מדעי הרוח ויהדות

בבר-אילן מתקרבים להשלמת נוסח התנ"ך המדויק ביותר
לפרופ' מנחם כהן, מהמחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, אין כל ספק - בכל ספר תנ"ך שנמצא על כל מדף ספרים יהודי אפשר למצוא טעויות. עשרות רבות של טעויות, אולי מאות. עכשיו, אחרי  פרויקט שנמשך כבר 40 שנה, מבקש כהן, מנהל מפעל מקראות הכתר, יחד עם שותפיו מהאוניברסיטה, להציג לעולם את התנ"ך המדויק ביותר שנוצר באלף השנים האחרונות ואולי מאז ומעולם.

למאמר המלא


פואטיקה ומגדר בסיפוריה של הסופרת המרוקאית לטיפה באקא
נתנאלה מלמד, דוקטורנטית במחלקה לערבית באוניברסיטת בר -אילן, חוקרת את יצירותיה של הסופרת לטיפה באקא, מהבולטות בספרות מרוקו היום. באקא מעניקה מקום מרכזי ביצירותיה לעיסוק בחוויה הנשית ובדאגותיהן של נשים. מן האופן שבו חושפת באקא בפני הקורא את עולמה הפנימי של האישה, ניכר כי היא מבקשת לא רק לתת ביטוי לניסיון הנשי, אלא גם לצאת נגד דרך הצגתה של האישה בספרות הגברית השלטת. כסופרת, מעורבת באקא בקידום מעמד האישה ובהגנה על זכויותיה, וב-1992 זכתה בפרס מטעם "התאחדות הסופרים המרוקנית" לסופרים צעירים בתחום הסיפור הקצר.

למאמר המלא

ספר חדש מציג מושגים מרכזיים מתורת הקבלה בשימוש יום יומי
הספר "מלכודת הדבש והעוקץ בקבלהאלוהים, אדם ונחש" שחיבר ד"ר טוני לביא,מרצה וחוקר בכיר במרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר -אילן, עוסק בתורת הקבלה של המאה העשרים. הספר מתרכז בעיקר בנקודת מבטו של המקובל ר' יהודה הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם". הספר נועד לפתוח בפני הקוראים אשנב לסודות החבויים בתורת הקבלה.חיי בני האדם מלווים בחששות, באי- וודאות מתמדת על כל צעד ושעל במסעם הארצי. תורת הקבלה אמורה לתת לאדם כלים להתמודדות מול השאלות והקשיים העומדים בדרכו.

למאמרהמלא
 

הערת שוליים: מוטיבים יהודיים באמנות ישראלית
בהיסטוריוגרפיה של האמנות הישראלית מקובל היה לראות באמנות, שנוצרה בעת החדשה על ידי אמנים יהודים ואשר עסקה בנושאים שיש להם זיקה ליהדות ולחיי היהודים כעיסוק של המאה ה-19, שהסתיים בגין פריחתה של האמנות החילונית. אולם קריאה בלתי תלויה של היצירות הנוצרות בישראל חושפת בהן רבדי שפה וזהות יהודיים עמוקים. כאשר בוחנים את משמעויות החומרים היהודיים הסמויים בטקסט הגלוי של העבודות מתברר כי יש בכוחן לשנות לחלוטין ואף להפוך את סדר-היום הנראה לעין היצירות. הספר "שוליים – אמנות יהודית כפריפריה ישראלית", בהוצאת מרכז ליבר שבאוניברסיטת בר-אילן, דן בכך.

למאמר המלא

הארד טו גט: מניעת עגינות על ידי הסכם קדם נישואין
ד"ר רחל לבמור, קיבלה לאחרונה תואר דוקטור מהמחלקה לתלמוד בבר-אילן, ובעבודת הדיסרטציה ציינה שהסכם קדם נישואין למניעת סרבנות גט מסייע לשני בני הזוג, אם יגיעו לכך, לנהל משא ומתן מכובד ולהגיע להסכמות בעת גירושיהם. הסכם טוב עונה הן על דרישות החוק האזרחי והן על דרישות ההלכה היהודית.
 

מזבח פלישתי התגלה באתר העיר גת הקדומה
פרופ' אהרון מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה בבר-אילן גילה בחפירות בתל צפית (גת המקראית) מזבח פלישתי נדיר. המזבח מזכיר התיאורים של המזבחות במקרא והוא בעל זוג קרניים בצדו הקדמי ועיטור של כרכוב במרכזו.
 

מחשבת חב"ד – הגות, חוויה ומיסטיקה
פרופ' דב שוורץ מהמחלקה לפילוסופיה יהודית בבר-אילן מחבר הספר "מחשבת חב"ד – מראשית עד אחרית" הדן בהגותם של שבעת אדמו"ריה של חב"ד כחוג רעיוני בעל תודעת מסורת ורציפות.
פרופ' שוורץ טוען שהדיאלקטיקה החב"דית איננה מצטמצמת למימד הספיריטואלי. הוגי חב"ד ביקשו לספק הסבר מלא ליקום הרוחני והגשמי כאחד, הסבר המיוסד על תהליכים דיאלקטיים דינמיים הן בנפש האדם והן בדרמה האלוהית והקוסמית. הקושי שבפירוש דיאלקטיקה זו הוא במשמעויות שונות ואף מנוגדות שניתנים למונחים.
 

הרב שלמה גורן - הדמות מאחורי השופר
הרב שלמה גורן מסמל עבור רבים את שחרור העיר העתיקה והכותל המערבי, אך הוא היה מעורב באירועים ובתהליכים רבים שליוו את תקומת המדינה והתפתחותה. ד"ר שפרה מישלוב מהמחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ערכה מחקר ייחודי ומקיף אודות פועלו וכתיבתו של הרב גורן במסגרת לימודי התואר השלישי במחלקה.

למאמר המלא

התחממות כדור הארץ על פי ההלכה היהודית, שלושה מעגלים
הרב ד"ר שלמה א' גליקסברג, מרצה באוניברסיטת בר-אילן, מסביר בספרו Seaweeds and their Role in Globally Changing Environments, כיצד התמודדו חכמי ההלכה במאות הראשונות לספירה עם מפגעים סביבתיים בני זמנם, ובדרך זו הניחו את היסודות ההלכתיים-משפטיים בפני חכמי הלכה מאוחרים יותר, בבואם להתמודד עם מפגעים מודרניים.

למאמר המלא

התוכנה פסקה תוך דקות: לתורה יש כמה מחברים
פרופ' משה קופל, מהמחלקה למדעי המחשב וחוקר תלמוד באוניברסיטת בר-אילן, פיתח תוכנה חדשה, בשיתוף עם מרצים ישראלים מאוניברסיטאות בארץ, המזהה מחברים של טקסטים. ממצאי הסריקה של התוכנה תואמים ב-90% את ההבחנה המחקרית המסורתית בין טקסטים שונים בתורה ולכן מאששת את הסברה המחקרית שהתורה נכתבה בידי מחברים שונים בתקופות שונות.
 


ארכיאולוגים: מצאנו את קברה של בת הכהן הגדול קיפא
בפענוח כתובת על גלוסקמה שתוארכה לימי בית שני על ידי ד"ר בועז זיסו מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' יובל גורן מאוניברסיטת תל אביב נמצא שם בתו של יהוסף בר קיפא, שנחשב למי שהסגיר את ישו למושל הרומי פונטיוס פילטוס.
 

קשה ויקר היה להיות יהודי בארץ-ישראל
תקופת המשנה והתלמוד היא תקופת שגשוג בארץ ישראל. שגשוג תרבותי ושגשוג דמוגרפי. בגליל התחתון ובגליל העליון המזרחי היה רוב יהודי מכריע, פרט לערים, ואף במישור החוף ובשפלת יהודה היה ישוב יהודי איתן. במאות המאוחרות יותר בין סוף המאה ה-4 לבין אמצע המאה ה-8 נמצא ישוב יהודי כמעט ריק. מאמר זה של פרופ' זאב ספראי מן המחלקה ללימודי ארץ ישראל בבר-אילן יבחן להיכן נעלמו רוב תושבי ארץ ישראל היהודיים באותן מאות.
 

פרופ' דניאל אברמס הוא זוכה בפרס היוקרתי ע"ש גרשם שלום בתחום חקר הקבלה המוענק מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת תשע"א (2010)
פרופ' אברמס הוא פרופסור חבר במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן שקיבל את תואר הדוקטור במיסטיקה יהודית מאוניברסיטת ניו יורק בארה"ב. בנימוקי ועדת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים נאמר שפרופ' אברמס "מציג שיטות חדשות ויצירתיות למחקר של כתבים קבליים הכוללות תיאוריות של מגדר ודרכי פרשנות חדשות".

לכתבה המלאה


פרס המחקר ע"ש אלכסנדר פון הומבולדט בתחום מדעי הרוח יוענק להיסטוריון פרופ’ שמואל פיינר
פרס המחקר על-שם אלכסנדר פון הומבולדט, בתחום מדעי הרוח (HumboldtResearch Award) יוענק להיסטוריון פרופ' שמואל פיינר מאוניברסיטת בר-אילן. כך הודיעה באחרונה הקרן הגרמנית על-שם אלכסנדר פון הומבולדט ממקום מושבה בבון. הפרס מוענק מדי שנה למדענים מצטיינים מכל העולם בכל תחומי המחקר האקדמי.

לכתבה המלאה


"צדק צדק תרדוף" – עקרונות הצדקה המסורתיים כקווים מנחים למדינה מודרנית
במאמר "תרומתה האפשרית של המסורת הפוליטית היהודית לתפיסת צדק חברתי בישראל" מצביע פרופ' משה הלינגר על המקור המקראי ופרשניו המודרניים כמקור אפשרי לניסוח מדיניות חברתית בישראל שאינה מבוססת על קפיטליזם ואינדיווידואליזם קיצוני, מחד גיסא, ומדינת רווחה פזרנית מאידך גיסא. מסורת חיי הקהילה היהודית בגולה שטיפחה חברה אזרחית וולונטרית לתמיכה בחלשים ובעניים בחברה יכולה אף היא להוות מקור השראה לחברה אזרחית תוך התאמה לחיי מדינה מודרנית.
 

אהבת העולים הראשונים לישראל חידשה את חגיגות ט"ו באב
פרופ' יפה ברלוביץ' מהמחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן בוחנת בספרה "המושבה העברית: ראשיתה של תרבות ארץ-ישראלית" את התרבות הלאומית שפותחה החל מהעליות הראשונות, וטוענת שלא היה בידי "העלייה הראשונה" קודים שיתופיים אלמנטאריים שיאפשרו לחבריה לשייך את עצמם אלה לאלה. וכך בשלהי המאה ה-19 הלכה ופותחה במושבות העלייה הראשונה תרבות לאומית מקומית שבאמצעותה יכלו לשייך את עצמם לכדי קהילייה שהיא "אומה". בהתאם לכך מושבות רבות, כמו ראשון לציון, יסוד המעלה ורחובות כיוונו את מועד ייסודן לט"ו באב, אם על ידי קניית אדמות ואם באמצעות עלייתן על הקרקע.
 

 
עלייתה, נפילתה ותחייתה של הפסיכואנליזה
הרעיון שניתן לתקף הנחות פסיכואנליטיות מרכזיות כמו קיומו של הלא מודע, חלומות כמבטאים מסרים מוצפנים מהלא מודע ואחרות באמצעות מדידות ומשתנים כמותיים, אתגרה חוקרים רבים מראשיתה של הפסיכואנליזה. מדידות הנפש היו לפופולריות במיוחד מאמצע המאה ה-20 נוכח הביקורת ההולכת וגוברת על הפסיכואנליזה על כי אינה מדעית משום שאין ביכולתה להוכיח אמפירית את הנחותיה המרכזיות. מעמדה של הפסיכואנליזה היה איפוא בכי רע מנקודת מבט של מתודת מחקר ועל כן ביקשו אנליטיקאים חוקרים להצילה מביקורת זו באמצעות מדידות הנפש.
 
 

תפילת נשים בקיבוץ הדתי: מסורת לעומת שוויון
אחד מן החידושים מרחיקי הלכת, שאותם ניסה הקיבוץ הדתי להנהיג, היה תפילהלנשים ולגברים ללא מחיצה. החידוש עורר מחלוקת: המצדדים בו טענו כי "כשיושבים ביחדבשעת האוכל ורוקדים ביחד בשעת שמחה אין הגיון להפריד דווקא בתפילה. המתנגדים אמרו כי "כשם שאיןאישה אחת שמניחה תפילין או לובשת ציצית על כן אין להשתמש בנימוק של שוויון".

לכתבה המלאה

אורי צבי גרינברג תפש את ספריו ככלי ביטוי רוחני וחומרי ללא הפרד
גרינברג עיצב את ספריו מבחינת הגרפיקה של המעטה החיצוני והטיפוגרפיה של הדף הנדפס כמעין המשך ותגובה למסורת העיצוב הביבליופילית של הספרות האקספרסיוניסטית בגרמניה ובא"י בעשורים הראשונים של המאה ה-20. פרופ' אבידב ליפסקר מהמחלקה לספרות עברית מציג בספרו החדש "שיר אדום שיר כחול: שבע מסות על שירת אורי צבי גרינברג ושתיים על שירת אלזה לסקר-שילר" תפישות חדשות של שירת גרינברג והקשריה התרבותיים.

לכתבה המלאה
 

"שהקול נהיה בדברו": המקורות היהודיים כבסיס ליצירת מבע אירוני
168 מבעים אירוניים איתרה וניתחה דר' מירה מיקוליצקי מבר–אילן ב-1,300 טורים אישיים של שלושה סטיריקונים – מאיר שלו, ב. מיכאל ואורי אורבך. מבעים אלה נותחו על-ידיה בכלים לשוניים ועל-פי תיאוריות של חקר האירוניה. כך ניתן להבין לעומק מה עושה מבעים לאירוניים וכיצד הם פועלים על נמעניהם – הקוראים או השומעים.
 
 

פחות זקנים לבחורים - יותר תרומותלישיבות
מסוףהמאה ה-19 הלך ופחת מספר תלמידי ישיבות העילית של ליטא שעטו זקן. רבים מתלמידיישיבות אלה באו מארצות המערב הביאו עימם אופנה שבידלה אותם ביחס ליהודי ליטא המקומיים שהקפידו בזקניהם. הזקן – הרבה יותר משיער על הלחי.

לכתבה המלאה

עלי בריקדות: בריקדה כמתחם של מאבק
חזותן הפשוטה של בריקדות מטעה. תפישתן כמרחב עירוני של המאה ה-19 חושפת הגיון מורכב יותר. בריקדה אינה יוצרת רק מרחב אתר, מרחב המונע תנועה עירונית, אלא מכוננת מרחב שאינו אלא זירת מאבק.
 

תל בורנה הוא ככל הנראה לבנה המקראית
תל בורנה, הינו מן התילים הארכיאולוגים הבודדים בשפלה שטרם נחפרו חפירה ארכיאולוגית מדעית. ביוני 2010 נערכה בו עונת החפירות הראשונה במסגרת פרויקט ארכיאולוגי ארוך טווח, המנוהל על ידי דר' איציק שי ודר' ג'ו עוזיאל מן המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. חשיבותו של האתר והמחקר נעוצה בראש ובראשונה במיקומו באזור, שהיווה בעבר גבול גיאוגרפי, גבול פוליטי וגבול אתני. קודם לתחילת החפירות נערכה בתל עונת סקר שתוצאותיו הצביעו על כך שהאתר היה מיושב בתקופות הברונזה הקדומה, התיכונה והמאוחרת, וכן בתקופת הברזל (המקרא).

לכתבה המלאה 

הדקל - מחומר לבניין הסוכה לסמל ניצחון
מן הכתוב בספר נחמיה עולה כי עלי התמרים שימשו כחומרים לבניין הסוכה. מימי בית שני הובנו הפסוקים מספר ויקרא ומספר נחמיה כלקיחת כפות עצי תמר – לולבים – בידיים ונענועם.  וכך הייתה הלקיחה ביד למקובלת בזרם המרכזי של היהדות.  השינוי – מקורו במוטיב ענפי התמר כסמל ניצחון בתרבות היוונית-רומית.
 

חלק ניכר מפתגמי הלדינו מבוססים על עברית ומסורת יהודית
אין פתגם משקר" טוען פתגם בלדינו, שמשמעו – פתגמים תמיד דוברי אמת. שפת הלדינו כוללת אלפי פתגמים שניתן לחלקם למקוריים ולשאולים. המקורות שמהם נשאלו או אומצו פתגמי הלדינו הם טקסטים עבריים מסורתיים, המסורת הספרדית האיברית ומסורות מקומיות, של העמים שבקרבתם התגוררו יהודים דוברי לדינו.
 

לפגוש את הדרקון: פנטסיה ותרבות
אחת הדוגמאותהמובהקות לזיהוי אתנולוגי של שינוי בסדר החברתי הוא היחס לדרקון בספרות המערב בצירהזמן. ד"ר דניאלה גורביץ', אתנולוגית, חוקרת מיתוסים ואגדות עמים באנגליה ובצרפת בימי הביניים, היא ראש התוכנית הרב תחומית במדעי הרוח באוניברסיטת בר אילן. בסרטון זה תמצאו שיחה קצרה על תפקידם של דרקונים בעת העתיקה, מעמדם והגדרתם של הדרקונים בראשית הנצרות.
 

שפת אם ושפת ילד
לעתים נדמה שרכישת השפה אצל ילדים דו לשוניים מתעכבת. בגיל שרוב הילדים שולטים בשפה, אוצר המילים שלהם נוטה להיות פחות עשיר והם מחליפים בין השפות. במקרים כאלה נשמעת הטענה שבשל היותם דו לשוניים הם לומדים לדבר לאט יותר מילדים חד לשוניים, ולכן כשהילד מגלה קושי בהשתלבות לשונית, עדיף שידבר שפה אחת. את הטענה הזאת שוללת באופן גורף דר' שרון ערמון-לוטם מהמחלקה לאנגלית וממרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן.

לכתבה המלאה

אל תגידו בגת  - תחפרו אותה!
המכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן חוזר בחודשים יולי-אוגוסט לחפירות בתל צפית, גת פלשתים המקראית (עירו של גוליית). בפרויקט החפירות משתתפים עשרות רבות של חוקרים, מתנדבים וסטודנטים מהארץ ומחו"ל והוא מתנהל זה למעלה מעשור בראשותו של פרופ' אהרן מאיר, מהמחלקה ללימודי א"י וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.
 

מערות בגליל היוו מקלט ומסתור למורדים בימי הבית השני
השוואת תיאורו הכתוב של יוסף בן מתתיהו של היישובים שנכללו ברשימת המבוצרים עם הממצאים הארכיאולוגיים מלמדת כי אכן תושבי הגליל היהודים, עשו אותן לחלק ממערך ההגנה וההימלטות שלהם אך לא רק בימי המרד הגדול אלא אף בתקופות קודמות.

לכתבה המלאה

'ניצוצות', תכנית הדגל של בר אילן, מציתה דיאלוג בין תורה למדע
'ניצוצות' - במת הנשיא לחידושי תורה ומדע, היא יוזמה פורצת דרך של בר -אילן אשר כיאה לשמה מציתה עניין ודיאלוג הולך וגובר ברחבי הקהילייה האקדמית. מאז השקתו בקיץ  2009מפגיש הפורום החודשי מדענים, תלמידי חכמים ודוקטורנטים מצטיינים מכל התחומים, במטרה לבחון כיצד התפתחויות חדשות במדע משפיעות
 
 

 

תאריך עדכון אחרון: 18/03/2013

שלח לחבר