ביו אתיקה: האתגר

אחד הנושאים היותר מאתגרים ומרתקים שבהם עוסקים חוקרים באוניברסיטת בר-אילן קשור בביו-אתיקה. תחום זה יקבל משנה תוקף עם הקמת ביה"ס לרפואה של בר-אילן בגליל והמרכז למחקר רפואי שיוקם על ידו. התקדמות הרפואה שהביאה להארכת תוחלת החיים הביאה עימה גם לא מעט בעיות אתיות כבדות משקל שמן הראוי שאנשי מדע ומחקר כמו גם אחרים יתנו עליהן את דעתם. הזדמנות לעמוד על האתגרים שמציבים מדע הרפואה והביולוגיה בתחום האתי והדרכים שהמחשבה והמסורת היהודית מתמודדות עמם היתה בכינוס חשוב שנערך באחרונה באוניברסיטת בר-אילן בשיתוף עם אוניברסיטת קולומביה, ארה"ב וכותרתו:
"הכוח לגלות וליצור: אתגרים אתיים שמקורם בטכנולוגיית דנ"א ובגנטיקה: רישומה של הגנטיקה על החיים היהודיים ועל האתיקה היהודית". 
 
תחילתו של הרישום הזה במקורותינו היא קדומה מאוד, הרבה לפני שנטבע המונח גנטיקה, קל וחומר לפני שלמדנו מהו דנ"א ובטרם היות טכנולוגיית דנ"א. אפשר אולי להציב את הראשית הזאת בפרק ל' בספר בראשית, במעשה ביעקב אבינו המפצל מקלות לבנה ולוז וערמון ומציג את המקלות המפוצלים ברהטים בשקתות המים למען ייחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקודים, נקודים וטלואים. אפשר למצוא לכך סימוכין גם באיסורי העריות למיניהם, בדברי מסכת בכורות "גבוה לא ישא גבוהית שמא יצא מהם תורן, ננס לא ישא ננסית שמא יצא מהם אצבעוני, לבן לא ישא לבנה שמא יצא מהם בוהק, שחור לא ישא שחורה שמא יצא מהם טפוח." אפילו במימרה "ברא כרעא דאבוה".
 
אבל אין ספק שההתוודעות שלנו לסודות הביולוגיה המולקולרית של התורשה ולטכנולוגיות שהתפתחו בעשורים האחרונים כתוצאה מהפענוח של הסודות האלה מציבה אתגרים חדשים, מרתקים ומסעירים ליהודים שומרי מצוות ההלכה שאינם מנותקים מן המציאות האופפת אותם. בוודאי לאלה שמקבלים ללא סייג את הוראתו של הרמב"ם "ולא יושג אותו מדע אלוקי אלא לאחר מדעי הטבע". למשל, מקרה הבוחן, שהועלה לדיון במהלך הכינוס, סיפור השימוש בתאי גזע מעורלה שנכרתה זה עתה במילה ליצירת תא דמוי זרע שיאפשר הפריה חוץ גופית לצורך קיום המצווה הראשונה של "פרו ורבו" והעמדת צאצא לזוג לוקה בבעיית פריון.
 
כפי שדמיוני הולך שבי, אין לי ספק בכך שדיון כזה לא היה יכול לעלות על הדעת ולא היה אפשר לחפש ולמצוא את הממשק שלו עם אותו מדע אלוקי אלא לאחר מדעי הטבע, לאחר שמדענים ברוכי כישרונות עמדו על קיומם של תאי גזע ועל הפוטנציאל האדיר הגלום בהם. אין לי גם שמץ של ספק בלגיטימיות הלכתית המלאה שהייתה ויש לעבודתם של המדענים הללו.
 
לעניות דעתי מדובר בקיומה של מצוות "וחי בהם", אם תרצו בניצול משאבי המוח האנושי, שהוא כמובן חלק בלתי נפרד מהיותנו ברואים בצלם ובדמות, כדי להרחיב דעת לשמה וגם כדי להרחיב דעת למען הרבות חיים והשבחת חיים. אין לי ספק שמדובר בהמחשה קלאסית של המילים "הכול צפוי והרשות נתונה".
 
אכן לפתח חטאת רובץ ויצר לב האדם יכול להיות רע מנעוריו ושורה ארוכה של מצוות לא תעשה , שראשיתה ב"לא תרצח" מלמדת אותנו כי איננו פטורים מאחריות למעשינו. אכן, אנו ערים לאפשרות לנצל כל ידע לרעה ולסכנות הרבות והאדירות הכרוכות באפשרות הזאת. אנו יודעים, למרבה הצער שכבר היו דברים מעולם. אבל אנו מצווים לחתור לקדמה מדעית ולהצמיד לה קדמה מוסרית. אני מרשה לעצמי לקבוע שכל ההיבטים ההלכתיים של ההתערבות במעשי התורשה מעוגנים בקדמה המוסרית הנחוצה הזאת. לכן ראוי לנו ללבן אותם אל מול הקדמה המדעית.
                                                                   
תאריך עדכון אחרון: 02/05/2011

שלח לחבר