כנס שנתי בינלאומי בנושא: סכסוכים ומחלוקות בקהילות ישראל לדורותיהן נערך באוניברסיטה

תאריך: 2012-06-20 שעה: 12:56

כנס סכסוכים ומחלוקות של המחלקה לתולדות ישראל נערך באוניברסיטת בר-אילן. הכנס נמשך יומיים, (20-21.6.2012) וכלל דיונים על מחלוקות בקהילות ישראל מטובי החוקרים בתחום. המרצים באו מרוב האוניברסיטאות בארץ וכן מאוניברסיטאות בארה"ב כגון ייל, שיקאגו ואירופה כגון הסורבון בפריז. הכנס בראשותו של פרופ' משה רוסמן וחברי הוועדה ד"ר עמנואל פרידהיים ופרופ' שאול רגב עסק בין היתר, בהתמודדות של שבי ציון בעת העתיקה עם הארץ ובסכסוך הבין-עדתי במדינת ישראל, במחלוקות בבית הדין בצנעא ותרבות המחלוקת בבית המדרש החז"לי. חסידים, קראים, רבנים, גוים, פוליטיקאים, נזירים, מהגרים, גבירים, חרדים ומי לא? ציונות, הגירה, דת, מדינה, שיפוט, נישואין, משיחיות ומה לא? כמו כן עסק הכנס בהימנעות ממחלוקת, גישור, פיוס ורודפי שלום בהיסטוריה היהודית.

הכנס נפתח בדברי ברכה של ראשי האוניברסיטה, בהם נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה שהיה ראשון לברך: "אנחנו מתקרבים לראש חודש תמוז, זה חודש, בו אנו אבלים על הסכסוכים שקשורים אלינו. בית המקדש הראשון נחרב ועם ישראל גורש על פי התלמוד מכיוון שהאומה לא הייתה מוסרית. בית המקדש השני נחרב על שנאת חינם.לכן, אני גאה להיות נשיא אוניברסיטת בר-אילן, שחלק מתפקידה זה לקחת את המאגר של עם ישראל ולאחד אותו תחת בית אחד"

פרופ' קוה המשיך והביא מתוך דברי ש"י עגנון- פרקים של ספר המדינה: "בני המדינה מחולקים לשתי כיתות, לכסויי ראש ולגלויי ראש, וכל שכת אחת מבקשת שנייה מעכבת, ואף הכיתות עצמן מחולקות ביניהן ושונאות אלו את אלו, אולי יותר מששונא האויב את כסויי הראש ופרועי הראש כאחד.

היה באותה מדינה אדם אחד, לא מכסויי הראש ולא מגלויי הראש, אלא אדם סתם, שאם צריך להתגרד מגלה את ראשו, אינו צריך להתגרד אינו מגלה את ראשו. הלך אדם זה והתפלל על הגשמים. נודע הדבר לראשי המדינה ונתבהלו, הן כסויי הראש והן גלויי הראש. החלו הכול כועסים, אותו אדם מי שלחו ובשם מי נתקבל לפני המקום, ובעקבות זאת גילו דעתם שאותו מעשה עלול לערער את יסודות המדינה, ואין צורך לומר את המשמעת, שכל שאין לו תוקף מן הציבור ועושה עצמו שליח הרי הוא בכלל מפירי חוק פורצי גדר, ומחבל את סדרי המדינה. כעס זה על אותו אדם הביא לליכוד השורות, שהכול כעסו עליו והיו תמימי דעים. דנו ראשי המדינה בפריצת גדר זו, והחליטו לעשות מחסה ממטר מסוף המדינה ועד סופה, שאפילו בעל הגשמים מוריד גשמים להפריח את הארץ, על כרחו לא יגיעו הגשמים לארץ ולא תצמיח את האדמה ונמצאת המשמעת משמעת. הקימו ועדים של כל בעלי המקצוע הנחוצים, ועוד עשו סתם ועד, שנחלק לשנים, סתם א' וסתם ב'. לאחר שנתמנו כל הוועדים מינו ועד כל הוועדים. התלבטו ודנו איזה שם יינתן לשטיח שיכסה את המדינה, ולאחר דין ודברים החליטו שיהיה שמו "פרוטסתיה". גייסו כספים מכל בני העם למימון יצירת פרוטסתיה, וכאשר נשלמה מלאכתו, תלו את השטיח על גבי הכלונסאות ופירסו אותו מסוף המדינה ועד סופה.

אלא שנתקבלה תפילתו של אותו אדם, והחלו גשמים יורדים. נקרע השטיח והגשמים הרוו את האדמה, והארץ נתנה יבולה. ועד שהרעבים שמחים השבעים עצובים, שכל מזונות שאצרו ירד מחירם והפסידו. ואף גדולי המדינה אף הם שמחתם לא הייתה שלימה. כסויי הראש שנתמעכו ירמולקאותיהם ומצנפותיהם, גלויי הראש, שהיו הגשמים מטפחים על קרחתם ועל גבחתם".

את ברכתו סיים נשיא האוניברסיטה בסיפור קין והבל, כדרך להבין את טבעו של האדם. "העולם התחיל עם משפחה קטנה- קין והבל וכבר שם היה רצח. הרצח לא נבע מתוך פוליטיקה, אלא מיצר האדם הבעייתי מטבעו. קל לנסות ולחנך, אך קשה יותר לעשות. ולכן אני חושב שיש צורך מחלוקות, כשם שבית שמאי ובית הלל חלקו אחד על השני אבל עם כבוד הדדי. בלעדי זה אין לנו קיום במדינה".

דיקן הפקולטה למדעי היהדות, פרופ' אליעזר טאובר: "המרצים והחוקרים שידברו במהלך הכנס באים מן הארץ ומן העולם, אבל רוב הדוברים מגיעים מן המחלקה עצמה. היכולת להעמיד אירוע כזה, מצריך שיתוף פעולה בין כל חברי המחלקה. יש כאן אחווה שלם ורעות ועל כך יש לברך את המארגנים".

אחרון לברך היה ראש המחלקה לתולדות ישראל ע“ש ישראל וגולדה קושיצקי, פרופ' ירון הראל: "זהו יום חג עבור המחלקה. הכנס הוא שיאה של פעילות מבורכת ומשותפת בתחומים מגוונים של כלל חברי המחלקה, כל זאת במטרה להזניק את המחלקה כראש חץ בחקר היהדות לדורותיה".

תכנית הכינוס.