המחלקה לתרגום וחקר התרגום

המחלקה לתרגום וחקר התרגום

פרופ' מרים שלזינגר מהמחלקה לתרגום וחקר התרגום יזמה את פתיחתו של קורס כללי, "מתורגמנות קהילתית", אשר במסגרתו יכול כל סטודנט הדובר עברית ושפה נוספת (כגון אמהרית, ערבית או רוסית), לרכוש מיומנויות בסיסיות במתורגמנות, ולהתנדב כמתורגמן קהילתי.
הקורס נועד למלא משימה חברתית-קהילתית ממדרגה ראשונה: לסייע למיעוטים לשוניים (קרי, עולים חדשים, בני-מיעוטים, מהגרי-עבודה ותיירים) במצבים הרגישים, שבהם עלולה תקשורת לקויה אף להיות כרוכה בפיקוח-נפש – במפגשים עם רופאים, אחיות ושאר נותני טיפול רפואי, בבית-החולים ובמרפאה. רופא שאינו מצליח להשיג מידע ברור מן החולה עלול לטעות באבחון, ואילו חולה שאינו דובר עברית עלול להתקשות במתן הסברים, או להבין שלא כהלכה את שאלותיו והנחיותיו של הרופא. על כתפיו של המתורגמן בכלל, ושל המתורגמן בשירותי הבריאות בפרט, מוטלת אחריות כבדה. במצב הקיים היום, קורה לא פעם שילד, פועל-ניקיון או עובר-אורח מזדמן משמשים מתורגמנים לעת מצוא. בנוסף לפגיעה בפרטיות, ולסיכון שהתיווך יהיה מוטה, ישנה בעיית הדיוק והכרת המינוח הרפואי ההולם בשתי השפות.  
לקורס גיבוי עיוני בדמות חקר התרגום הקהילתי והוראתו במחלקה לתרגום וחקר התרגום. פרופ' מרים שלזינגר מנחה מחקרים הבוחנים את מערכות התקשורת בין רופאים, אחיות ושאר נותני שירות רפואי, לבין פונים שאינם דוברי עברית או שפה אחרת המשותפת לשני הצדדים. היא גם יזמה כנס בינלאומי באוניברסיטת בר-אילן, שעניינו הנגשת שירותי הבריאות למיעוטים לשוניים, ומציאת דרכים לגישור בין-לשוני ובין-תרבותי במערכת הרפואית. גורמים שונים בממסד הרפואי הביעו עניין רב בכנס ובסיכוייו לתרום לשיפור המצב בשטח.
בין החוקרים בוגרי המחלקה ישנם כאלה שהפכו את חקר המתורגמנות הקהילתית לתחום עיסוק מרכזי. נרי סבניה הקדישה את עבודת התזה שלה לחקר המתורגמנות בבתי-המשפט בישראל, ואילו ד"ר מיכל שוסטר הקדישה את עבודת הדוקטור שלה לתהליך הקמתו של שירות לתרגום (באמצעות הטלפון) לשפה האמהרית. ד"ר שוסטר ופרופ' שלזינגר ואתן מורים נוספים מתוך המחלקה לתרגום אף הובילו פרויקט של "מכבי שירותי בריאות" להכשרת מתורגמנים רפואיים (באמצעות הטלפון) לשפות רוסית וערבית. וכך, כאשר מגיע מטופל דובר אמהרית או רוסית או ערבית למרפאה אשר בה מופעל שירות מתורגמנות – יכול המטפל לפנות מיד למתורגמן טלפוני, אשר יסייע בתקשורת בין השניים.
הדיון במתורגמנות קהילתית ורפואית, בין אם מדובר בשירות מקצועי או במערך התנדבותי, מעלה גם שאלות בדבר גבולותיו הטבעיים של התפקיד: האם המתורגמן הוא זה אשר ישא באחריות להעברת בשורות קשות לחולים ולמשפחותיהם? האם עליו להשלים עבור החולה מידע חסר, בשל הבדלי תרבות ורקע? לשאלות אלה אין תשובה חד-משמעית, אולם עצם העלאתם לדיון עשויה לתרום להבנה טובה יותר של התפקיד המורכב והעדין של הגישור בין שפות, בין תרבויות – ובין בני-אדם באשר הם.
 
מתרגמים למיעוטים לשוניים ולעולים בשירותי הבריאות ובמוסדות ציבור
 

 

תאריך עדכון אחרון: 23/04/2017