו בבר-אילן את תרומתנו בנושא הזה נתרום.
 
תאריך עדכון אחרון: 10/11/2010