ננוטכנולוגיה

 

פרופ’ אריה צבן זכה בפרס החשוב ביותר להצטיינות במחקר בתחום מדעי החומרים לשנת 2011
פרופ' אריה צבן, ראש המרכז לננוטכנולוגיה ולחומרים מתקדמים בבר-אילן, הוא הזוכה השנה בפרס היוקרתי המוענק על ידי האגודה הישראלית לואקום - מדע, טכנולוגיה ויישומים. פרופ' צבן חוקר את השימוש בנקודות קוונטיות ובננוטכנולוגיה כדי לאפשר הדפסת קולטי שמש.
 

מערכת ננו חדשה מתוכננת לחולל "שינוי עצום בעולם הביולוגיה"
תחום הננוטכנולוגיה מהווה נקודת מפגש לספקטרום רחב של דיסציפלינות. בבר אילן מיישמים את העיקרון הזה במרכז החדש לננוטכנולוגיה – מרכז רב תחומי שיוצר דו-שיח בין אנשים מתחומי המדע השונים. כך הגיע למרכז דר' דורון גרבר, ביולוג בהשכלתו, שפיתח במחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת סטנפורד מערכת ננו מתוחכמת שמאפשרת לבדוק בדקות ספורות פעילות של אלפי חלבונים. אין כמעט תרופות נגד נגיפים ואחת הסיבות לכך היא שאין עדיין מערכת שיכולה לאתר בקלות נקודות מטרה בנגיף שבהן ניתן לפגוע. גרבר כבר רץ במסלול הזה.

 

לכתבה המלאה


שחקן חדש במלחמה בשפעת החזירים – ננוטכנולוגיה
פרופ' אהרן גדנקן, מהמחלקה לכימיה בבר-אילן, יודע לייצר חלקיקי ננו אנטי וירליים שפוגעים בנגיף שפעת החזירים ומנטרלים אותו לחלוטין. ההתחלה הייתה לפני שלוש שנים, כשגדנקן החליט לנסות לייצר חלקיקי ננו שילחמו בנגיפים. מלחמה בנגיפים אינה פשוטה כלל ועיקר, כי תרופות אנטיביוטיות לא עובדות עליהם ופיתוח טיפולים אנטי נגיפיים היא משימה מורכבת. נגיפים יכולים להתקיים רק בתוך תאים. הם נצמדים לקרום התא וחודרים אליו. בתוך התאים הם מתרבים, מחסלים את התאים, פורצים החוצה ומדביקים תאים חדשים.

 
לכתבה המלאה


פיתרון חדשני למצעים וחלוקים מזוהמים בבתי חולים – ננו חלקיקים

הפרויקט נועד לפתח קו ליצור של טקסטילים רפואיים עמידים נגד חיידקים. בשלב זה מדובר בקו פיילוט והוא מתבסס על תהליך מוגן פטנט אשר פותח ע"י פרופ' גדנקן וצוותו במעבדות אוניברסיטת בר-אילן. הפיילוט נועד ליצור ננו-חלקיקים אי-אורגניים אנטי-מיקרוביאליים, על טקסטילים רפואיים כגון סדינים של בתי חולים, חלוקי מעבדה, תחבושות ווילונות. הפיתוח החדש בא להתמודד עם אחת הבעיות האקוטיות בבתי חולים – תופעת הזיהומים. הנתונים הסטטיסטים מצביעים על כך שאחד מתוך עשרה חולים נדבק בזיהומים שמקורם בבתי חולים, וכשלושה מליון מקרי מוות בשנה בעולם נגרמים ע"י זיהומים אלו.

 

לכתבה המלאה 


איך למנוע התארגנות מסוכנת של חיידקים

מעל 60% מהמחלות החיידקיות המטופלות בבתי החולים מתפתחות מחיידקים שמאורגנים במבנים קרומיים שמקנים להם הגנות, בכללם עמידות לאנטיביוטיקה. בעיית עמידות החיידקים לאנטיביוטיקה ידועה מזה שנים. אנטיביוטיקות חדשות נכנסות לשימוש שוטף, אבל מסתבר שהחיידקים מתוחכמים הרבה יותר, והם מוצאים לעצמם דרכי התמודדות מקוריים המאפשרים להם להגביר את מידת הישרדותם בעולם העוין שסביבם. אחת הדרכים לכך היא התארגנות של חיידקים יחד במבנה קרומי הנקרא ביופילם. בבר אילן מפתחים דרכים להתמודד עם זה.

 

לכתבה המלאה 


מדענים מבר אילן ייצרו ננו-תבניות של מוליכי-על

צוות של מדענים מאוניברסיטת בר אילן, בשיתוף עם חוקרים במעבדה הלאומית ברוקהייבן השייכת למחלקה לאנרגיה בממשל הפדראלי של ארה"ב (DOE), ייצרו פילמים דקים המכילים מערכים גדולים של ננו חוטים ולולאות ננומטריות מוליכות-על המסוגלים לשאת זרם חשמלי ללא התנגדות כאשר הם מקוררים לטמפרטורה של 30 מעלות קלווין (243- מעלות צלזיוס). המדענים הראו כי הם יכולים לגרום לתנודות בהתנגדות החשמלית של החומר על ידי חשיפתו לשדה מגנטי.

 

לכתבה המלאה  


אנרגיה ירוקה – כאן נפגשות האקולוגיה והכלכלה

בעולם המתועש אין מנוס מייצור אנרגיה, אולם יש לכך מחיר: שימוש בדלק מאובנים מזהם. חוקרים  באוניברסיטת בר-אילן נענים לאתגר ומפתחים טכנולוגיות של אנרגיה חלופית, המציבות את ישראל כמובילה בחיפוש העולמי אחר עתיד בר קיימא ירוק יותר.

 

לכתבה המלאה 


הדרך לייצור תרופות בטוחות יותר עוברת בננוטכנולוגיה

במעבדתו של פרופ' יצחק מסתאי במחלקה לכימיה ובמכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים בבר-אילן מפתחים שיטות להפרדה בין מולקולות ימניות ושמאליות. הפרדה בעלת השלכה כלכלית עצומה לתעשיית התרופות, הצבעים, חומרי ההדברה ועוד. לפעמים ההבדל בין ימין ושמאל הוא גם ההבדל בין חיים ומוות.

 

לכתבה המלאה 


זה הקטן, יהיה קטן עוד יותר ?
אחת המגמות המובילות את תעשיית המחשבים והמיקרו-אלקטרוניקה היא השאיפה המתמשכת למזעור ולדחיסה מרבית של הרכיבים האלקטרונים הבסיסיים. הטכנולוגיה הקיימת כיום מסוגלת לייצר רכיבים הקטנים מאלפית המילימטר (כעשירית מיקרון). טכנולוגיה זו תגיע בקרוב לקצה גבול היכולת הטכנית למזעור. המשך המגמה יצריך טכנולוגיות חדשות ודרכים יצירתיות למזער את אבני הבניין של האלמנטים החשמליים שבבסיס המחשבים והטלפונים הסלולרים – מתכות כמו זהב, נחושת, ניקל וסיליקון. כאן מתעוררת השאלה, מה יקרה לתכונות החשמליות של המתכות האלה כשנקטין אותם יותר עד לסדרי גודל ננומטריים, כלומר למיליוניות המילימטר?

לכתבה המלאה
 


האוטו שלנו גדול וירוק. וגם חשמלי
פרופ' דורון אורבך העומד בראש הקבוצה לאלקטרו-כימיה במכון לננוטכנולוגיה וחומרים מתקדמים בבר אילן, יודע מהו חזון התחבורה החשמלית שלו - עולם חשמלי מתנייע.

לכתבה המלאה 


רכבת לייזר להאיר
במעבדה לאופטיקה קוונטית במרכז לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן מפתחים שיטות חדשניות למדידה מדוייקת של התכונות הקוונטיות של אור וחומר ולשליטה מדוייקת באינטראקציה ביניהם תוך שימוש במקורות לייזר הפולטים רכבת של פולסים קצרצרים.

לכתבה המלאה 


בעזרת השמש
כיצד יוצרים חשמל מפיתוח תאים פוטו-וולטאיים במעבדה ? פרופ’ אריה צבן, ראש המכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר אילן אשר מתמחה בפיתוח אנרגיות סולאריות, מסביר

בסרטון הבא
 


פינת ה-ננו יצירה
במעבדה של פרופ’ ז’אן פול ללוש מהמחלקה לכימיה והמרכז לחקר ננו-חומרים בבר-אילן יוצרים ננו-חלקיקים בעלי פונקציונאליות שונה לשימוש במגוון רחב של מחקרים.

לסרטון
 


מחידושי ננו-ישראל 2010
במהלך שבוע "ננו ישראל 2010", שייערך בין ה-8 ל-10 בנובמבר בתל אביב, תציג קבוצת חוקרים בראשותו של פרופ' זאב זלבסקי מביה"ס להנדסה באוניברסיטת בר אילן פיתוח מהפכני של מערכת הכוללת מצלמה וקרן לייזר שאינה מזיקה, שאם מכוונים אותם אל אנשים שנמצאים במרחק מאות מטרים מהמערכת, ניתן לצותת לשיחות הטלפון שלהם וכן למדוד את פעימות הלב ואפילו מדידה המתקשרת ללחץ הדם שלהם. 

 

לכתבה המלאה

 

פרופ’ אריה צבן זכה בפרס החשוב ביותר להצטיינות במחקר בתחום מדעי החומרים לשנת 2011
פרופ' אריה צבן, ראש המרכז לננוטכנולוגיה ולחומרים מתקדמים בבר-אילן, הוא הזוכה השנה בפרס היוקרתי המוענק על ידי האגודה הישראלית לואקום - מדע, טכנולוגיה ויישומים. פרופ' צבן חוקר את השימוש בנקודות קוונטיות ובננוטכנולוגיה כדי לאפשר הדפסת קולטי שמש.
 

מערכת ננו חדשה מתוכננת לחולל "שינוי עצום בעולם הביולוגיה"
תחום הננוטכנולוגיה מהווה נקודת מפגש לספקטרום רחב של דיסציפלינות. בבר אילן מיישמים את העיקרון הזה במרכז החדש לננוטכנולוגיה – מרכז רב תחומי שיוצר דו-שיח בין אנשים מתחומי המדע השונים. כך הגיע למרכז דר' דורון גרבר, ביולוג בהשכלתו, שפיתח במחלקה לפיזיקה של אוניברסיטת סטנפורד מערכת ננו מתוחכמת שמאפשרת לבדוק בדקות ספורות פעילות ש לאלפי חלבונים. אין כמעט תרופות נגד נגיפים ואחת הסיבות לכך היא שאין עדיין מערכת שיכולה לאתר בקלות נקודות מטרה בנגיף שבהן ניתן לפגוע. גרבר כבר רץ במסלול הזה.

 

תאריך עדכון אחרון: 06/11/2011

שלח לחבר